ליקוטי חבר בן חיים א כח

אסתיר ור"י בן אלישע שהי' מעשרה הרוגי מלכות ראה בחזיון זה כי הגלות סמוך ונראה: שם מפני מה צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו דרשע ורע לו הכוונה כי אלו היה טוב לכל הרשעים היה מספיק המקרא סוף פ' ואתחנן ומשלם לשונאיו אל פניו ואילו היה רע לכל הצדיקים הי' מספיק התי' אל אמונה כי הש"י משלם לצדיקים עונשם בעוה"ז. אבל מאחר שיש ב' המדות בין לצדיקים ובין לרשעים הדבר מוקשה בעיני האדם: צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק. בזה פי' הגאון ר"ח דייטשמאן זצ"ל אב"ד בעיר מולדתי קאללין סתירת הכתובים בקהלת דמקשה הש"ס שבת פ"ו כתוב א' אומר ושבח אני את המתים וכתוב א' אומר כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת ופי' הוא כי אדרבא האחד מגלה על חצירו אחרי כי רשע בן צדיק טוב לו וא"כ אם ייטיב לאדם בחייו אולי זכות אביו גורם. ואמנם אחר מיתת האדם אם ייטיב לבנו אחריו נודע כי היה צדיק אחרי כי צדיק בן רשע רע לו. וז"ש ושבח אני את המתים שכבר מתו. ולמה אני משבח אותן מן החיים אשר המה חיים עדנה מן בניו כי גם לכלב ר"ל הרשע החי הוא טוב מן האריה המת אם היה אביו צדיק הנמשל לאריה: צדיק שאינו גמור רע לו. נראה משום שאין הקב"ה רוצה לנסות אותו בעושר וטובה שמא לא יעמוד בנסיון וזה כראה ענין סעד לתומכו שכתב רש"י פ' נח אברהם נסהו הש"י בעשר נסיונות שהיה ידוע לפניו ית' שיעמוד בנסיון. אבל לנח לא נסה וכמו שאמרו בב"ר ד' צדיק יבחן. ואמנם מה שאנו רואין שאפילו צדיקים גמורים רע להם אפשר דהיינו שלא יוציאו לעז על הצדיקים שאינם גמורים יען רע להם וזה נראה כוונת הכתוב בתהלים מה רב טובך אשר צפנת כלומר אפילו ליראיך שראוים לשכר עוה"ז צפנת להם טובך ומתרץ פעלת עי"ז לצדיקים שעדיין חוסים בך הצריכים סעד לתומכם ופעלת להם נגד בני אדם שלא ילעיזו עליהם וכמ"ש: רשע ורע לו רשע גמור פי' מרן הגאון ח"ס זצקלה"ה כי הוא הרשע שאין לו זכיות לשלם לו בעוה"ז. ואמנם אם הצדיק ישבע נקמתו ממנו אזי למען לא יקח הצדיק שכר מעשיו בעוה"ז משפיע הש"י לרשע טובה אפילו שלא כדין ופי' בזה מרן הנ"ל מאמר שמואל הקטן במס' אבות בנפול אויבך היינו הרשע כי אויב אחר לא שייך בצדיקים והזהיר שלא ישמח הצדיק במפלתו של רשע כי פן יראה ד' שאתה שמח ולטובתך ישיב מעליו אפו שלא כדין והיינו ורע בעיניו ית' והשיב מעליו אפו ואצ"ל כי הכוונה והשיב עליך אפו כפי' המפ"מ ועד"ז פי' מרן הנ"ל הכתובים במזמור השבת איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת.ומה היא זאת בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און וכ"ז להשמדם עדי עד ככתוב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו והאיך יתכן זה כלפי מעלה הלא אין רע יורד מלמעלה בשלמא אם רשעים יאבדו מובן בנקל כי זה יהי' ע"י הסתרת פני קודש מהם כמאמר הכתוב ואנכי הסתר אסתיר ומצאוך רעות רבות וז"ש ואתה מרום לעולם ד' כלומר אתה מסתיר פניך. ועי"ז כי הנה אויביך יאבדו ד' אבל רעה בדעות טובה ע"כ בא בהשגחה. והלא אין רע יורד מלמעלה ותי' כי באמת אין פורענות זו באם אל הרשע לבד כ"א גם לטובת הצדיק ע"י פורענותו זאת ותרם כראם קרנו וביאר כי באמת בקשתו ותבט עיני בשורי אביתי להביט בפורענות רשעים בקמים עלי מרעים תשמענה אזני ממפלתם אבל עכשיו ע"י שטוב לרשע צדיק כתמר יפרח יען לא יראה נקמתו ברשעים ואמר כ"ז בארתי לך למען תדע כי ישר ד' צרי ולא עולתה בו אין רע יורד מלמעלה: דף ח ע"א אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא קשה למ"ש רש"י דהא דלעת מצוא זו בית הכסא בבבל נאמר דל"ש ביה"כ וא"כ בבבל הו"ל למימר דמר זוטרא עדיפא ונראה. דבני בבל אחרי שהיו רגילים בזה לא הכירו החסרון כ"כ כי הרגל נעשה טבע וחד ממערבא כי נחית להתם והרגיש בחסרון אמרי הא עדיפא מכולהו: שם ד' אמות של הלכה פי' מרן הגאון ח"ס זצקלה"ה כי אמות מל' יש אם למקרא ר"ל יסוד והד' אמות הם ללמוד וללמד לשמור ולעשות. גדול הנהנה מיגיע כפו. ראיתי בס' נפוצות יהודה ובס' קהלת יעקב שפירש ח"א הנהנה מיגיע כפו ר"ל העובד מאהבה והוא גדול מירא שמים העובד מיראה וח"א דקאי אמי שמבין טעמי המצות. ועוי"ל כי הנהנה מיגיע כפו אינו נושא פנים לכ"א ומקיים מצות תוכחה מה שא"כ הנצרך לבריות הוא מן הנאנחים והנאנקים כי מאן דאכיל דלא דיליה בהית לאסתכולי ביה וע"ז אמרו גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים אף כי הוא מהנאנחים והנאנקים: שם ע"ב הוציאה לו מטה אולי בזה הרגיש כי היה בחדר שהיה בו גם כן מטות וע"י שהוציאה לו חשב כי יש דבר תחבולה בענין: דף ט ע"א בבקשה מכם. שמעתי מפי מרן הגאון ח"ס זצ"ל. כי באמת אם לא יבקשו ישראל לשאול מהמצרים כבר קיים הש"י הבטחתו דהו"ל כאומר הריני כאלו התקבלתי אבל מאחר שביטל הש"י בחירת פרעה שרצה לשלח את ישראל ובע"כ של פרעה קיים הש"י ועבדום וענו אותם אם כן יאמר אברהם למה לא ביטל גם בחירת בני שישאלו בע"כ וזה שאמר אמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו וכי תימא בקשה זו למה שלא יאמר אותו צדיק אברהם ועבדום וענו אותם קיים בהם בעל כרחו של פרעה על ידי שחזק ד' את לבב פרעה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם. לזה לא ביטל בחירתם. והיינו שלא יאמר אותו צדיק וכו': ד"א אמר הגאון הנ"ל כי באמת אברהם הבין כי כונת הש"י ברכוש גדול היא האמונה שזכו לה ע"י האותות והמופתים אבל ישראל לא הבינו פירוש ענין זה. ואמכם ועבדום ועכו אותם לא היה בו מליצה כ"א כהויתו. וע"כ יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ר"ל הבינו הם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול אני מבין אבל לא קיים בהם. כי המה לא הבינו ענין רכוש גדול כי אם כפשוטו: בתר"י ריש ברכות ביאר הכ"ב כל ענין ק"ש ויצי"מ ורק מהשכיבנו לא ביאר וחזינן דקפדינן בהשכיבנו אזמן שכיבה. ואולי יש לחלק בין תחלת זמן שכיבה לסוף זמן שכיבה. ואולי משום דמסקי' דכגאולה אל אריכתא דמיא הו"ל בכלל יצי"מ: ברא"ש ריש ברכות. ולא נהירא ליה דברי ר"ת יל"פ דכוונת ר"ת לכ"י דקיי"ל כותיה דאיזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית גם זמן ק"ש מפלג המנחה דאל"כ