ליקוטי חבר בן חיים א ס

שם באו"ד חבית בסעי' יו"ד כצ"ל: שם סעי' י"ג בסוף נרשם תה"ד צ"ל תשובת רשב"א: שם מג"א ס"ק כ"ד עי' מחה"ש ופרמ"ג: שם מג"א בסוה"ד קס"ד סעי' א' כצ"ל: שם בשו"ע סעי' ט"ו שאינם מכונסים כצ"ל: שם מג"א ס"ק כ"ה כ' הרשב"א. צ"ע הרשב"א כ"כ אהך דמכשירין עיי"ש. ועיי' בב"י אבל בחגיגה מבואר דלאכילה מיירי : סי' ק"ס מג"א ס"ק ה' דגים חיים עי' מחה"ש ופרמ"ג ולי"כ דעיקר סברא דלא מקרי שופכים שהרי בכל מים יש דגים: שם באו"ד בגיטין כ"ג כצ"ל: שם באו"ד וצ"ע עיי' מחהש"ק ועוד י"ל דמיירי במחובר: שם בסוה"ד כמ"ש ס"ד אולי כיון לסעי' וי"ו או לסעיף י"ב עיי' טו"ז שם: שם טו"ז ס"ק ג' דלא גרע מהך דהדיח כצ"ל: שם טו"ז ס"ק ויו אבל פסול עי' פרמ"ג: שם מג"א ס"ק ז' ומדכתבו הרב"י בבד"ה פשט דבריו משמע כצ"ל: שם מג"א ס"ק כו' עסי' קנ"ט ס"ו צ"ל ס"ז ר"ל שהמשיכום בקרקע: שם מג"א ס"ק י"ב אם מרתיחין אותן כצ"ל: שם מג"א ס"ק ט"ז ולכן נר' דיש כצ"ל: שם באו"ד בנדה ו' צ"ל ז' מרן זצו"קל: שם טו"ז ס"ק ח' צ"ע דלד' המחבר שו"ע כאן סעי' ח' שאר מעיינות חמין כשרים ועי' בב"י: שם טו"ז סק"א אסור ליטול ביין כצ"ל: שם באו"ד דאלו לרבנן בין כך ובין כך נוטלין כצ"ל: שם מג"א ס"ק כ"ב כמ"ש סעי' י"ג כצ"ל: סי' קס"א טו"ז ס"ק ו' דשמא לא יזדמן צ"ע הרי ע"כ ברביעית סגי ופחות מרביעית ע"כ לא יצא: סי' קס"ב מג"א ריש הסי' והערוך סובר עי' ב"י במסקנא דטעם הערוך משום לכלוך: שם מג"א באו"ד לא פליגי עי' ב"י בשם תוה"ב דהרש"בא כ' בהדי' דלא מהני רביעית בבת אחת: שם טו"ז ס"ק א' עי' פרמ"ג: שם טו"ז ס"ק ב' ונר' דטעמא עי' בב"י טעם אחר ועי' פרמ"ג: שם מג"א ס"ק ה' אין ליטול עי' ברמב"ם ה' ברכות פ"ו מ' דאדרבא נכון ליטול מעט מעט עיי"ש. ועיי' מג"א סי' קנ"ט ס"ק ד': שם מג"א ס"ק י"ד פ"ו במקואות כצ"ל: סי' קס"ג שו"ע ס"א בהג"ה עי' פרמ"ג: שם מג"א סק"ב ואיפשר דמ"מ כר' דמס' לי' הואיל ומסייע גופי' היכא דלא שייך לפני עור לא הוה כ"א מדרבנן אי גם בדרבנן גזרו: סי' קס"ד טו"ז ס"ק א' דמד' סה"ת מ"ל סמ"ג: שם מג"א ס"ק ז' עי' פרמ"ג: שם טו"ז סק"ה עי' פרמ"ג: ה' בציעת הפת סי' קס"ו מג"א ס"ק ב' וב"ח כתב וכן מבואר בתוס' ברכות מ' ע"א בשם המדרש: שם מג"א סה"ס עי' מחצית השקל: שם שו"ע סעי' ה' כר' דמה שלא נהגו