ליקוטי חבר בן חיים א נ

סי' ש"ל בב"י שכ"א צ"ל שכ"ח: שם בב"י דא' דאפילו וכו' יש לדחות דהך פ' במצרים נאמר ושם תאומים נולדו בכרס אחד: סי' של"ב בב"י ואעפ"י שרבינו ביו"ד סי' רס"ו כ' כצ"ל: סי' של"ג בב"י כיון דמידי דרבנן צ"ע מ"ש מאינך שהביא הב"י לעיל לחומרא: סי' של"ד בב"י ודוקא בדליקה נר' דר"ל בבית ששם הדליקה ולא פליג אס' התרומה שם בב"י שהם מפרשים והטור וודאי הכי מפרש עיי' ב"י שמ"ג: שם בב"י פתאום לאו דוקא עי' בנ"י על כתובות שהביא בשם הירושלמי דדליקה דווקא וא"כ אין להוסיף על דברי הרא"ש במשנה למלך פ"ה ממלוה ולוה דס"ל דגם דעת הרמב"ם דדליקה דווקא: סי' של"ו בב"י הא מונח על גבי קרקע צ"ל מונח ע"ג יתדות והניחו על גבי קרקע: שם בדרכי משה בשם תשובת הגאונים גמ' ערוכה היא בשבת ע"ה עזא עיי"ש: שם בב"י הלכך מדאוריי' אינו חייב כצ"ל: שם בב"י דפסיק יניקתו לגמרי שייך בו תלישה כצ"ל ותיבת אין נמחק: סי' של"ז בדרכי משה מטעם ששובר צ"ע הרי הוה לי' מקלקל: סי' של"ט בדרכי משה בשם תה"ד דמותר לבטלו ב' תיבות אחרונים אלו אינם בתה"ד ואין להם מובן: סי' שמ"ב בב"י בסוף הסי' כמ"ד גזרו צ"ע א"כ מנ"ל כלל לחלק בין דבר מצוה לדבר הרשות: סי' שמ"ג בב"י מצווין להפרישו עכ"ל עיי' רא"ש פ' כל כתבי סי' י"ב הביא גמ' דיבמות הנ"ל: שם בב"י שכ' בסי' של"ד וכן צריך לפרש ד' הטור סי' של"ד: שם בב"י כיון שחייב לחנכו ובנזיר כ"ח ע"ב תוס' ד"ה בכו כתבו איפכא: שם בב"י ואקשי' שמא צ"ל שוט מינה וכן לקמן צ"ל כן: סי' ש"ס בב"י מספקא ליה ובירושלמי ספ"ק דעירובין מבואר דלשנים קאמר ועי' קרבן עדה שם: שם בב"י ולא ידעתי למה עיי' קרבן עדה סופ"ק דעירובין ובירושלמי שם: סי' שצ"ד בב"י א"נ דחשיב עיי' כסף משנה פ' כ"ד מה' שבת הל' י"ט: סי' שצ"ו בב"י שהיא דעת הרמב"ם ולא כ"כ ה"ה עיי"ש: סי' ת"ד בב"י לכשיגיע לנמל יורד אבל באיגרת הרמב"ם לפנינו ובתשובה שהביא הכלבו בקיצור מבואר דהגיע לנמל לא ירד: ה' ראש חודש סי' תי"ח בטור אפילו יום אחד אין מפסיקין כצ"ל: שם בב"י שרבינו כ' בסי' תק"ע כצ"ל: שם בב"י לא מתסרי אלא מדרבנן כצ"ל: שם בב"י שהן מדבריהם כצ"ל: שם בב"י או מפני חלום כצ"ל. סי' תכ"ג בב"י ח' פסוקים ואם יקראו כצ"ל: ה' פסח סי' תל"ג בב"י ואפשר דר"נ אלמא הכי ס"ל נדפס שלא במקומה ושייך לקמן בשורה אחרת עלה דההיא אוקימתא אלמא דהכי ס"ל: סי' תל"ז בדרכי אשה בסוה"ד דחסרי' ממונא עי' הגהת מיימוני פ"ב מה' חו"מ: סי' ת"א בב"י הרי הוא חמצו של גוי צ"ע הרי שכירות לא קני' ואמאי הוה ביתו של גוי: סי' תמ"ג בב"י ורבינו סתם דבריו צ"ע הרי לא מיירי כאן מחמץ דרבנן וא"כ גם ר"ת מודה: סי' תמ"ז בב"י וערבו עם דברים אחרים כצ"ל: סי' תנ"א בטור ונוב"י פירש"י ברש"י שלפנינו ליתא: שם בב"י ופירש רש"י חייס עלה כצ"ל: שם בב"י המרדכי בשם ר"ת: שם בב"י וכ' המרדכי וכן הוא בתוס' פ' אין מעמידין: סי' תס"א בב"י וחבית סתומה דזה אסור צ"ל פתוחה: שם בב"י גם לר"ת וע"י ע"א ס"ו ע"ב תוס' ד"ה רבא: סי' תס"ב בב"י הא וודאי חלב אינו מחמיץ כצ"ל: סי' תס"ב בב"י דרך הגג וזלפו כצ"ל: שם בד"מ או"ק א' ירדו עליהם רוב גשמים כצ"ל: ס"ס תע"ג בב"י כמו שפטור אבל מהגדה פטור לכ"ע משום שנא' בעבור זה גמ' פסחים קט"ז ע"ב: ה' יו"ט סי' תצ"ה בב"י ויו"ט דבר שהחמירו צ"ל ויש דבר שהחמירו וכן בטור צ"ל כך: שם בב"י וכ' הר"ן בסוף ביצה כצ"ל: סי' תק"ד בב"י ולא ידעתי אולי משום דהירושלמי דס"ל כשטת תוס' ומ"מ מתיר קונדיטון: סי' תק"ו בד"מ או"ק ב' שלשין עיסה גדולה צ"ע דמ"מ הרי אין בעיסת מצה שיעור חלה: סי' תק"ט בב"י ואין מורין כן ברבים: שם בב"י ואלו מההיא דשפוד שם עיי' ר"ן שם ולק"מ: שם בב"י אפילו רבנן מודו וכן מוכח בגמ' שם כ' ר"ה וריא"ש. שם בב"י קש לנסות כצ"ל: סי' תקי"ב בב"י לא יגרע חלק הישראלים אם לא יזמנהו כצ"ל: סי' תקט"ו בב"י דלא תימא לא חשיבי כצ"ל: שם בב"י גבי הבא בשביל כצ"ל: שם בב"י מודה ר"ת דמותר ביו"ט שני כצ"ל: שם בב"י ולפי"ז ספק אם נלקטו צ"ע פשיטא הרי רב פפא לא מיירי כ"א מספק: שם בב"י משא"כ בס' תחומין צ"ע ממים ומלח דפ' משילין דמיירי לענין תחומין ומקרי יש לו מתירין ומערובין אין ראי' דהתם בהליכה מיירי ודאי לא מקרי יל"מ: סי' תקי"ח בב"י ואינו יכול להניח לילך הקטן כצ"ל: שם בב"י וכ' ה"ה שכד הרמבין עיקר כצ"ל: סי' תקכ"ו בב"י סה"ס מ"מ פטור מתפילין צ"ע הא בלא"ה אבל ביום ראשון פטור מתפילין: