ליקוטי חבר בן חיים א סב

מברייתא דדבש תמרים לדוכתא תה שהביא הב"י לפ' כן דברי הרא"ש ובענין תמיהתו כ' דהדבש שברא הבורא בתוך התמרה הוא יותר מהתמרה עצמה דהיינו מהדבש שכותתין ממנה דמעורב בו זיעה דהוה מים ב"כ ומה"ט כ' בה"ג דגם הדבש הזב אם עירב בו מים מברך שהכל: שם טו"ז באו"ד ותמיהה לי אמנם עיקר טעם הרשב"א משום דלא נטעו להו אינשי אדעתא דהך: ר"ג מג"א ס"ק א' ע' בחיי אדם בענינים אלו ביאר בזה כל פרטו ופרט: טו"ז סרק א' כתפוח בעצי היער ע' שבת פ"ח ע"א תוס' ד"ה פריו דתפוח זה היינו אתרוג: מג"א ס"ק ד' משום בשולי עכו"ם וצ"ל דעולה ג"כ על שולחן מלכים ללפת הפת וצ"ע: סי' ריד שו"ע סעי' א' ע' פנים מאירות ח"א סי' ק"צ לענין קאווע ונועע: מג"א ס"ק י"ט דדמי לאשה שנאנסה ע' טו"ז סי' קצ"ו ס"ק א': שום טו"ז ס"ק ט"ו כ' דקליפת מראנצין ע' מג"א סי' ר"ב ס"ק י"ד: ס' ר"ו מג"א ס"ק ב' ע' הגהות מרדכי קידושין פ"א וצ"ע וע' משנה למלך פ"י מה' אישות ושער המלך בקונטרס חופת חתנים: שם טו"ז ס"ק ח' מה שהיה בידו צ"ל בדעתו: שם באויד ונפל מידו צריך לחזור כצ"ל: סי' ר"ח טו"ז ס"ק ד' ובסעי' ב' כשזכר כצ"ל: שם טו"ז ס"ק ה' ואמאי לא אמרו צ"ע הכא שהכל ואן דכר שמי' הא הכא או שיברך בפה"ע או בפה"א או בומנ"מ ומהי"ת יברך לכתחילה שהכל ואפי' תימא דרשאי לברך שהכל עכ"פ עדיף לגומעו תוך הסעודה ולפוטרו מברכה לגמרי מלברך ברכה שאינה ראוי' עכ"פ: שם שו"ע סעיף וי"ו בתוך הסעודה כאן שייך מג"א ס"ק ז' ונרשם בטעות: שם מג"א ס"ק ט"ו בסוה"ד רק באות ע' פ' כיצד מברכין גבי פת כסנין ד' רש"י וע' ברא"ש סוף פ' כיצד מברכין לענין פחות מכשיעור לענין ברכה אחרונה נה שצידד ומ"מ לדינא ד' מג"א שרירין וד' המחבר צ"ע: מג"א ס"ק ט"ז ושמחנו בה עי' פרי מגדים: מג"א ס"ק י"א ע' מחצית השקל: כוו"ז ס"ק י"ח וביין דפוטר ב"ה כצ"ל: מג"א ס"ק כ"ו כ' הלבוש כצ"ל: כ"ו שו"ע סעי' נ' ולענין ברכת התורה ע' פרי מגדים באשל אברהם סי' מ"ז ס"ק י"א: ר"י שו"ע סעי' א' ע' פנים מאירות ח"ב סי' כי"א יבסי' מי"ו בענין קאווע רותח: סי' שום שם שום שם שאם שם שם סי' סי שם טו"ז ס"ק א' ע' מג"א סי' ק"ל ס"ק ד' שדחה ד' הטו"ז הללו מרן זצוק"ל: ס' רי"ב מג"א ס"ק ה' אם כן כוונתו כצ"ל: סר רי"ג מג"א ס"ק ד ע' מחצית השקל: סר רט"ז מג"א ס"ק ב' ע' חתם סופר חלק או"ח סי' ל"ט: סם ס"ק אי ס' המרדכי וריח מקרא ילפי' והיינו דאמרו בגמ' מניין שמברפין על הריח ר"ב הואיל ואין הגוף כהנה ממנו אלא דיל"ד מנ"ל דקרא אריח קאי דלמא אקול ערב קאי דג"כ אין הגוף נהנה הימנו וצ"ל דל' נשמה דילפי' מני' תרתי מש' דהריח ע"י נשימה בא: שם ס"ק ג' נילוף מחלב הו"מ לדחות דהרי לא קיי"ל כר"מ דדם נעכר ונעשה חלב כ"א כרבנן דאברים מתפרקין: סי' רט"ז מג"א ס"ק ג' בסוה"ד ועוד דגבי דבש ע' חתם סופר חלק או"ח סי' ל"ט: שם טו"ז ס"ק י"ב עשבי הרים עי' פרי מגדים דצ"ל ככ' במשלי ס"פ כז' ושם כ' עשבות הרים וכן סידר הנוסח החכם היידענהיים בסידור שלו: סי' רי"ז שו"ע סעיף ז' אינו מברך כאן שייך מג"א ס"ק ז' ונרשם בטעות: ה' ברכות פרטיות סי' ר"כ מג"א ס"ק א' ואם מטיבין ע' מחצית השקל ופרי מגדים וחמד משה ואולי יל"פ שחלם לו חלום א' ג"פ וב"פ בלילה א' וכשמטיב לו אותן ב' החלומות צריך להזכיר גם החלום הא' בלילה העברה וע"ז קאמר אעפ"י שלא חלם באותו פעם: שם מג"א ס"ק ג' ומ"מ אינו מחוייב וברמב"ם פ"א מהלכות תענית מבואר דמחויב להתענות וע' לחם משנה שם: סי' רכ"ג מג"א ס"ק וי"ו ע' פרי מגדים: שם שו"ע סעיף וי"ו מנעלים סתם מנעל של עור מ' מכאן דגם על של עור מברכין שהחיינו דלא כמו שנהגו ונשתרבב מנהג זה מד' רמ"א סוף סי' זה שאין אומרים תבלה ותתחדש על בגדים הנעשים מעור: סי' רכ"ד שו"ע סעי' ה' חכם הרזים כצ"ל: סי' רכ"ה שו"ע סעי' ב' כ' מרן זצוק"ל בהגהותיו עי' רמב"ם ה' בכורים כל י"א הל' ה' מבואר דאפי' בפדיון הבן מברך תחלה על הפדיון ואח"כ שהחיינו ומכ"ש בפירות דברכת הפירות תדיר טפי ומ"מ אין אנו נוהגין כן עפ"י מורנא הגאון [ר' נתן אדלער] זצ"ל וצ"ע ע"כ ואמנם מצאתי בס' יוסף אומץ דהטעם שיברך כאן שהחיינו קודם ברכת הפירו' משום דברכת שהחיינו שייכא מדינא משעת ראיי' אלא שממתינים עד שעת אכילה מ"מ מחזי כעין הפסק ואינו דומה למצוה דהמצוה גורם לשהחיינו וכ"כ פרי מגדים: שם מג"א סס"ק א' אלא שמחה וכעין ראיה לדבר שלש רגלים שיש יין לכל ישראל ואין מברכין כ"א לשהחיינו משום דאין זה טובה אלא שמחה: שם מג"א ס"ק י' או אגוזים ע' אלי' רבא: שם מג"א ס"ק י"ג וכ"מ בברכות עיי"ש דקאי אכהן שעובד עבודה ולא אאכילה: שם מג"א ס"ק כ' אסור להסתכל ע' ע"א כ' ע"א: סי' רכ"ו שו"ע ביומי ניסן כ' מרן זצוק"ל בהגהותיו דתוך שלשים יום של תקופת ניסן בכלל יומי ניסן: סי' רכ"ז טו"ז ס"ק ב' ע' פמ"ג: סי' רכ"ט הרואה חמה בתקופתה בשנת תר"א כשהיה קידוש החמה עמד בראש העדה הגאון הזקן ראש ב"ד מו"ה דניאל פראסטיץ זצ"ל וצוה לומר אחר הברכה מזמור י"ט