ליקוטי חבר בן חיים א נד

סי' ל"ד עיי' חתם סופר חלק או"ח סי' ח' בענין תליות אותיות לס"ת: סי' ל"ו ומג"א ס"ק ג' לנוגעים זה בזה פסולין נראה דר"ל התגין פסולין וצ"ע: סי' ל"ח מג"א ס"ק א' נרשם רוני בר חמא צ"ל בר תמרי: שם שו"ע סעיף ג' בהגה"ה מוחין בידם אולי משום דקיי"ל כהרא"ש דאפילו על כובע דק אסור להניח ואי אפשר בלא גילוי שער וע"כ מוחין בנשים ומיכל אפשר דדוקא בעודה בת שאול שהיתה עדין פנוי' ומותרת בגילוי שער היתה מנחת תפילין ומיושב בזה דלא פליגי הגמ' והפסיקתא בזה עי' בב"י דבפסיקתא בנשוא מיירי ובגמ' בפנוי' וכמ"ש: שם מג"א ס"ק י"ד הטעם כשחולץ עיי' ברכי יוסף וצ"ע: סי' ל"ט מג"א סק ג' עי' דגול מרבבה ועיי' ר"ן סופ"ק דחולין שם וצ"ע ועיי' חולין שם גבי מכם ולא כולכם בחי' רשב"א וצ"ע ועי' פרמ"ג יו"ד ססי' ב': שם מג"א ס"ק ד' כ' מרן זצוק"ל בהגהותיו הב"ח תמה בטעם הדבר ועיי' בתוי"ט מ"ד פ"ז דנדה תמה על כותיים אי גירי אמת הן איך עשאום כנכרים לטהר נדות ואוהל מת שלהן וע"כ נלפע"ד שיש כח לכלל ישראל להוציא המורדים מכלל האומה ויחזרו גוים גמורים אפי' להקל זכר לדבר ויתר גוים שהתיר להם ז' מצות אעפ"י שאין ראיה גמורה מ"מ כך כ"ל והם נמנו וגמרו והוציאו הכותיים והמלשינים מן ברית ישראל לגמרי ובגיטין פירש"י י שהמנסור פורק עול תורה י"ל כיון שמוסר לתוא מכמר הרי מסר חבירו גם להעבירו על דת משה וישראל ואי לאו שהוא פורק עול תורה לא עביד הכי ומצינו בעזרא והוא יבדל מקהל הגולה וו' שהוציאו מכלל ישראל. ע"כ ד' הר"ב. ולי התלמיד נרא' עוד ראיה מגאלי הכהונה בנחמי' בסופו שניטל מהם הכהונה אפילו להקל יען לא יוכל להגיד יחוסם: שם מג"א ס"ק ט' עיין פרמ"ג: סי' ל"ח מג"א ס"ק י"א עיי' רא"ש ה' תפילין ססי"ט מבואר דחולי הי' לר"י ע"י הצינה ולא כמשמעות ד' המג"א סי' ע"ב בהג"ה סעי' ג' וקלף המעובד עי' צמח צדק סי' פ"א: שם מג"א ס"ק ד' בסוה"ד אף דשייך שם אין זה לא נתבאר שם מאומה ואמנם מבואר כן ביו"ד סי' רצ"ו ק"ד: שם מג"א בס"ק ו' אפילו עשאן לכך כ"ה בהג"א ביצה פ' המביא ואמנם מאי הוקשה לו היאך אמרי' גבי אתרוג מיגו דאתקצאי לביה"ש של יום ראשון הרי ביום ביה"ש לא הוה מוקצה עדין דהזמנה לאו מלתא וצ"ע: סי' מ"ג מג"א ס"ק י"א לא קרא ק"ש צ"ע דלמא בלילה היה דלאו זמן תפילין: סי' מ"ה מג"א ס"ק ב' עיין חתם סופר חלק או"ח סי' י"ג: ה' ברכת השחר סי' מ"ו מג"א ס"ק ד' כ"ח תיבות ובנוסח שלנו אין שם כ"ח תיבות: שם מג"א ס"ק ט' וכ' ב"י כצ"ל: שם בהגה"ה סעיף ח' נרשם טור ותוס' עיי' בב"י שלא כ"כ כ"א הר"ן: שם מג"א ס"ק י"ד לכן נ"ל עיין פרמ"ג: שם מג"א ס"ק ט"ז ועסס"י ז' פ"ע מה ענין סעיף ז' לכאן: סי' מ"ט טו"ז ס"ק ב' כמ"ש ב"י בסס"י זה כבר הרגיש הב"י בבד"ה בזה: שם באו"ד ב"י ריש הי קורא צ"ל תר"י: שם באו"ד וכיון דגלי לן צ"ע התם הטעם שיעידו מחמת שזוכרין העדות וכה"ג מייתי לה ביבמות פ' ד' אחין ויעידו בעצמם שלא ילמדו לשקר וכה"ג מיירי בגיטין אבל לא משום דכתיבה לא כדבור דמי: שם טו"ז ס"ק ז' מדאיצטריך בירושלמי עי' בליקוטי טור או"ח מ"ש בזה: סי' נ' מג"א בסוף הסי' צ"ע ע"א י"ט ע"א לגרוס אינש אף דלא ידע מאי קאמר: סי' נ"ג ע"י חתם סופר חלק או"ח סי' י"א: שם טו"ז ס"ק ב' ודבריו תמוהים עיי' שלטי גבורים שם שכ' כדברי הב"י: שם מג"א ס"ק ח' אלא בתענית צבור כצ"ל הגהות מרן זצוק"ל: שם מג"א ס"ק כ' רשב"ם צ"ל רשד"ם חלק או"ח סי' ל"ו ועיי"ש היטב הגהות מרן זצוק"ל: שם מחבר סעי' כ"ג עי' צ"צ סי' א' וב': שם מג"א ס"ק כ"א עיי' שו"ע יו"ד סי' רמ"ה מרן זצוק"ל: שם מג"א ס"ק כ"ו עי' חתם סופר חלק או"ח סי' מ"ט ובר מן דין צ"ע התם משום דמחזי כרעבתנות: בהגה"ה סעי כ"ה עי' חתם סופר חלק או"ח סי' י"א: שם מג"א ס"ק ל"ג ורשד"ם סי' פ"ה כך הגיה מרן בח"ס ועיי"ש חלק או"ח סי' י"ב וי"ג ועיי' יו"ד סי' רמ"ה בהגה שם: סי' כ"ה טו"ז ס"ק ג' וכן נ"ל עיי' מג"א סי' רל"ד ס"ק א': שם מג"א ס"ק י' עיי' חתם סופר חלק או"ח סי' י"ד: שם מג"א ס"ק י"ו נר' שם ס"ס ט"ז בטעות וצ"ל ס"ס י"ח: סי' כ"ו ססי' עי' מג"א סי' רל"ד בענין קדיש דרבנן: ה' קריאת שמע סי' כ"ח מג"א ס"ק א' עיי' דגול מרבבה והגהות מרן ח"ס ומחצית השקל: שם מג"א ס"ק ז' ועוד ק' צ"ע הרי הכ"מ בשטת הרמב"ם כ"כ ולהר"ם באמת קורא הברכות כל היום: שם סעי' ד' בהגה"ה ועיי' לקמן סי' ס"א הוסיף מרן בהגהותיו דקייל"ן שעונין אמן: שם בטו"ז ס"ק ד' אלא משום דצריך צ"ע הרי אמרי' מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה: שם מחבר סעיף ה' כר' דבזה"ז אשר כל הצבור מתפללין עם הש"ץ כל התפלה והאחד שעובר אז לפני התיבה התפלל כבר עד מקום שמתחיל א"א להתחיל מראש בכל גוונא וכך הוריתי למעשה: סי' ס' מג"א ס"ק ב' זכור במה נר' משום דכ' זכור אל תשכח כהא דאמרינן במגילה בזכירת מעשה עמלק: שם באו"ד מה שלא תיקנו בזכירות אחרים י"ל דהיינו טעמא דבשלמא במעשה עמלק כ' לא תשכח בלב א"כ זכור בפה כדאמרי' במ' מגילה משא"כ באינך: