ליקוטי חבר בן חיים א קכו

זה בכה וזה בכה עושה לו שערי היתר ויפרצו גדרות עולם ואמרת ה' נאצו אין מכבד בעיניהם כ"א החרוץ בענינו עולמו והמרבה לו מהון העולם הן בהיתר הן באיסור ואשר לא יסכים עמהם על דעתם ויאחז בדרך האמת הוא הסכל בעיני' והמורה להם דרך הישרה הוא הפתי בעיני' עד אשר הגיע הדבר אשר ימאנו לשום עליהם מנהיג ההולך בדרך התורה ויחזיק בגדרי' כ"א יבחרו להם מנהיגי' אשר יחניפו לעם לאמור הלא זה הדרך הטוב אשר אתם הולכים בו ויפתחו להם כל שערי היתר והנה המנהיגי' הללו שתים הם מורי התורה ועמודי העבודה והנה על שנים אלו נתנבא אורי' ציון דהיינו השערי' המצויני' שדה תחרש כל התורה תהי' רק כשדה לא יקחו ממנו כ"א הנאות לעבודת האדמה למשאה ומתנם יאמרו גם בתורה מצינו ואספת דגניך והשיג דיש את בציר וכיוצא ואמנם הר הבית בית עבודת ה' לבמות יער זאיבי ערב אנשים בלי מסג ורסן אשר פרקו כל עול התורה מעל צווארם המה הפקודים בבית ה' ואמנם כבר הבטיחנו יוצרינו בשירת האזינו עדות לא תשכח מפי זרעו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואם לא עכשיו אימתי וז"ש לישעי' קח לך גליון גדול על משך הזמן הגדול שימשוך זה וכתוב עליו בחרט אנוש לומר כי עם ב"י ילבטו ארחות דרכם ובחרט אנוש ימשכו למהר שלל חש בז זה יהי' כל מגמתם ואמר ע"ז ואעידה לי שני עדים נאמנים עד מתי ימשוך ענין זה עד שתתקיים נבואת אורי' ציון שדה תחרש והר הבית לבמות יער ואז תתקיים נבואת זכרי' והנה המקונן אשר בנבואתו ראה משך הזמן הזה אמר על כל הצרות הנ"ל באיכה ע"ז היה לעבר דוה לבינו אבל על אלה שיציע הלאה חשכו עינינו כי אפס תקוה ואמר מה היא על הר ציון ששמם שועלים מחבלים כרמים הלכו בו והנה בעו"ה כרתו יערה ולא הותירו בכרם ה' כ"א בה' לבדו האמינו זולת זה כל תורת ה' הכל כמנהג מדינה בעינ' וע"ז אמר ואתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור זולתך וכסאך לא יודו בך מאומה והנה מימות עולם הי' לנו לשם ולתפארת גודל הנצחון אשר בנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת אמר מרע"ה כפי' המ' שם או יהודי או צלוב וזאת שנית כי דתינו לא נשתנה אפי' בעוקץ א' והדור עז פני' הזה בעו"ה השליכו גם שני' כי אדרבא כל מגמתם להשוות אותנו לשאר העמים וגם כל אשר לאל ידם לשנות דתי ב"י המה עושים וז"ש למה לנצח תשכחנו הנצחון שהי' בנו גם זה נשכח תעזבנו לאורך ימי' הזקנה והאריכות ימי' של תוה"ק גם הוא עזב אותנו והנה ידוע כי תכלית גליותינו הי' רק להכין לאומות לב א' לאביהם שבשמים ולפרסם האמונה בעולם והנה זה באמת נעשה על ידינו אבל בעו"ה גם אנו בפח יוקשים ותוה"ק כמעט נשתכחה ולא נשאר בידינו כמעט האמונה בלבד ובזה עוד ירהבו פריצי ב"י ולואי כי גם זה לא ידעו למען יהי' מובדלים מקהל הגולה וז"ש הנביא ותאמר ציון עזבני ה' השערי' המצוייני' בהלכה אומרים כי נעזבו מה' אשר הבטיח דברי אשר שמתי לא בידיך כ"א בפיך תורה שבע"פ לא ימושו מפיך ומפי זרעך עד עולם ואמר ואד' שכחני ע"י שמכירי' עוד אדנות ה' ע"י זה ישכיחו התורה ואז"ל תכלית גלות זה לישא לו הש"י עוד אשה אחרת שיכירו כל יושבי תבל אבל למה עי"ז שאנחנו שלוחים לכך יגרע נחלתינו וע"ז השיב הש"י היתכן זה הנה ההכנה לאו"ה הוא עדן הריון ואתם כבר לקחתי אתכם על זרועותי ואיך יתכן כי תשכח אשה עולה אשר תשא על כתפי מרחם אשר ע"י שתבקש לרחם בן בטנה שהיא עדן הרה עמו ואם יקרה מקרה כזה אשר גם אלה תשכחנה אבל אנוכי לא אשכחך שלא אהי' אנכי הסבה לשכחה זו כן ירחם ה' את יעקב ובל"ג בב"א: דרוש לחינוך ביה"כנ כ' ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. עלינו לחקור מדוע קרא הנביא לבית ה' סוכה וכן ל' הנפלת אינו מדוקדק כי הו"ל להיות הכפולה והנה מצינו גם בתהלי' ל' סוכה על בית ה' אמר הכ' ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון וארז"ל במ' הובא בילקוט שם א"ר ברכי' מתחלת בריאתו של עולם עשה לו הקב"ה סוכה בירושלים והי' מתפלל בה יה"ר שיעשו בני רצוני שלא אחריב את ביתי ומקדשי ומיום שחרב מתפלל יה"ר שיעשו בני תשובה שאקרב בנין ביתי תדע לך שכן הוא אומר והביאותי' אל הר קדשי ושמחתי' בבית תפלתי מלמד שהקב"ה מתפלל הראו לכו רז"ל בזה ענין שם סוכה שהי' לבית המקדש הענין כי מיום שנבנה הבית אמר הקב"ה לשלמה הבית הזה אשר אתה בונה אם אתה תלך בחקותי וגו' ושכנתי בתוך בני ישראל וכפל עוד הדבר אחרי הבנותו ואמר אם שוב תשובון מאחרי והבית הזה כל עובר עליו ישום והנה זה הי' הענין אשר הי' חפץ ה' בתחלה במשכן מיריעות עזים ולהראות כי נקל בעיני ה' לכתשו אם יעזבו בני ישראל את תורתו זה ענין השיכון בד"ה בדבר ה' כי לא ישבתי בבית עד היום הזה ואהי' מאוהל אל אוהל וממשכן הכוונה כמ"ש למען ידע עמי כי ברגע יבער אפי בהדום רגלי ואח"ז כאשר בנה שלמה הבית אף כי בנהו אבני גזית בכל זאת ספכו בגבים ובארזי' למען ידמה יותר לאוהל ולבית וזה ענין שם סוכה שנתן לה הנביא ואמר ויהי בשלם סכו ולא ביתו וא"ר ברכי' כי מה"ט לא הי' כ"א סוכה משום שתמיד הי' הקב"ה מתפלל שלא יגרמו עונותינו להחריבו ואמנם לע"ל אמר ישעי' נכון יהי' הר בית ה' וזה שאמר ושמחתי' בבית תפלתי וכל הענין הזה פי' לנו עמוס ואמר כי לכך הי' שמה סכת דוד משום שהי' כמו סוכה שאינו עומד קיים כ"א עומד ליפול ואמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת ולא תהא עוד נופלת כ"א ובניתי' כימי עולם הא חדא אמנם יש בענין שם סוכה עוד דברי' בגו במ"ש ומעונתו בציון הכוונה ע"ד שכבר חקרנו מימים ימימה לאיזו ענין הי'