ליקוטי חבר בן חיים א נח

שים טו"ז ס"ק כ"ד וכ' תוס' מ' מדבריהם אלו דלא התירו הרבש"ע כ"א למי שחלם דווקא ולא משום שמא חלם לו חבירו: שו"ע סעי' כ"ח ע' חתם סופר חלק או"ח סי' כ"ב: שם טו"ז ס"ק כ"ז כ"א חידוש הוא ויותר חידוש כי נעלם מוהטו"ז גמ' ערוכה תענית כ"ז וע' אלי' רבא סי' זה ס"ק נ"ב ופרי מגדים: שם טו"ז ס"ק ל' שבולת לסבולת וע' מב"א ס"ק מ"ז והוא ברש"י מגילה שם ומזה כר' דלא כטו"ז וכ"מ מדהביא שם והא דר' חייא וחכיתי אלא ע"כ בין ההיןו אלפין ועייבין גם אנו צריכים לסמוך על טעם הטו"ז וכן בארץ רוסיא בענין השין ימנית ושמאלית: שם שו"ע סעי' מ"א אביה היא מחללת ע' פנים מאירות ח"ב ] סי' קפ"ח: שם מג"א ס"ק נ"ח ע' מחצית השקל: שם מג"א ס"ק ס"ב כדאיתא באה"ע ע כצ"ל: שם מג"א ס"ק ס"ד וכ"ש אונן צ"ע הרי בלא"ה פטור מכל המצות והיאך יברך וצוכו וע' מג"א סי' תרצ"ו ס"ק י"ב וצ"ע: שם שו"ע סעי' מ"ד בהגה נהגו בכל מדינות ע' חתם סופר חלק או"ח סי' כ"ג: שם מג"א ס"ק ע' לומר הרבון ע' תוס' סוטה מ' ע"א ד"ה האומרים בגבולין: שום מג"א ס"ק ע"ב לא ידענא ע' בב"י דהכוונה שנראה כסוף ברכה: שם טו"ז ס"ק ל"ט מוחל על קדושתו וק' הרי בהדיא אמרו בפרק הנזקין דכהן יכול למחול ואלו התם בל"ת דלא יקחו לא שייך מחילה: שם מג"א ס"ק ע"ה הכהן חייב ולא ידענא אם קורא בכהן פ"א בשנה למה לא יועיל ואביי אפשר דגם לזה אכסי לי' עדני': סי' קל"א מג"א ס"ק י"ב ואפילו ביום ז' כצ"ל: שם מג"א ס"ק ט"ו איתא בב"ב ובסוף תענית: שם באו"ד הרבה טעמים כצ"ל: סי' קל"ב מג"א ס"ק א' יפול עליו של ערבית לכאורה בלא"ה הדין עם השני דלמא גם הוא לא יכול לבוא בשחרית: שום באו"ד שמפילין גורל דין היא"צ לכאורה זה סותר למ"ש באו ד למעלה ריש הס"ק בשם הלבוש: סי' קל"ד מג"א סה"ס כ' בו ד"מ והוא בתוס' מגילה: ה קריאת התורה סי' קל"ה מג"א ס"ק ז' עיי' חתם סופר חלק או"ח סי' כ"ד וסי' כ"ה: שום מג"א א ס"ק יד דלק"מ ונ"מ לדידן לכאורה בשמחת תורה וצ"ע: שם מג"א סק ט"ז לענין חתן בראשית עיי' מחצית השקל: סי' קל"ז שו"ע סעי' ג' חוזר וקורא ונר' דכ"ז מיירי כשכבר גמרו הקריאה ואמנם מעשה הי' בעירנו שדלג הקורא בשביעי של פסח פרשה א' קודם שנגמר הקריאה ונזכר קודם שקרא הבא אחריו והוריתי לקרא לבא אחריו מתחלת הפרשה שדלג הקורא עד לאחר הפרשה המגיע לעולה זה והי' חסר אחד מן הקרואים אם לא נצרף אותו שקרא בדלוג והוריתי לומר קדיש אחר קריאת ספר שני כדי שגם המפטיר יעלה מן המנין משום מהיות טוב: שם מג"א ס"ק ט' עיי' פרמ"ג וליכ דדוקא