ליקוטי חבר בן חיים א קכד

שהי' דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו אבל לא לכל אחיו לאותן שהי' אצלם ת"ת גדול מהצלת נפשות שאלו פירשו הש"י יגדור פרצות עמו ישראל ברחמי' ויבנה חומות ירושלים ובל"ג בב"א: דרוש והספד לז' אב פ' ואתחנן תרי"ט לפ"ק על מיתת צדיקי' הרב המא"הג מו"ה ישראל ט"ש אב"ד בק"ק סאבאטיש והרב אב"ד מו"ה דוד אופענהיים בק"ק טעמעשוואהר: בפ' השבוע עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה כי לא תעבור את הירדן הזה יל"ד מאי ל' וראה כי לא תעבור ונ' דהנה עוצם הקו' הנופלת בזה"ז הלא דהנה בדורת הראשי' שהי' כל מגמת אבותינו להקים הדת על תלו ובכל זאת לא שתו לב להקדים לה' אלקי' בית תפלות מפוארים בבנינים וצורתם לשם ולתפארת כאשר אנו רואים בזה"ז אשר בעו"ה הדת פרוץ במלואו ואדרבא במקומות ההם אשר תוה"ק כרוכה ומונחת בקרן זוית יגדילו וירוממו בנין בית ה' ואף גם כי רז"ל בירושלמי מס' שקלים נתנו זה לסימן על עזיבת התורה ואמרו מ"ד כי עזב ישראל עושהו ויבן היכלות בזמן שישראל בונין בתי כנסיות סימן הוא שעוזבין את התורה ואמנם הענין יתבאר בנבאר הכ' ביאע"ה ויקץ משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי וגו' עד שער השמים הענין כי הנה קדושת מקומות הקדושי' הוא מעצמו מעורר יראת ה' ואימתו על בואי שערי ה' בהיות לבם טהור וזך ומשתוקקים לגשת אל הקודש בבאם אל המקום הנכסף ירגישו בעצמם אצילות רוח מאת ה' אשר ימשכם בחבלי עבותות האהבה לדבקה בה' ואמנם כן לפי הכנת לב האדם ככה ירגיש בנפשו התעוררות טהרה ואמנם בבא אדם נעור וריק מיראת ה' אל בית ה' הנה הוא בעיניו כאילו הוא בא אל אחת המלונות אשר בו יתאספו אנשים לצורך עצמן והנה אבותינו ז"ל שהי' רוחם טהורה ומשתוקקים כל היום מתי יגיע זמן תפלה לבא חצרות ה' בתהלה מיד בבואם שמה רעדה אחזתם ויראה כסתה פניהם ולא היו צריכין להתעוררות אחר זולת זה לא כן דורינו זה אשר בעו"ה עזב רוח ה' אותם ולולא יבושו מגויי הארץ אפי' פעם א' בשנה לא יעלה על לבם לבא בית ה' ולזה גם בבואם שם לא ירגישו בעצמם מאומה לזאת ישתדלו כל היום להכין בית תפלתם בכמה מיני הכנות למען יפעלו הכנות האלה שידמה בעיני' בית התפלה לבית מקדש מלך וע"ז אז"ל שפיר כי עזב ישראל עושיהו ויבן היכלות בזמן שישראל בונין היכלות לבתי כנסיות סימן הוא שעוזבין את התורה כי לולא כן לא היו צריכין לשום הכנה ועד"ז כבין למה קראו רז"ל בית תפלתינו בשם בית הכנסת הלא שם זה חול ומצינו במ' אבות ישיבת בתי כנסיות של ע"ה מוציאין את האדם מן העולם ואמנם כוונו בזה כי תכלית בית תפלתינו הוא יען כי האדם כל היום מפוזר ומפורד ברעיוניו בעסקו בטרדות העולם ולזאת תכלית בית התפלה הזאת ליכנס ולקבץ רעיוניו בו לעבודת ה' ויראתו וזה ענין בית הכנסת ואמנם מי שלא אבדו ממנו מחשבות טהורות יען לא היו אתו מה זה יבקש בבית ה' הלא כאשר בא כן ילך כעור וריבה והכה יאע"ה אחרי אשר שכב במקום הקדוש ההוא מבלי הרגיש מקדושת המקום מאומה ואמנם בשיבתו נודע לו בחזיון גודל קדושת המקום אמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי בל תמיהה והנה התבונן יעקב ע"ד קדושת המקום אשר אף כי לא ניכר שם מאומה בעת ההוא ובכל זאת נראה אליו עוצם חזיון נורא כזה אמר מה נורא המקום הזה במה כיכר נוראת המקום הזה אין זה לא מקדש מלך כ"א בית אלוקי' בית שהש"י משרה שכינתו בו ואמנם אדרבא גלל כן וזה שער השמים משום שאין בו הכנה כלל והתנבא יעקב בזה על עת חורבן בית מקדשינו ובכל זאת המקום בקדושתו תל תלפיות וזה ענין וירא ויאמר ולזה כיוון המקונן בקינות לט' באב שר שימומו ויקומן אין זה ועד"ז כבין מ' רז"ל במ' ר"ה צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ולמה כמנה כאן ללמדך ששקולה מי"ל כשריפת בית אלוקינו הענין כמו כן ע"ד שאמרנו דהנה עוצם קדושת המקדש היה מועיל בכו כ"ז שהיתה רוח ה' כוססה בנו ואמרה תורה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' ואמר ולא יראה את פני ה' ריקם כלומר לא תהא ראיה זו ריקנית ואמנם ברבות הימי' אשר בעו"ה יצא יראת ה' מלב אבותינו ובבואם לביה"מ כאשר באו כן הלכו א"ל הנביא בשם ה' כי תבאו לראות פני כי זולת זה לא פעלתם בנפשכם מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי ואחרי כי ראה ה' כי בית קדשו לא יפעל מאומה בקרבם והנה הוא עליהם למסטין ולמקטרג לזה עמד הש"י והחריבו לטובת עמו והנה כמוהו ככה מדת הצדיקים בעולם אמר שהע"ה אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמי' תלין ואמר לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך הענין מאן דכאיב לי כאיבא אזיל לבי אסיא הענין האיש אשר יודע בנפשו כי לא ילך דרך נכון ונפשו לא מטוהרה בקרב חכמי' ילין ויתאוה להרפא ע"י מוסרם ואמנם הלץ אשר בלבו יחשוב כי הוא החכם והצדיקים בחשך יתהלכו למה זה ילך לקבל מוסר וגלל כן כמו כן אמר שהע"ה אוהב מוסר אוהב דעת ושונא תוכחת בער הוא הבער האמיתי והנה כ"ז ששמעו אבותינו בקול הורים ומורים עדן הי' זמן שישובו ואמנם לא חרבה ירושלים אלא על שביזו ת"ח שבתוכה כדכ' ויהיו מלעיבים וגו' ובהיות כן בראות ה' בכל דור ודור בזיון הת"ח אשר דברי' אינם נשמעים הנה הוא מאספם הביתה שלא יעמדו לקטרג על עמו וז"ש יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו