ליקוטי חבר בן חיים א מז

שם בב"י לא שייך לברך אחריה ע' ברכות כ"א ע"א גמ' אר"י וכו' ולהרשב"א ניחא דלא קיי"ל כר"י אלא להב"י הרי לא שייך כלל ברכה לאחריה וע' ר"ן מגילה ר"פ הקורא עומד לענין ברכה אחריה של מגילה: שם בב"י הפסיק בין ברכה לעשייה ועי' תוס' ברכות מ' ע"א ד"ה הבא מלח וברא"ש שם: שם בב"י ועי"ל דק"ש וצ"ע נדרים ח' ע"א ואי בעי פטר נפשי' בק"ש שחרית וערבית הרי דק"ש מקרי תורה: וכ"ת דהתם אי בעי מכוין קאמר לצאת ידי ת"ת א"כ גם הירושלמי לחלק בכך בין כיון לצאת ידי ת"ת ותו כיון דצריך להבין פי' המלות שאומר ולומד אחדות ה' וכי יש תורה גדולה מזה: סי' מ"ט בב"י בסוף הסי' שהוא כקורא צ"ל בקורא: סי' כ' בב"י למשה מסיני צ"ע הרי בפסח אינו נאכל אלא עד חצות פליגי כ"ע וראב"ע וע' פמ"ג: סי' נ"א בב"י שמצוה זו מכרעת ילפי' דאמרי' בקידושין יראה אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי ואם מצוה זו מכרעת ממילא הוא בן העו"הב: סי' נ"ג בב"י מי דחקו להפסיד צ"ל להפסיק: שם בב"י ש"צ קבוע להתפלל בתעניות ולפנינו הגי' או להתפלל בתעניות והיינו כד' פ' לולב הגזול: סי' נ"ה בב"י אבל י' דבני קדושה צ"ל אכל י': סי' נ"ח בדרכי משה ס"ק א' ואולי י"ל דפליגי בדרשב"י דלהרי"ף בשעת הדחק קאמר ואין ראיה לשיעור דבין תכלת לכרתי ולתוס' מיירי בין תכלת לכרתי ושעת הדחק לא מצינו כ"א באנשי משמר וכ"ע אפי' דיעבד לא: שם בב"י שתכף שתנץ החמה לכאורה בל"ז הרי כ' הרא"ש דלשני' ביחד אינו יוצא ואם קרא של שחרית שוב אינו יכול לקרוא באותו זמן ק"ש של ערבית: סי' נ"ט בב"י ובנעימה קדושה ע' פר"ח דנוסח זה א"ש לנוסח ספרדים שאומרים קדושה בחולם והוא תואר לבנעימה אבל לנוסח אשכנזים שאומרים קדושה בקבוץ ראוי לומר ברורה ונעימה: שם בב"י ומתני' דשלשה שאכלו ר"ל דתנן בעשרה והוא אומר ברכו וסיים שם ברכו את ה' המבורך: סי' ס' בב"י ובסי' תקכ"ט צ"ל תקפ"ט: סי' ס"א בב"י אבל לש"צ שפ"ד נ' הטעם דאם אינו חוזר אינו מצטרף להשלים ומ"מ לפי מ"ש הדרכי משה דט"ו אין משלימין אף דשייכו להתיבות גם כאן במכוין להשלים תלי': שם בדרכי משה אבל אם קורא ק"ש ביחיד צ"ע דמ"מ הרי הזוהר קראו מעוות ש"מ דאין לומר אל מלך נאמן: שם בב"י משתקין אותו לפי' ר"י צ"ל לפי' רש"י: סי' ס"ב בטור הקורא ק"ש ומדקדק באותיותי' כצ"ל: סי' ס"ו בב"י הוה בכלל מפני היראה צ"ל מפני הכבוד: שם בדרכי משה או"ק ב' רק ברכו צ"ל בכוך ה' המבורך: שם בהגהת