ליקוטי חבר בן חיים א מה

שם ה' כ"ג בה"ה דהוא בתרא צ"ע דרבה גרסי' מדנקט לי' הש"ס קודם רב יוסף ואמנם אי רבה גרסי' בלא"ה א"ש דהל' כרבה לגבי רב יוסף בר מתלת: ה' שביתת עשור פ"ב ה"ג בלח"מ בסוה"ד דמוכרח לומר כן ע' בתוס' שם תי' אחר וכן בחי' ר"י בן מיגאש: שם ה' י"א אלא מדברי סופרים אולי לטעמי' אזיל דס"ל ס' דאוריי' מן התורה לקולא דאל"כ חיישי' שמא נשרו: ה' יו"ט פ"א הל' ד' בה"ה בסוה"ד נ"ל לד' רבינו פשט ד' הזה וכ' דהרמב"ם מתיר כל נר של בטלה ולא בעי' בהבערה צורך כלל א"כ בפ"ב בשבת גבי שריפת תרומה וקדשים ביו"ט מסיק רב אשי דה"ט יו"ט עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה הרי לענין הבערה ליכא לא עשה ולא ל"ת בשלמא אי מדרבנן לכה"פ בעי' לצורך ל"ק כ"כ דהרי גבי אין שטין על פני המים גבי שופר במס' ר"ה ג"כ אמרינן עשה ול"ת והיינו דתיקן רבנן כעין דאוריי' משא"כ אי מדרבנן ג"כ שרי וכן ק' היאך יליף רבא בשבת שם שריפת קדשי' מלבדו כיון דהבערה לאו מלאכה היא וכן ק' ממאי דמקשה הש"ס פ' כיצד צולין וניתי עשה ונדחה ל"ת מאי ל"ת איכא בהבערה בשלמא בשבת שם י"ל קושי' הש"ס הוה דלא כפי' רש"י כ"א למה לא יהא מותר הרי הבערה לאו מלאכה אבל בפסחים קשה: פ"ב ה' י' בלח"מ כפי' רש"י אין זה שם ברש"י כ"א ברא"ש: פ"ג ה' י"א בלח"מ היינו ללישנא ע' ברא"ש שם וד' הלח"מ צ"ע וכבר עמד על דבריו מחצית השקל סי' תק"ח ושו"ת חות יאיר סי' קנ"ח וסי' קנ"ט: באו"ד דכל ליבון אינו מחסם כצ"ל: פ"ד ה"ט בלח"מ מבואר בדברי הר"ן ע' בר"ן וצ"ע: שם בכ"מ דסתם משחזת אינה של אבן כצ"ל: באו"ד דשפוד שנרצף משמע ע' ר"ן שם ולק"מ: באו"ד בנפגמה בעיו"ט צ"ל ביו"ט: שם ה' ט"ז בכ"מ מקרי קרצוף צ"ל מקרי קירוד: ה' חמץ ומצה פ"א ה"ו בכ"מ אין בו כרת כ"ש לבאין בו כצ"ל: באו"ד כד' התוס' נזיר שם ד"ה הנח: באו"ד כדברי התוספות צ"ל בתוספות: שם בלח"מ כזית וח"ש צ"ל כוי וח"ש: באו"ד דגלה דעתו צ"ל דבטלה דעתו: שם ה"ז בכ"מ דלא יאכל י"ל דלא יאכל הנאה מ' וח"ש ג"כ הנאה הויא : שם במשנה למלך דס"ל לר"א צ"ל לר"ל: שם בסוה"ד אך במצות עשה לכאורה תק' לי' לר"ש דע"כ ס"ל אכילה בכל שהו ואטו יוצא ידי מצה ופסח ג"כ בכל שהו: פ"ב ה' י"א בלח"מ גבי שני ציבורין וכן הק' הדרכי משה:. שם ה"ו במשנה למלך איכא לעיונא טובא ע' מ"ש ה"ה לקמן דין י"ב: שם הי"ד בהשגת הראב"ד אף זה צ"ל אין זה: שם ה"ז בה"ה נ"מ דליתא לשאלו כצ"ל: פ"ד ה"ג בלח"מ דקאמר זקוק לבער צ"ל אין זקוק: באו"ד ואינו אלא שומר צ"ל ולא שומר: באו"ד אפי' בייחד צ"ל לא ייחד: שם ה"ה בלח"מ דקתני אפי' עכו"ם צ"ל דקני: באו"ד קנינא דישראל מעכו"ם כצ"ל: באו"ד הוא דין כולל כצ"ל: שם ה"ח בכ"מ שאין בהם כזית צ"ל שיש בהם: באו"ד נקיט סתמא ד' אלו צ"ע: פ"ה ה"ז בלח"מ בסו"ד אלא במים צ"ל כמים: שם ה' כג' ברמ"בם וכלי אבנים צ"ע אמאי השמיט כלי עצים ואולי סמך אכצב של סכינין: שם ה' כ' בלח"מ א"כ היכי קאמר צ"ל דאל"כ היכי קאמר: שם באו"ד בפושרין מותר וצ"ל אסור פ"ו ה"ה בלח"מ דנילושה במים צ"ל דלא נילושה: פ"ח ה' י' בכ"מ וזה מבואר אולי ד' הראב"ד דהתם שכבר שתה ד' כוסות כהאי דירושלמי דאם אמר הלל בביה"כ יצא ושותה על הסדר: שם בנוסח ההגדה צוה ה' אלקינו אותנו צ"ל אתכם: שם צא ולמד חסר כאן וד"ל: שם ד"ה ויוציאנו גם כאן חסר וד"ל: ה' שופר פ"א ה"ג בלח"מ דיש דיחוי לקולא צ"ל דאין דיחוי: שם באו"ד כיון דהוה קו' ע' בחי' ר"ן ר"ה תי' מספיק בזה: שם באו"ד לתת טעם זה קאי אגזל: שם בסו"ד שהם קדשים צ"ל קדשים קלים: שם ה"ד בלח"מ בסו"הד משופר בפירוש כצ"ל: פ"ב ה"ד בלח"מ היה מגוהה ע' מה שכ' הכ"מ בה' ק"ש שם ולק"מ: שם בסוה"ד משו"ה הוצרך רבינו לחלק ע' רש"א פסחים שם וצ"ע: שם ה"ז בכ"מ שאינו ר"ה ע' בד' ה"ה: באו"ד וא"ת מ"ט שופר ע' תוס' ר"ה שם: שם ה"ח בה"ה וכן פי' בתוס' לפנינו ליתא: ה' סוכה פ"ד ה' ט"ז ברמ"בם ואפי' מבע"ח ע' סוכה כ"ג ע"ב ורמ"בם ה' תרומות פ"ט וצ"ע: פ"ח ה' י' בהשגת הראב"ד למה כ' צ"ל למה לא כי: ה' לולב פ"ו ה"ז בכ"מ עשה מצוה מן המובחר צ"ל לא עשה: שם ה' י"א ה"ה אמר רבא להנהו דמגדלי צ"ל רבה וכן לקמן: שם ה' י"ג בה"ה נטילתן דוחה ר"ל בלא טלטול: באו"ד ולא דחי שבת צ"ל ולדחי: פ"ח ה"א בה"ה הביא הראי' מן הירושלמי צ"ל מאנשי ירושלים: