ליקוטי חבר בן חיים א קכה

כבדוני זה תוכן כל תורתו ודתו ואמנם ולבו רחק ממנו א"כ איפה לא ישמעו בקול מורים הנני יוסיף הפלא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר וז"ש ששקולה מי"א כשריפת בית אלוקינו שניהם העדרם טעם א' להם יען כי יראה ה' אשר בעו"ה לא יגיעו אותנו אל השלימו' הכה הוא נוטלם למען לא יקומו לשטן ואמנם כל מעמד ומצב שנהי' בו לע"ע הגיע מחמת שלא זכה מרע"ה ליכנס לארץ כי לולא נכנס הוא וקיים לא תחי' כל נשמה וביער כל עובדי אלילים ופסילים מן העולם לא באו ישראל לכלל ע"א וזה הי' עיקר תפלת מרע"ה ותחנוניו ליכנס לארץ ואמנם אז"ל לא גלו ישראל לבין או"ה אלא כדי שיתוספו עלי' גרים והרי אנו רואי' כי כל האומות שאנו דרים ביניה' לא היו יודעי' מעולם את ה' והיו עובדים לצבא השמים ועתה רובם מאמינים ביחיד ומיוחד וגלל כן אחרי כי חפץ בעולמו בכלל לא רצה שיכנס מרע"ה לא"י למען באמת יגלו ישראל מכל אדמתם ועי"ז יתקיים באחרית הימים אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' וז"ש לו אל תוסף דבר וגו' עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימנה וצפונה ותינוכה ומזרחה כלומר מכל ד' רוחות העולם תוהו ואם יתקיימו ישראל בארץ העולם מה יהא עליו ולזאת אמר וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה: במ' איכה רבתי ע"פ תבא כל רעתם חטאו בזה כדכ' כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו ולקו בזה דכ' על זה הי' דוה לבינו ומתנחמי' בזה הנה אלוקינו זה קוינו לו וגו' הכה ענין חטא העגל מלבד שהוא מוק' מאוד יק' עוד מאמרם כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו וא"כ הי' להם לבקש איש אחר תמורתו ולמה עוד אמרו לסבת זה עשה לנו אלהים ואמנם הענין הוא כך אמרו ז"ל במ' סוכה לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלין אפי שכנתא בכל יום איני והאמר רשב"י ראיתי בני עליה והמה מועטין אם שנים הם אכי ובני הם ל"ק הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר פי' רש"י בר רשות הענין אמר שהע"ה וצדיק יסוד עולם ואמרה חנה כי לה' מצוקי ארץ וישת עלי' תבל ואמר מרע"ה ומתחת זרועות עולם כלומר אם הש"י יבקש להשפיע טוב וחסד בעולמו צריכין להיות בעולם צדיקי' אשר חפץ ה' בם להם לבדם כדי שיהא העולם ניזון בזכותם והיינו ומתחת זרועות עולם ואז"ל כי צריך העולם לל"ו צדיקי' דמקבלי אפי שכנתא שיאיר ה' פניו אליהם ואמנם הצדיקי' שני כתות יש אשר זכו להיות מכת רשב"י וחביריו אשר לא הסיחו דעתם מתורת ה' ועבודתו והלכו לבטח דרכם ולא היו צריכין מעולם לדבר דבר של בטלה או כיוצא ע"ד עבירה לשמה והיינו דעיילא בלא בר בלא רשות שלא היו צריכין רשות על מעשי' כי כלם קדש אמנם רוב הצדיקים לא זכו לכך כאז"ל הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם ואותם צריכין להיות דעתן מעורבות עם הבריות ולעשות מעשים לשם שמים אשר לפי ראות עיני האדם יפלא כזה על צדיקי' כמותם ואמנם רחמנא לבא בעי ועל אלו אז"ל הא דעיילא בבר ברשות כלומר שעשו מעשים ברשות התורה והקב"ה שהרשה לעשות עבירה לשמה והנה אבותינו במדבר כבר השיגו זה כי אין העולם כדאי כי הש"י ישם אליו פניו ותלו כל השגחת הש"י בי"מ במרע"ה אמנם אחרי אשר לפי דעתם פתאום נעדר מהם אמרו א"כ אין אדם בארץ אשר נוכל לבטוח בו אחרי כי זה משה האיש כלומר השלם לא ידענו מה הי' לו וע"כ בקשו מאהרן שישתדל אשר א' מצבא המרום שאין בהם חטא יתהלך בקרבם למען בזכותו ישכון תמיד כבוד ה' עליהם והנה מרע"ה הבין כי יקום דור אחרון אשר יאמרו עכשיו כי משה מת ואין בארץ כמותו שוב יעשו להם עגל ויאמרו אלה אלקיך וז"ש כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם כתרגומו של אונקלוס בדריהון וזה ענין חטאו בזה משה האיש כי ע"י שהי' מרע"ה כ"כ גדול בעיני' בא להם חטא העגל והנה זה גרם להם פורענותם בדורות הבאי' בימי ירבעם והבאי' אחריו שאמרו שוב זה משה האיש איננו ועי"כ אמרו אלה אלהיך ישראל וז"ש הכ' על זה משה האיש תמיד הי' דוה לבינו ועי"כ שאמרנו כי אין נביאו הדור במדרגת מרע"ה על אלה דהיינו על אלה אלהיך ישראל חשכו עינינו והנה בדור הזה באמת בעו"ה זה משה האיש איננו והדור יתום כאשר התנבאו עלינו חז"ל חכימיא כספריא וכל הרוצה לזכות בעולמו לא יפנה אל הרועים כי בעו"ה נתקיים ברובם מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבולעים כ"א כל א' ישתדל בעצמו להגיע אל מחוז חפצו ויתפלל אל ה' שיטהר לבבו לעבדו באמת וה' ישמע תפלתו וישיבו לעבודתו כאשר הבטחנו ומל ה' אלקיך את לבבך ואך זה לבד יקרב אותנו לגאולתינו השלימה ז"ש ומתנחמי' בזה שנא' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו כמ' ז"ל אין לנו להשען כ"א על אבינו שבשמים זה ה' קוינו לו כגילה ונשמחה בישועתו: ותאמר ציון עזבני ה' וגו' עד ואנוכי לא אשכחך בגמ' פ' אין עומדין היינו עזובה היינו שכוחה אמר ר"ל אמרה כ"י לפני הקב"ה רבש"ע אדם נושא אשה על אשתו זוכר מעשי הראשונה ואתה עזבתני ושכחתני ומ' זה צריך ביאור יותר מגופא דקרא דאיזו אשה אחרת נשא הש"י איה ס' כריתות אמנם אמר הנביא ונ' בניישב תחלה קו' עצומה הכה אז"ל סוף מ' מכות דדרש ר"ע ע"פ ואעידה לי שני עדים דכיון שנתקיים נבואת אורי' ציון שדה תחרש אנו מחכים לנבואת זכרי' עוד ישבו זקנים וזקינות והנה בעו"ה כבר כלה י"ח מאות שנה מאז ראה ר"ע שועל יוצא מביק"הק ובעו"ה עדן לא בא אשר ע"כ כ' דר"ע הי' דורש דרשה זו לפי הנגלה ממנו אמנם באמת ניתנה דרשה זו לענין אחר מכוון ממנו בנתבונן הענין תחלה על המשך הענין דישעי' שם ויאמר ה' אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז וק' וכי באיזו חרט יכתוב אם לא בחרט אנוש וע"ז אמר אח"כ ואעידה לי שני עדים נאמנים את אוריהו הכהן ואת זכריהו בן ברכיהו וק' לפי דרשת רז"ל מה ענין הך ענין להאי דלעיל ואמנם אם נתבונן בעו"ה במעמד דורינו אשר נתקיים בנו ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל ונתבונן מאין באנו למדרגה זו נמצא כי בעו"ה כל הרעה הזאת כללו אותה רז"ל במ' א' בחכמתם דורות אחרוני' שעשו מלאכתם עיקר ותורתם עראי זה וזה לא נתקיימו בידם והענין כי כ"ז שהי' אצלינו תוה"ק עיקר אך מלאכתינו הי' הכרח עלינו לא נטל כבוד בתוכינו כ"א אשר בתורת ה' ישתדל ומצותיו ינצור ואשר יפר חק ותורה נתקיים בו נבזה נמאס ואמר הכ' יראת ה' שנאת רע ואמנם מעת בעו"ה פנינו אל הבלי העולם ואך חפציו ישוו לכו ובגללו בעו"ה השלכנו מאויינו אחרי גווינו מעת הזאת סריכו ממצות ה' וממשפטיו הטובים