מהרל"ח או"ק א' מ' דאף לכל עניית וא"ל דר"ת לא רצה להמתין בגואל משום סמיכת גאולה אבל לא משום הפסק: סי' ס"ח בדרכי משה מטעם הפסק הי' לו לכעוס י"ל דמהרי"ל מיירי בקרובץ של תפלת י"ח בחזרת הש"ץ דלא שייך הפסק גם להרמ"ה ולזה כעס: סי' ס"ט בדרכי משה או"ק א' שעשו מה שיעשה להם ע' תוי"ט מגילה פ"ד משנה ג' מ"ש בזה: סי' ע' ב"י וכ' מד' הרמב"ם ע' לח"מ שם: שם באו"ד ורמיזא נמי במס' ברכות צ"ל שבת: סי' ע"א בב"י כשנפטרה אמו צ"ל אחותו: ה' תפלה סי' צ"א בב"י בסוף הסי' לגלויי כרעי' ואף דהתם אמלאכים קאי י"ל התם קפדי טובא משום דאיכא אתרא דלאו אורח ארעא וראי' לדבר הכהני' ונהי דמעבודה אין ראיה משום חציצה מ"מ מנשיאות כפים יש ראיה. ועי' תוספת סוטה ל"ט: שם בב"י בב"הכנ בגילוי הראש נ' הטעם דהרי במקדש הכהני' אסורים בפריעת הראש וא"כ גם במקדש מעט ראוי לאסור: סי' צ"ח בב"י כ"כ סמ"ק וכן הוא בגמ' תעניות ח' ע"א עי"ש מקנה אף על עולה: סי' ק"א בב"י בר"ה ויוה"כ י"ל הטעם משום הא דאר"י בפ"ק דר"ה יפה צעקה אפי' לאחר גזר דין: סי' ק"ז בב"י בפי כל אדם וכ' כוונת הרא"ש כיון דקיי"ל תפלה בכל לשון הרי גם בלשון עם ועם יכול לחדש: סי' ק"ח בטור וכ"כ הרמב"ם ע' דו"פ: סי' ק"י בב"י ופי' רש"י שמתוך שמתפלל לפנינו ברש"י שם פי' אחר: שם בהגהת מהרל"ח אפשר שטעמו וכן הוא בחי' רשב"א פ' שלשה שאכלו: סי' קיד בב"י אף אם הוא אנוס ואפשר שזה פי' דברי הירושלמי כיון דאפי' חולה צריך להמתין ובמוסף דשריא טעימה מקמה אין כאן טרחא משא"כ בשחרית לא רצו להטריח: שם בטור ופי' הראב"ד גם מד' הרא"ש מבואר דס"ל כפי' הראב"ד: שם בב"י וכ' שטעמם ולי כ' דמאחר דאפלגו הפוסקים בהאי דינא דאם אמר מוריד הטל בחורף תחת מוריד הגשם אם צריך לחזור ביטלו חכמי אשכנז כל ענין מוריד הטל להוציא ומס' ברכה לבטלה: סי' קי"ז בב"י סותר מ"ש בחבורו צ"ע הרי גם בחבורו כ' שנער ומקומות הסמוכים: שם בב"י בפ"ק דע"ז ע' תר"י ס' אין עומדין גבי הא דמייתי הרי'"ף להך דמס' ע"ז ותמצא ד' הב"י בכלל ד' תר"י: סי' קכ"ד בטור יאמר עמו נעריצך ובזה מיושב שלא השיב ר"ג לחכמים כי בשביל קדושה ש"צ יורד לפני התיבה א"ו גם כשיתפללו ביחד הקהל עם הש"צ יוכלו לומר עמו קדושה: שם בב"י וזה דבר פשוט לא ידענא מאי פשיטותא הרי לר"ג פוטר ש"צ עם שבשדות דלא שמעו כלל: סי' קכ"ו בב"י מסלקין אותו צ"ע מ"ש מאומר אינו עובר בלבני' דבאותו פעם דווקא לא יעבור ומ"מ אין מסלקין אותו: