ליקוטי חבר בן חיים א מח

שם בב"י מי שכוון לבו צ"ע הרי הכהן אינו עולה לדוכן אא"כ הוא בטוח שחוזר לתפלתו ולמאי אצטריך בהאי שעומד רק להקרות שכוון לבו בתפלתו: שם בטור העלה ה"ג שגם בתפלת המוסף כ' דמיירי בר"ח שחל בשבת שהתפלל מוסף ושכח להזכיר אבל בחול אם אין ר"ח מוסף מניין: סי' קכ"ח בב"י ואין כ' כן אבל מדבעי בירושלמי למימר דהנך ג' עשה דנ"כ דחו לאו דטומאה ואף דאיכא עשה בהדה וע"כ ס"ד למימר הכי משום דנ"נ ג' עשה מ' דאפי' לא אמרו לו לעלות איכא ג' עשה: שם בב"י שאינם מגיעים אלא עד הארכובה כצ"ל: שם בדרכי משה לא ידעתי מה איסור אפשר משום עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה: שם בב"י דאיכוון לשם מצוה ר"ל כמו הרב הרודה את תלמידו: שם בטור והביא ראיה מהירושלמי ר"ל דמהירושלמי מבואר דבשפיכות דמי' מהני תשובה וא"כ ה"ה בע"א אלא אי האי ירושלמי בב"ת מיירי מאי רינון שייך בב"ת: שם בבד"ה ולישני' דייק י"ל דבנשתמד שיצא מכלל יהדות שייך לומר שחזר לדת יהדות אבל העובד ע"א ולא יצא מכלל ישראל שייך לשון ששב ולא שחזר: שם בדרכי משה או"ק י"ט עם אחרים ושרי צ"ע כיון דהטעם משום שמחה מ"ש מאבל דאפי' עם אחרים אסור: סי' קמ"ז בב"י ה"ה לשאר כתבי הקדש וכ' דווקא אם עשויין בגלילה ועדות הדרכי משה למגלת אסתר אצטריך: סי' קנ"ג בב"י שלא יורידו מקדושתן צ"ע מיו"ד סי' ע"ח גבי למכור ס"ת ישן ליקח בו חדש וע' טו"ז ס"ק א': שם בב"י ברשות העם אבל אם מכרו זט"ה במא"ה פקעה קדושתם כצ"ל: ה' נטילת ידים סי' קנ"ח בב"י דעל פחות מכזית ע' ברוקח שכ' פחות מכביצה: שם בב"י הרי אנו מקיימי' דברי הש"ס כצ"ל: בב"י סוף הסי' ולא יצטרך ניגוב וע' בר"ש ידים פ"ב מ"ב שסיים ואפשר דשפשוף בעי' לעולם וו' דפליג אד' ב"י אלו: שם בדרכי משה אות ג' דכל המצות אם לא בירך כצ"ל: סי' קנ"ט בב"י דדוקא לענין מקוה כ' דצ"ל לענין טבילת ידים וע' תוס' שם: שם אין תורת כלי עליו אלא למטה מן הנקב יש תורת כלי עליו כצ"ל: שם בב"י כלנו טמאי מתים כצ"ל: סי' ק"ס בב"י ד"ה וכ' הרשב"א וכ"כ הרמב"ן כצ"ל: סי' קס"ב בב"י ומ"ש שלא יגע וכו' צ"ע דהב"י בעצמו כ' לעיל דלהראב"ד הטעם משום לכלוך: שם בב"י מ' דהל' כוותי' והר"מ בפי' המשנה שם פסק דאין הל' כרשב"ג: שם בדרכי משה או"ק ד' באינו מתכוין ולפנינו ברמב"ם פי' המשנה שם מפ' ג"כ שלא כטל כ"א ידו אחת והב"י לא הביא כן בשם הרמב"ם: ה' ברכת המוציא סי' קס"ו בב"י סוף הסי' לאכול מיד כצ"ל: סי' קס"ז בדרכי משה או"ק ה' מידי דהוה אטעימה ע' פסחים ק"א תוס' ד"ה ור"י דמ' דע"כ א' טעם דאל"כ לא יצא ידי קדוש ומ"מ בעי' שלא יהא הפסק בין ברכה לשתיי' אפי' לר"י דלא קפיד אשינוי מקום: ה' ברכות שבסעודה סי' קע"ה בב"י א"צ לברך עובר לעשייתו לא וי' כן מד' תוס' שהביא ב"י לעיל דא"כ דלמא גם רבי היה טועם תחלה ואח"כ בירך הטוב והמטיב: סי' קע"ח דרכי משה ע' ב"י ד"ה ומה שכ' וד' הדרכי משה צ"ע: ה' ברכת המזון סי' קפ"ח בטור ולא למימרא כ' ד' הטור דבמשה תיקן הזן לא ק' דהתם אכלי מן היו ולא מיחייבי לברוכי מן התורה: שם בב"י דבלילה אפי' בתפלה אין מחזירין כצ"ל: סי' קצ"א בב"י סוף הסי' כי אדעתא דהכי כצ"ל: סי' קצ"ב דרכי משה או"ק ב' ברמ"בם אינו מוזכר ומהר"ל בס' כתיבות עולם כ' כי הוא נוסחא אמתית דקיי"ל חוזר למקום שפסק ומעתה בתחלה אומר המזמן נברך וכו' והעונין מוסיפין על מה שאמר הוא תחלה ובטובו חיינו והמזמן שוב צריך להוסיף ברוך הוא וברוך שמו: סי' קצ"ז בב"י וכ' המרדכי לא בעי' כזית וכן ע' ברש"י במתני עד כמה מזמנין עיי"ש: סי' קצ"ח בטור צ"ל עונה אחריהם: ה' שאר ברכות סי' ד"ר בטור מפני שהדבש עיקר כצ"ל: ה' ברכת הראיה סי' רכ"ה ב"י גוי כ"ה בירושלמי גם בגמ' דידן ע"ז כ' איתא גוי אבל לא בהמה: ה' תפלת ערבית סי' רל"ה בטור והקשה א"א ז"ל ובחי' כתבתי דכוונת ר"ת דע"כ זמן תפלת ערבית אחר פלג המנחה דאל"כ למה לא נתפלל מנחה בעת ההיא כרבנן ולמאי דקיי"ל כר' יוחנן דצריך לסמוך גאולה לתפלה של ערבית א"כ מוכח דגם זמן ק"ש אחר פלג המנחה: סי' רל"ז בטור בערב לא היו אומרים מקשים על הטור בזה מהאי דנתקלקלו הלוים בשיר דמיירי בתמיד של בין הערבים הרי שאמרו שיר במנחה: