ליקוטי חבר בן חיים א סג

השמים מספרים ואח"כ אל אדון על כל המעשים וכן נהגו בקהלתי בעת קידוש החמה שנת תרכ"ט. ועי' פנים מאירות ח"ב סי' ל"ח אם היה יום מעונן: סי' ר"ל ס"ק וי"ו ברוך תהיה ובס' קיצור של"ה כ' דצ"ל תחלה לישועתך קויתי ואח"כ ברוך תהיה דאסור להקדים כבוד בשר ודם לכבוד שמים כמו שד' רז"ל ע"פ אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק דמשום דאמר מלכי צדק תחלה ברוך אברם ואח"כ וברוך אל עליון ניטלה הכהונה ממנו ואמנם התם מלכי צדק התחיל בענין תחלה משא"כ כאן דחייב להשיב משום גזילת העני ואמנם קבלנו כי מרן זצו"קל לא נהג כלל לומר לישועתך כי היה אומר מי שהוא רגיל לאומרו אם לפעמים יתעטש בביה"כס וכיוצא ג"כ יאמר: שם טו"ז ס"ק ב' במרחץ שהיא ניסוקת אבל במרחץ שאינה ניסוקת וכו' כצ"ל עי' בב"י: ה' תפלת מנחה שם רל"ג מג"א ס"ק ח' באבות העולם ואולי משום רוח רעה דהוו חוץ לזמן תפלה כישן אלא דמ' דמשום רוח רעה אין צריך נטילה לתפלה ועכ"פ משום רו"ר בלא תפלה וודאי לא מברכין: שם באו"ד וכ"מ בברכות י"ד כצ"ל מחצית השקל: שם באו"ד נטל ידיו לאכילה ואכל כ' דוקא נקט ואכל כלומר שנטל מים אחרונים דנפקא לן מוהתקדשתם ושפיר מהני גם לתפלה: סי' רל"ד מג"א ס"ק א' ונ' לי דה"פ ע' טו"ז סי' נ"ה ס"ק ג': טו"ז סוף הסי' כ' ל"ח טוב לומר שירו לה' וכו' עד והלל לה' כצ"ל ע' סידור עמודי שמים להגאון יעב"ץ: ה' קריאת שמע ותפילה של ערבית סי' רל"ה טו"ז סוף הסי' הי' שכורים עי' בס' המאור שם: סי' רל"ו עטרת זקנים שהשמש יקדים עצמו צ"ע דהא אסור להקדים תפלתו בציבור: שם מג"א ריש הסי' בפ' ערבי פסחים דף קי"ז ע"ב: שם באו"ד בספ"ק דברכות י"ב ע"א: שם מג"א ס"ק א' וער"י קס"ו כצ"ל: שם טו"ז ס"ק ב' התחילו הציבור להתפלל יתפלל ביחידות כצ"ל: שם שו"ע סעי' ד' שומר עמו ובטור הגי' את עמו: שם מג"א ס"ק ג' וכ"ש במנחה אולי הכא דתרווייהו י"ח ברכות עדיף: סי' רל"ט שו"ע סעי' א' בהגה ואין מברכין על ק"ש שעל מטתו כצ"ל: שם מג"א ס"ק ד' אחר התשמיש ובס' עמודי שמים להגאון יעב"ץ כ' לברך קודם תשמיש כי הנוסח ותהא מטתי שלמה לפניך קאי אתשמיש ונתקן לפטור בזה ברכת הנהנין של תשמיש: שם מג"א ס"ק ז' היינו חדר והגאון ברכי יוסף בס' צפורן שמיר סי' ק"ז כ' דבית יחידי דקאמר הש"ס היינו בית מיוחדת משאר בתים: ליקוטי בתר ליקוטי שו"ע או"ח סי' ד' טו"ז ס"ק ז' עיי' אלי' רבה דין חדש: סי' קי"ז מג"א ס"ק ביו"ט מי איכא ע"י א"ר סי' זה ס"ק ד' יישוב לקו' זאת: סי' קס"ח סעי' י"ב אינו מברך כאן שייך מג"א ס"ק ל' ונרשם בטעות: סי' ק"פ מג"א סה"ס לכסות הפת פי' כשמברך בהמ"ז על הכוס: סי' קפ"ח מג"א סס"ק י"ד וצ"ע ואולי משום שיבא פעם אחרת לחתום גם כשחל בחול: סי' קצ"ד מג"א בסה"ס ובס' ברכות ראוי להחמיר עי' פרמ"ג: סי' ר"ח מג"א סס"ק ט"ו ערבו ר"ל גם קמח שאר מינים כ"א ערבו גם שאר מינים בעי' עי' מחהש"ק: שם ס"ק ט"ז ושמחנו בה כי אתה ובסידורים שלפנינו אחר ושמחנו ונאכל מפרי' ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה: סי' ר"ט מג"א ס"ק ג' ועי' ר"ח ס"ג נ' דצ"ל רס"ח ס"ד: שם בהגהת רע"א אם מסופק אם נפטר המאכל בברכה אסור לאכלו כן הוא בהדי' בכל בו סוף ה' ברכת הפירות: שם בהגה הנ"ל באו"ד דלא כהרשב"ם צ"ל הרשב"א: סי' רי"א מג"א ס"ק ח' ובהגה בלבוש וברכת במ"מ דשעורים כצ"ל: שם מג"א ס"ק י"ג זה הכלל עי' מחהש"ק ובפרמ"ג: סי' רט"ז שו"ע סעי' י"ד בהג"ה שנתן ריח טוב בפת כצ"ל: סי' רכ"ד מג"א ס"ק ג' כיון שראה בקטנותו עי' מ"ש מג"א סס"י תקס"ב: סי' רכ"ה מג"א ס"ק ה' הבן נענש הק' תלמיד אחד א"כ גם הבן שנעשה בר מצוה הו"ל לברך ברוך שפטרני ונר' דאין הבן רשאי לחשוב לאבא לבעל עברה: שם מג"א ס"ק י"ג בתוס' האוכל וכו' עיי' מג"א סי' תכ"ב ס"ק ה': סי' רל"ג מג"א ס"ק ח' בברכות י"ד ע"ב כצ"ל מחהש"ק: סי' רל"ט ס"ק ג' שמא לא יוכל לישן כצ"ל: סי' ר"מ מג"א ס"ק ח' שנואה בשעת תשמיש כ"כ ליישב מה שאמר הכ' כי שנואה לאה ועיי' מ"ש הרמב"ן ע"פ זה בחומש פ' ויצא שם: ליקוטי גרגרים במחצית השקל סי' קל"ח ס"ק ב' אבל מפטיר דוהקרבתם ונר' כוונת המג"א דהתוס' מגילה שם ד"ה המפטיר מהו שיעלה כ' דגם במפטיר דיו"ט ינהגו כמו בכל שנה וע"כ צריך לפרש כן דבלא"ה בחוה"מ אין כאן מפטיר וביו"ט אין מתחילין והקרבתם אלא בז' ואחרון