ליקוטי חבר בן חיים א נז

ושא לכל חטאתי י"ל ראה בעניינו בלא נא אא"כ מדוע לא קאמר הגמ' במגילה ה"ט דסמכו גאולה לסליחה עיי"ש: סי' קי"ז מג"א ס"ק ב' וכמש"ל דיצאו המועדות בטל ע' מחה"ש ומ"מ צ"ע כי היכי דבשמ"ע סגי במה שאומר טל ערבית ושחרית אף דממוסף ואילך אומר גשם ה"ה כאן סגי במה שאומר טל במוסף ומנחה: שם טו"ז ס"ק ב' ובשומע תפלה ופי' רש"י וע"ז קאי לבסוף עכ"ל כצ"ל: שם באו"ד אם במלתא אחריתא צ"ל אבל שם באו"ד ולאו זמן שאילת צבור הוא כצ"ל וע' רש"י שם: שם שו"ע סעי' ה' בשומע תפלה עוררני תלמיד א' אם בשומע תפלה די לומר ותן טל ומטר לברכה או צ"ל ג"כ על פני האדמה ואולי מדכ' בקללה להמטיר על ארץ לא איש צ"ל לברכה על פני האדמה דעיקר הברכה על פני האדמה הוה: סי' קי"ח בברכת על הצדיקי' מ' בטור אין לומר יהמו נא כי הטור כ' יש בברכה זו מ"ב תיבות ואם נאמר יהמו נא יהיו מ"ג: סי' קי"ט טו"ז ס"ק ב' ברכת החולים כצ"ל: סי' ק"כ טו"ז אי' ר"פ תפלת השחר יש לדחות דהתם הכי קאמר בזמנה הביא קרבן צבור וקרבן חובה משא"כ שלא בזמנה הוה קרבן יחיד ונדבה: סי' קכ"א ס"ק ג' ובתענית יחיד אומרו וכ' דנ"מ לדידן לענין שים שלום: סי' קכ"ד מב"א ס"ק ז' שיתלוצצו עליו ועי"ז יבלבלוהו ולא וכל לכוין כ"ה שם מחצית השקל: שם ס"ק י' ובקדיש כצ"ל פרי מגדים: שם ס"ק י"ב בחטף ר"ל בחטף קמץ דהיינו תנועה קלה ולא בקמץ חטף: שם ס"ק י"ד ועמ"ש ס"ס ק"י כצ"ל: בשו"ע בהג"ה סעי' ח' טור בשם תשב"ץ צ"ל בשם רב כ"צ: שם טו"ז ס"ק ב' ע' פרי מגדים וכ' דאם הוא הש"ץ שפיר דמי: סי' קכ"ה מג"א סס"ק ב' ובתוס' סכהדרין ל"ז ע"ב מרן זצוק"ל בהגהותיו: שם טו"ז ס"ק א' בשכ"מ צ"ל ברוך כבוד ה': סי' קכ"ו מג"א ס"ק בזה"ז ע' מחה"ש ופרי מגדים: שם שו"ע סעי' ב' ע' חתם סופר חלק או"ח סי' כ"א: שם מג"א ס"ק ג' ולי כ' ופרי חדש חולק וכ"כ הרב ברכי יוסף בשיורי ברכה: שם שו"ע סעי' ד' יש להסתפק אם אמר הש"צ בשמ"ע בקול רם פיוטים אם רשאי לסמוך על דין השו"ע כאן ועי' מג"א רס"י תקצ"א ועוד יש להסתפק אם נזכר שטעה בלחש קודם שהשלים אם מ"מ ישלים תפלתו או יפסוק: סי' קכ"ז טו"ז ס"ק ג' מהר"ר חיים קלפיראס כצ"ל: שם וכן שני כתובים המכחישי' זה את זה כצ"ל: שם באו"ד יאמר כאן אין לו הבנה ומרן זצוק"ל בהגהותיו כ' שצ"ל וכעין וש"י: שם באו"ד לא חשיב אלא מידי דהקטרה כצ"ל: שם באו"ד בעלמא כנגד עולם העשיה: ה' נשיאת כפים סי' קכ"ח מג"א רס"י אבל בנשי"כ ובלא"ה ק' כיון דהוא טוען דמצותו בכך היאיך דחינן לי' ומפסידין לי' מ"ע: שם מג"א ס"ק א' ע' נוב"י ומה"ק חלק או"ח סי' ו': שם באו"ד שמזכיר השם ור"ל דס"ל כר"ת דברכה לבטלה לא הוה דאוריי' ואין כאן ל"ת ואמנם לכאורה היינו בשאר ברכות שאינו אומר שקר אבל כאן שזה אומר אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציונו וכו' שהוא אומר שקר גמור וברכה לבטלה ג"כ נהי דל"ת לא הוה דאוריי' מיהא הוה: שם באו"ד רשות לנשים ויש להשיב דדווקא בבנות ישראל שלא מצינו אזהרה בהן סבר ר"י הכי משא"כ בבני אהרן שהזהיר הכתוב לזר בעונש ובאזהרה מודה ר"י דילמד סתום מן המפורש דבני אהרן דווקא ולי"נ לתרץ דנהי דאין מעלין מדינא לכהונה מ"מ ההמון יחזיקוהו לכהן ע"י נשיאת כפים וכשיטמא למת ילעיזו עליו כהן ומטמא למת והיינו רבותא דר"י שלא חייש ללעז זה ולא עבר על ד' חביריו ואפשר דלענין זה קאמר ר' יוסי במקום אחר יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו: שם מג"א ס"ק ח' מים שלא נשתנו אא"כ מאחר דבשחרית אין מקפידין על זה היה לכהן לברך על נט"י קודם נטילה ואפשר דהמג"א ג"כ לכתחילה בלבד קאמר: שו"ע סעי' י' בהג"ה ולא נאמר כ' טעם הפוסקים האלו דאם נחשב באמר הש"צ או"א לקריאת הכהנים ומאחר שש"צ אומר זה בכל יום א"כ יעבורו הכהנים בכל יום בג' עשה מאחר שאין עולים לדוכן: שם שו"ע סעי' י"ד ע' פנים מאירות חלק ב' סי' קפ"ו: שם מג"א ס"ק י"ח אולי הטעם כי שונא אין מברך בלב שלם וכ' דובר שקרים לא יכון ואין שכינה שורה עליו והוה כמו ברכה לבטלה: ועי"ל דמאחר דמדת אהרן היה אוהב שלום ורודף שלום זה ששונא בני ישראל אינו כדאי לברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן: שם מג"א ס"ק י' ע' פרי מגדים פי' לדבריו דצ"ל לא מקרינן דמאן דאמר גם יברכך מקרי' משום דמקרין ילפינן מאמור להם וא"כ להם כ' ולא ליחיד אלא דשאר תיבות מקרי' משום שלא יטעה משא"כ יברכך: שם ס"ק כ"ד ולולי דבריו הייתי אומר אדרבא יאמרו הרבון עוד אחר ברכת כהנים ויסיימו עם הש"צ כשאומר היום תאמצינו ויענו הקהל אמן על שניהם: שם טו"ז ס"ק י"ב נרשם בטעות ושייך להלן יברכך עד שיכלה: שם טו"ז ס"ק י"ג אין שייך וצ"ע אמאי עכ"פ בעי' כל עונין וע' בב"י דאש"ס קאי וכל עונין קאמר: שם מג"א ס"ק כ"ח רשאי להקרות ו' להסביר דרוב פעמים המקרא אינו עונה אמן וכמ"ש סעי' י"ט ועי"ז מתחיל מיד יברכך: שם שו"ע סעי' כ' ע' ח"ס חלק או"ח סי' כ"א: שם מג"א ס"ק ל"ז דבגרים כמי י"ל דעיקר דרשא לגרים אתא ונשים ועבדים אגב גררא דווקא דאל"כ בכי ישר' למאי אתא: