ליקוטי חבר בן חיים א מט

שם בב"י משא"כ בשחרית ומנחה ד' ב"י אלו צריכין ביאור כי לא סיים במה דפתח: סי' ר"מ בטור והא אמר רבי' כצ"ל: שם בב"י כ' שהוא ז"ל מפ' צ"ע בתמורה מאי איכא למימר מאי פושע הוה: שם בטור דאמר מר ישראל קדושין כצ"ל: סי' רמ"א בהגהות מהרל"ח או"ק א' אמנם לפי הסימן ימין אצבע שהביא בדרכי משה הסי' בדאג"ה עיקר דב' היינו אצבע: הל' שבת סי' רמ"ג בב"י אם השכירו לו עבדי' צ"ל לא עבדינן לאיסור: סי' רמ"ו ב"י אבל בהמתו וע' ס' המאור פ"ק דע"ז דמתיר והרמב"ן שם חולק: סי' רמ"ז בב"י שכ' כתב אליו יובל כצ"ל: סי' רנ"ב בדרכי משה או"ק ז' ועי' רש"י שם שכ' דברחיים אוושא מלתא וכו' עי"ש ואין זה ענין לזייגער וע' ל' הטור בזה וצ"ע: סי' רנ"ג בדרכי ואשה או"ק ז' והא מידי דלא שכיח צ"ל וכל מקום דלא שכיח: ס' רנ"ט בב"י משום כבוד שבת צ"ע בשלמא כבוד הבריות דוחה ל"ת דלא תסור משא"כ כבוד שבת ואבנים מקור זלות יוכיח דמשום כבוד הבריות מותרין בטלטול ולא' משום כבוד שבת: סי' רנ"ט בב"י אם אינו סותמו לגמרי צ"ע דאכתי אי איכא עדן גחלים בתנור הרי פותח פי התנור חייב משום מבעיר: סי' ר"ס שמצוה לחוף הראש וכן מבואר במעשה דהלל הזקן פ' במה מדליקין: סי' רע"ב בב"י דמכחשין בגופניהון מ' לכאורה דווקא כי האי גוונא דמכחשי בגופניהון שרי' אבל לא ביבשו באור או בחמה וצ"ע: סי' רע"ה בב"י ולי נר' פשוט לאסור ובטו"ז סי' רע"ז מתיר: סי' רע"ט בב"י שהרי זה כאילו התנה וא"כ לכאורה לא בעי דבר חשוב: סי' רפ"א בטור שאין תודה קריבה בשבת וצ"ע א"כ אמאי מברכין ברכת הגומל בשבת: שם בטור ויש בו כ"ה תיבות עיי' ב"ח דצ"ל ק"ה: סי' רפ"ב בב"י למה קורין ז' עי' מגילה כ"ג ע"א הטעם בגמ' וצ"ע: שם בד"מ או"ק ה' אם השביעי צ"ל עם השביעי: סי' רפ"ד בטור על מתן תורה ולטעם זה היינו דלא נהיגי לאומרו כ"א בשבת שניתנה בו תורה לכו"ע כדאי' פ' ר"ע משא"כ ביו"ט ולטעם שני גם ביו"ט הי' ראוי לאומרו: שם בב"י וצריך להגיה נר' דא"צ להגיה כי הוא ר"ת אומר אני ונר' דהרשב"א מיירי בספרא דאפטרתא: סי' רצ"ב בטור כ"ד תיבות ובנוסח שלפנינו כ"ה תיבות וא' מד' הטור דאם מיותר והם נ"ד תיבות ועיי' ב"י: שם בטור עפ"י המדרש ישיחו בי צ"ע לפ"ז למה אין אומרים אותו גם ביו"ט במנחה ואמנם חכמי אמת כתבו דטעם אמירת ואני תפלתי בשבת במנחה משום דאז הוא עת רצון גמור רעוא דרעוין: סי' רצ"ג בב"י אא"כ יאמר המבדיל כצ"ל: סי' רצ"ו בב"י שנאה וטוב לישב פי' אם כלם שותין: שם בב"י כ' באו"ח ד' האו"ח צ"ע מ"ש משאר מ"ע שהז"ג שנהגו הנשים לברך ועיי' טו"ז ומג"א: סי' רצ"ז בב"י כ' באו"ח צ"ע דבבשמים מ"מ כבר השיב נפש ועי' טו"ז: סי' צר"ח בב"י לזכר שנברא העולם צ"ל שנברא האור עיי' פסחים נ"ד ע"א: סי' רצ"ט בטור ובין אור וכן כל ההבדלות ונוסח שלפנינו בסדורים בכולהו בלא וי"ו: שם בטור בכל דרכיו צ"ל לכל דרכיו: בב"י אינו יכול לברך מאורי האש צ"ע מעוי"ט: סי' ש"א בב"י בלא כיסוי הראש נר' דר"ל שנושא הכיסוי וכן הסרבל בידו וקאמר דתלי' במנהגא אי גזרינ' יש בו ערוב אטו אין בו לקמן סי' ש"ג ועיי"ש: סי' ש"ה בב"י בשם התוספות וכן הוא ברא"ש פ' אלו מציאות: סי' ש"ו בב"י נשאל הרמב"ם צ"ל הרשב"א: סי' שט"ז בב"י ח' שרצים אין דרכן להזיק צ"ע למה מקרי עכבר אין דרכו להזיק: סי' שי"ז בב"י דהא לא התיר אלא בשעומד להתיר כצ"ל: שם בב"י קשר של קיימא אף בקשר אחד צ"ע דהיינו קשר דתפיחה וחיובא נמי מחייב: סי' שי"ח בב"י שאוכלין אותו ע"י הדחק צ"ל ע"י הדחה: שם בב"י הרי היא כתבשיל בכ"ר צ"ל כתבלין: שם בב"י וה"ה כ' ע"י לח"מ שם דלא כב"י ועיי' דגול מרבבה: שם בב"י אבל הר"ז כ' צ"ל הר"ן: שם בב"י נר' דמלאוהו צ"ל דמולייאר: שם בב"י גבי נתינת שמן צ"ל צמר: סי' שי"ט בב"י שיהא לוקט ריח צ"ל קולט ריח: סי' ש"כ בב"י וכדחיישי' למנהג ערביי צ"ע הרי גם התם לא קייל"ן כר"א: שם בב"י הוא ז"ל פסק דלית הלכתא כצ"ל: שם בטור אפילו שהוא נימוס צ"ל לפי שהוא נימוס: סי' שכ"א בב"י בסוף הסי' שמה שאסר כצ"ל: סי' שכ"ב בב"י ואין נדחה צ"ל ואיך נדחה: סי' שכ"ד בב"י נקטי' להקל צ"ע הרי גם הרי"ף והרא"ש הביאו ביו"ט שם הך דזעירי מ' דס"ל להחמיר: שם בב"י שהיתה הבהמה עור קטן כצ"ל: סי' שכ"ה בב"י וכ' הלחם צ"ל וכ"ת כ"ה בס' התרומה שם רי"ח: שם בב"י או עביד ישראל צ"ל כהפוסקים דבעבד ישראל לא שייך בישול גוי דאל"כ בלא"ה אסור: סי' שכ"ו בב"י ואי קשי' עי' תוס' שבת ק"ט ע"א ד"ה רוחצין: סי' שכ"ח בטור סכנת דבר צ"ל סכנת אבר: שם בב"י ע"ג העין בשבת צ"ל בע"ש עיי"ש ברא"ש ועפי"ז מובנים ד' הרא"ש בסמוך: שם בב"י ומניחין ע"ג העין בשבת צ"ל בע"ש עיי"ש: שם בד"מ אפילו ישן כל הלילה צ"ל כל היום: שם בב"י אורח דמלתא פי' דבלא אכגרון מזיק לי' כדאמרי' פ' כיצד מברכין: שם בב"י דצרכי חולה שאין בו צ"ל שיש בו סכנה שם בב"י ומאי מוטב לכאורה יכול לכסות הכלי שלא יגע הגוי ביין ואין כאן ניסוך: