ליקוטי חבר בן חיים א סא

שם מג"א ס"ק ז' עי' ב"י תמצא כוונתו לאפוקי שהיי' גדולה שא"צ להמתין: שם טו"ז ס"ק ח' ואני ראיתי עי' מחבר סי' זה סעי' כ"ב ודו"ק: סי' קע"ג מג"א ס"ק א' ביו"ד סי' קי"ו כצ"ל: שם מג"א בסה"ס ליטול מים אחרונים. צ"ל אמצעיים מחצית השקל: סי' קע"ד טו"ז ס"ק ב' אם בא לאחר המזון כצ"ל: שם מג"א סק"ב אם צמא ולא שתה פי' אם אין לו מים לשתות: שם מג"א ס"ק ט' וא"ת צ"ל ועוד מחצית השקל: שם מג"א באו"ד ופריך צ"ל דהא פריך מחצית השקל: שם באו"ד ונר' לי לבאר עיי' ח"ס חאו"ח סי' מ"ז בענין הברכה על הצוקער שלוקחין לקאווע בתוך הסעודה: שם טו"ז ס"ק ד' תחלה ולא סוף כצ"ל פרי מגדים: סי' קע"ז מג"א ס"ק א' בסוה"ד לכן לא יברך צ"ל לכן יברך לא נמחק מחצית השקל: שם מג"א ס"ק ז' בסוה"ד שלא ברכו נר' דה"ה אם אמרו הב לן ונבריך ודו"ק: סי' קע"ט שו"ע סעי' ה' דקשה לשם רע כצ"ל עיי' אלי' רבה: סי' ק"פ שו"ע סעי' ה' ונוהגין כאן שייך טו"ז ס"ק ג' ונרשם בטעות: שם מג"א ס"ק ג' כשדורס עליהם אמנם כאן מיירי שנוטל עליו מים ועי"ז נדבק במקרקעי ומ"מ קושי' מג"א קשי': שם מג"א ס"ק ד' ובשבת אין בונין איפשר כוונתו עפ"י מה שכ' הספרים בשם הזוהר דבחול דוקא צריך שיהנה עני מסעודתו שיהי' אכילת מצוה משא"כ בשבת באכילה גופא מצוה היא: סי' קפ"א מג"א ריש הסי' מאי חומרא ואולי דכה"ג בסעודה יוכל ליטול מים ראשונים בתוך כלי וישתמש בהן שוב למים אחרונים: שם מג"א ס"ק ו' בסוה"ד ועי' מ"ש ס"א ונר' דרש"ל לא כטל מן הכוס עצמו דא"כ היאך נתן בו אח"כ היין של ברכה הרי נשארו בו שיורי רחיצה א"וו נתן מי ההדחה אל כלי אחר ואח"כ מזג הכוס לברכה וא"כ שפיר גם רש"ל מזג הכוס תחלה ואח"כ כטל ידיו ולא בא הרש"ל אלא לעורר כלפי שארז"ל הואיל ואתעביד בי' חדא מצוה להדיח במים אלו כוס של ברכה ליתעביד ביה מצוה אחריתי ליטול בהם מים אחרונים: ה' ברכת המזון סי' קפ"ב מג"א ס"ק ה' ולא ידעתי למה כר' דהטעם דאי בה"מ ביחיד אינו טעון כוס ממילא אסור לאחוז הכוס בידו בשעת ברכה: שם מג"א ס"ק י"ב ויש נוהגין להקפיד כר' הטעם דברכת בורא פה"ג על הכוס אינו פוטר אותן פירורי פת שבתוך הכוס וממילא יבלעם בלא ברכה אחר בהמ"ז: סי' קפ"ג שו"ע ס"ס ד' ולא יסייע בשמאל כצ"ל: סי' קפ"ד מג"א ס"ק ג' דה"ק עי' מחהש"ק: שם מג"א ס"ק ד' עיי' מחהש"ק: סי' קפ"ו מג"א ס"ק א' וע' סי' קפ"ז כצ"ל: סי' קפ"ז שו"ע סעי' א' מלכא דעלמא כצ"ל מחצית השקל: שם מג"א סוף הסי' חסר יחסר וכ"כ מהר"ל מפראג בס' נתיבות עולם ועיי"ש: סי' קפ"ח מג"א ס"ק ג' וכ"כ בש"ג במרדכי כצ"ל: שם שו"ע סעי' ו' עד שהתחיל יש להסתפק אם הטוב דוקא קאמר דמקמי הכי יכול לסיים אשר נתן לנו וכו': שם מג"א ס"ק ז' נתקנה דווקא לשכח כצ"ל שם מג"א ס"ק י"ג אינו חובה צ"ע כיון דההוא ברהמ"ז לא מיחשב ליה למה לא יזכיר גם של חנכה בבהמ"ז השני וע' פרי מגדים: שם מג"א ס"ק י"ח ע' מג"א סי' תי"ט: סי' קפ"ט מג"א סס"ק א' דמגדיל כ' בתהלים כצ"ל: סי' ק"א שו"ע סעי' ג' ע' פנים מאירות ח"ב סי' קל"ו וח"ג סי' ט"ז: שם מג"א ס"ק ד' ע' טו"ז ריש סי' ר"י: שם באו"ד דבפורתא מיתבא עי' ח"ס חלק או"ח סי' מ"ט: סי' קצ"א מג"א ס"ק א' שהיה מזמן צ"ע דאי מיירי שהיה מיסב עמהם א"כ הרי מחוייבין לברך כל הד' ברכות: סי' קצ"ב טו"ז ס"ק א' ע' מ"ש בענין זה בליקוטי הטור או"ח: סי' קצ"ג מג"א ס"ק ט' אוכלין במלון הק' תלמיד אחד מ"ש מהיו רוכבין ואמרו נאכל וצ"ע: סי' קצ"ו ע' פנים מאירות חלק ב' סי' ז': שם מג"א סס"ק א' דהא יכולין לאכל חלב כצ"ל: שם טו"ז ס"ק א' בשעת סכנה לכאורה דבר זה תליא אי אמרי' הותרה אצל פיקוח נפש או דחויה: סי' קצ"ז מג"א סס"ק וי"ו רפ"ג דעירובין כצ"ל: שם מג"א ס"ק י"ב חייב מדאורייתא ולדבריו שיעורא דרבנן היינו אכילה בלא שתיה ומ"מ דברי רב עוירא בברכות שם ק' להולמן דקאמר מדקדקין על עצמן עד כזית ועד כביצה ואי דאורייתא מאי מדקדקין על עצמן שייך: סי' קצ"ח שו"ע סעי' א' בהגה וכן בכל הברכות חוץ מתינוקות של בית רבן בשעה שמברכין להתלמד: סי' קצ"ח בטו"ז סוף הסי' חיוב כלל וע' מג"א ר' סי' קצ"ב: סי' קצ"ט שו"ע סעי' א' בזמן הזה אין לו שייכות כאן ושייך למטה סעי' ג' גבי עם הארץ: שם מג"א ס"ק ז' וכמ"ש בחלקת מחוקק כצ"ל: ה' ברכת הפירות סי' ר"ב שו"ע סעי' ז' בהגה בלאטטווערק כצ"ל: שם מג"א ס"ק בי' הרא"ש סי' כ"ג כצ"ל: שם מג"א ס"ק י"א ע' באלי' רבא תי' לקושי' זאת: שם מג"א ס"ק י"ז של מראנצין ע' הגהת מרן חתם סופר זצו"קל שמסיק בשם אלי' רבא לברך שהכל וע' טו"ז סי' ר"ד ס"ק ט"ו: שם מג"א באו"ד אי שקלת ליה מפירא כצ"ל: שם שו"ע סעי' י"א ע' פנים מאירות ח"ג סי' י"א לענין יין מבושל: שם טו"ז ס"ק ט' בפסק ברור דברי הטו"ז צ"ע דהרי בסילקא דין מפורש בש"ס בלי חולק וע"כ צריך לחלק או כהרשב"א או כהרא"ש והיינו ספיקו של הרא"ש וא"כ הדרא הקו' על ה"ג