בשני כ' המג"א כן דוגמא לדבר אנשי מעמד ושני בראש חדש ולא בשלישי והיינו כפל של המחבר: סי' קל"ח מג"א ס"ק ב' גבי והקרבתם עי' מחצית השקל ומה שאכתוב בס"ד בהגהותי בזה על המה"ש: סי' קל"ט טו"ז סק"א עי' פרמ"ג: שו"ע סעי' ח' ולברך אשר בחר נרשם בטעות מג"א ס"ק י"ב ושייך לקמן סעי' ט' מלברך אשר בחר: שום שו"ע סוף הסי' בהג"ה בכל פעם חזק שמעתי מפי מרן זצוק"ל שיש לומר ג"פ חזק בגימ' משה ולא כמו שנהגו לומר פעם הג' ונתחזק ופשוטו של ענין משום אל תעמוד על הפרק שלא יארע ח"ו תקלה: סי' ק"מ מג"א ס"ק ב' אפ' לא שהה מכן זצוק"ל בהגהותיו: שום טו"ז ס"ק ג' דמ"מ האידנא כצ"ל: שום מג"א ס"ק ד' סה"ס של חנוכה תחלה עיי' מחה"ש ודג"מ סי' תרפ"ו ויש להוסיף דנוג' דמג"א לא כ"כ אלא לד' הי"א שחייבו לברך שנית אבל המג"א לעצמו כ"ד המבי"ט ס"ל דבשכי' חובת היום כהאי מעשה א"צ לברך ושפיר פסק תרפ"ו כרמ"א שם: סי' קמ"א מג"א ס"ק ב' עי' מג"א ססי' תכ"ב: סי' קמ"ג מג"א ס"ק ב' שהחזן קורא אם אפילו בחומשים הנדפסים שייך האי דינא צריך עיון: שם מג"א ס"ק ד' כ' רמ"א בא"ד וכר' דדייק חובת היום למפטיר דהיינו בראש חדש או בשביעי של פסח וכן ביום ראשון דשבועות וב' ימים דר"ה דמדינא דמתני' במגילה הי' לקרות בפ' המועדות בספר אחד משום דילפי' מקרא במשנה שם וידבר משה מצותן שיהיו קורין בזמנן ואנן נוהגין כאחרים וא"כ לקיים וידבר משה ס' שני לחובת היום חיובא ואם נמצא בו פסול צריך להוציא אחר וכן הוריתי הל' למעשה שנמצא בר"ה פה בס' שני כ' שבעת תחת שבעה והוריתי להוציא ס"ת אחר ולברך וכ' אחר היו"ט שאלה מבוארת בענין זה להגאון מו"ה יחזקאל בענעטה זצ"ל והסכים עמי: שם מג"א ס"ק ז' עי' ח"ס חלק או"ח סי' כ"ד: שם באו"ד כגון ארצך כצ"ל: שם בשו"ע סעי' ד' ברמ"א חסירות ויתרות ועי' בית שמואל סי' קכ"ט בשמות גיטין אות ז' גבי שם אורי דאותיות המתחלפין כגון א' וה' אין להוציא אחרת: סי' קמ"ד מג"א ס"ק ז היו כל ישראל צ"ע ביוה"כ כל ישראל מאי עבידתייהו: שם טו"ז ס"ק ג' נכתבים בגלילה משא"כ עכשיו דנכתבים בקונטרסים כצ"ל ועי' ב"י: סי' קמ"ו טו"ז ס"ק א' ונר' דתלי' בפלוגתא דגמ' סוטה דלמאן דיליף דאסור לספר בעת שנפתח הס"ת מואזני כל העם א"כ אייתר לי' האי קרא ובפתחו עמדו כל העם וע"כ דרש לי' כפשוטו דחייב לעמוד וא"כ י"ל דה"ט דהרמב"ם ג"כ שכ' דמשהתחיל הקורא אסור לספר דמאחר דילפינן מקרא דואזני כל העם והתם אל ספר התורה וא"כ בשעת קריאה מתחיל האיסור אלא דהלבוש הק' דלעמידה ממש הכ' ואתה פה עמוד התם משה הוה הקורא