במלח בליל שבת אף דביום שבת נותנין מלח וגם בחול אפילו בפת חמה ולזה כר' דכלפי שתיקן עזרא לאכול שום בליל שבת מפני שהוא שעת עונה והשום מרבה זרע ה"נ נהגו שלא לאכול מלח שממעט הזרע: שם שו"ע סעי' ו' פנים מאירות ח"ב סי' ה' בענין עניית אמן: שם מג"א ס"ק ט"ז ושל"ה כ' איפשר טעם השל"ה משום דאי אפשר בלא בליעה משהו: שם מג"א ס"ק י"ח סוף הדיבור ספר חסי' סי' תקל"א מרן זצוק"ל וכ' עוד מרן וכן כ' והשקית את העדה ואת בעירם וכן לענין דירה אדם קודם כמ"ש רש"י פ' מטות ע"פ בנו לכם ערים ע"כ. וכמדומה לי כי שמעתי מפיו הקדוש אשר יש להשיב כי על הבעלים החיוב להקדים בהמתם לנפשם אבל אינש דעלמא וודאי כבוד ופרנסת אדם אפילו לאכילה קודם לבהמת חבירו. ועי' פרמ"ג מ"ש בזה. ואכתי יש להשיב כי אליעזר מצד דרך ארץ לא הי' יכול לבקש מרבקה שתשקה בהמותיו כ"א שתשקיהו וממילא הי' שוב על רבקה להשיב שתה אדוני והדבר צ"ע: שם טו"ז ס"ק ז' ומהיכן מ' כר' כוונת ב"י מדכ' תוס' זה גבי גביל לתורי ולא המתינו בזה עד למסקנא ולית דין צריך בשש ש"מ דלענין הפסק כ"כ: שם טו"ז באו"ד ולא אמרו אסור לטעום עי' ברכות מ"ז ע"א אין המסובין רשאין לאכול וכו' ומסיק דלטעום אתמר אלא שחייב אדם לומר בל' רבו ועי' תוס' פסחים ד' ק"א ע"א ד"ה טעימו מבואר ג"כ דאין חילוק בין טעימה לאכילה ועי' מג"א סי' תרנ"ב ס"ק ד' מה שכ' שם: שם מג"א ס"ק ל"ו עסי' קכ"ד כצ"ל: שם טו"ז ס"ק ויז וכר' הטעם עי' מג"א ס"ק ו' ולדבריהם אין מקום לד' הטו"ז: סי' קס"ח מג"א ס"ק ד' עי' חכם צבי סי' ס"ב וחתם סופר חאו"ח סי' מ"ו: שם מג"א ס"ק ט"ו ונר' שאם אינו אוכל כצ"ל: שם מג"א ס"ק י"ח דס' דרבנן עי' מג"א ס"ק כ"ה וס"ק ל"ד ודג"מ שם: שם באו"ד הויזן בלאזן בלשונינו שטרויבנן או קראפפען: שם מג"א ס"ק כ"ט בסוה"ד דינא הכי פי' אם אין בו כזית דלא עדיף ממבושל ועי' ס"ק ל': שם מג"א ס"ק ל' דמשקין צריכין פי' חוץ מן היין ג"כ צריכין ברכה שם באו"ד בברכות מ"א כצ"ל: ה' סעודה סי' קס"ט מג"א ס"ק א' לא מהני תנאי עי' קרבן נתנאל פ"ק דקידושין סי' כ"ז הניח ד' מג"א אלו בצ"ע ונר' ד' המג"א דלענן צערא מידי אחרינא הוה דאמרי' אינשי שתין תכלו מטין לככי דשמעי מיכלי ולא אכלי: סי' ק"ע טו"ז ס"ק ג' בטור מביא מעשה עי' גוף המעשה בפנים במס' דרך ארץ שם ודו"ק: