ליקוטי חבר בן חיים א נא

סי' תקכ"ז בב"י דבהא ל"פ עיי' רש"י שם ועיי' מג"א: שם בב"י וזה הרמב"ן והרשב"א כצ"ל: שם בב"י לית לן למיחש לטעמא דשמא יברור כצ"ל: שם בב"י ואם הותיר הותיר לשבת כצ"ל: שם בב"י הלכך מיירי בדליכא מאן דעירב כצ"ל: סי' תקכ"ח בב"י וכיון דאנהו הוו מצי אנן נמי מתנינן כצ"ל: שם בד"מ או"ק ב' שא"צ שום אמירה כצ"ל: ה' חוה"מ סי' תקל"א בב"י שהרי אין מצרפין אותו צ"ע: ה' ט' באב סי' תקנ"א בד"מ או"ק ג' דהרי לא התירו: סי' תקנ"ו בב"י וטענות הרמב"ן כצ"ל: סי' תקנ"ה בד"מ כו"ע מודו חוץ מהרמב"ם: סי' תקנ"ט בב"י דבכי האי ינוקא כר' כוונתו על התינוק הנימול: ה' תענית סי' תקס"ב בב"י ובת רייתא דכל תענית כצ"ל: סי' תק"ע הגהות מהרל"ח או"ק א' כל דברי מהרל"ח אלו כבר עמד עליהם בב"י סי' תי"ח עיי"ש: סי' תקע"ג בטור ואפילו לפניהם ר"ל בחנוכה ולאחריהם אפילו בפורים: סי' תקע"ו בב"י אבל אמרו להתריע עליהם כצ"ל: שם בב"י ומר ברי' דרבינא כצ"ל: סי' תקע"ה בב"י שאין לו הכרע אבל אמרו הי' מתענה על החולה ונתרפא: סי' תק"פ בטור על פלגש בגבעה ופסל מיכה הענין פלא ואולי רמזו בזה על דברי רבותינו הובא ברמב"ן פ' וירא שכעס הש"י בפלגש בגבעה משום פסל מיכה ואמר בכבודי לא מחיתם: שם בב"י כתובי' בכל בו ובאמת כל הסי' ברייתא כמשנתה סוף מגלת תענית: שם בב"י להתענות בר"ח אכן מצינו בירמי' ל"ו שקראו צום ביום החודש התשיעי עיי"ש: ה' הראש השנה סי' תקפ"ב בטור זכרינו לחיים עיי' עקידה שער ס"ב פ' ה': סי' תקפ"ו בב"י דכיון דבגמרא דידן ובחי' ר"ן על ר"ה שנדפס מחדש כ' כהאו"ז: סי' ת"ר בב"י והאגור עי' מ"ש לעיל בשם האגור וצ"ע: ה' סוכה סי' תרכ"ט ב"י בחבלים של פשתן פסולה כצ"ל: שם בב"י ר"ה ברי' דרבי יהושע אמר כל אגד כצ"ל: סי' תרל"א בב"י לפי שאין כח הראיי' נתפס בו כצ"ל: סי' תר"ל בב"י שאם היו תוקעין במטה כצ"ל: סי' תרל"א בד"מ או"ק ד' שאם הדפנות כצ"ל: סי' תרל"ח בב"י ובסמוך אכתוב אם התנה כצ"ל: סי' תרל"ז בב"י ומ"ש רבינו כר' שר"ל כצ"ל: שם באו"ד שדינו כפירו' כצ"ל: שם בטור שתסרח המקפה עיי' תיו"ט מתני' שם: ה' לולב סי' תרמ"ה בב"י והלכך אפילו לא אגדו כצ"ל: שם בב"י וכן הכריע הרמב"ן כצ"ל: שם בב"י שנעקם לצד שדרה כצ"ל: סי' תרמ"ו בטור ואפילו אין העבות בראשו עי' ב"י סי' רצ"ו דה' וכ' הר"ר אפרים: שם בב"י כ' בתשובת הרא"ש וכו' על ההדס שנשרו עליו כצ"ל: שם בד"מ או"ק ב' תרי ותרי בחד קינא כצ"ל: סי' תרמ"ח בב"י ומפשט ד' רבינו כר' שהוא פוסק כצ"ל: שם בב"י וא"נ משתכח מאן דפליג לית הל' כצ"ל: שם בד"מ או"ק ג' ובעינן שינטל מקצת כצ"ל: שם בב"י ול"נ דאפשר עי' חכם צבי סי' קס"ה מ"ש בזה: סי' תרנ"א בב"י בפ' מקום שנהגו שכל דבר כצ"ל: שם בב"י אם ההולכה הקטנה כצ"ל: שם בטור נחלקו הגאונים עי' ב"י סי' רצ"ו מ"ש בזה בשם רבינו אפרים: שם בב"י ובערבות כ' ערבי כצ"ל: שם בב"י ומ"מ אין מוסיפין כצ"ל: סי' תרנ"ז בהגהת מהרל"ח או"ק א' ואיפשר משום דלא לקני אינש לולבו לינוקא ואפילו ביוט"ש של גליות משום ספיקא בעי' לכם להכי כ' הטור חייב לקנות: סי' תרנ"ח בב"י כ' הרוקח וכן הוא ברשב"ם פ' יש נוחלין: שם בב"י ומ"ש רבינו וכו' כן הוא ברשב"ם פ' יש נוחלין: סי' תרס"ב בב"י ואפילו אתמר לי' צ"ל אם תמצא לומר: סי' תרס"א יש מן הגדולים כתבו כן כצ"ל: באו"ד אפילו אם הי' ליל יו"ט ראשון חול כצ"ל: סי' תרס"ח בטור ויש נוהגים בליל שמיני שלא לישב בה כצ"ל: ה' חנוכה סי' תר"ע בב"י ואיכא למידק שמעתי מתרצין דיום א' הי' יום המנוחה מהמלחמה והיינו חנוכה חנו כ"ה. ועוד יש מתרצין שגם זה הי' נס שלא נגעו היונים בפך זה: ולי'"נ עוד לתרץ דלהכי לא קבעו חכמים ז' ימים שאם יקבעו ז' יעשו מנורה עם ז' כרות ואמרינן בע"א פ' כל הצלמים דאסור לעשות מנורה בת ז' נרות משום לא תעשון אתי: שם בב"י וי"ל שחלקו מק' העולם היאך היו רשאין לעשות כן הלא ביטלו מיד בלילה ראשונה מצוה של יערוך אותו מערב שיתן בה שמן שיהא דולק עד הבוקר ותי' מרן הג' ח"ס זצוק"ל דאיתא בפסיקתא מאחר שגם המנורה נטמאה הוזקקו להדליק בשפודין כי שאר הכלים נטמאו וע"כ הוצרכו לחלק