ליקוטי חבר בן חיים א קכב

ה' העוסק בתורה לשמה מגלין לו רזי תורה אזי גם המלבושי' יאירו מול פניו וזה בתורתו של ר"מ הי' כ' כתנות אור בא' כי גם הכתנות היו מאירין מול פניו וקורא אני על הרב מו"ה שמואל שמואל מת ויספדו לו כל ישראל כי כל ישראל יבכו על העדר האי גברא יקירא ת"ח שמת בחצי ימיו והנה מצינו מיתתו של שמואל כפול בשמואל א' ראשונה במ' נבל הכרמלי ושנית במלחמת פלשתי' והביא רד"ק שם בשם מ' כי במות שמואל כל ישראל ספדו ונבל הרשע עשה לו מרזיחי' ונ' לפ' הענין הנה אז"ל במס' שבת א"ל רב לר"ש בר שילת אחים לי בהספדא דהתם קאימנא א"ל אביי לרבה כגון מר דסכו לי' כולא פומבדיתא מאך אחים לי' א"ל מסתייך את ורבא בר רב חנון הכוונה א"ל הקב"ה לאאע"ה כששאל אם בני יחטאו מה תהא עליה' בזמן שאין ביהמ"ק קיים א"ל הקב"ה הריני נוטל צדיק א' ומכפר עלי' וק' טוביא חטא וזינגד מינגוד אמנם הכוונה ע"ד שא"ז נסמכה מי"צ ליו"הכ מה יו"הכ מכפר כך מי"צ מכפרת הכוונה כי אמר הכ' וצדיק יסוד עולם ר"ל כי העולם נידון אחר רובו כמ"ש ז"ל עשה אדם מצוה א' הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות נמצא כ"ז שהצדיקי' בעולם ברכה בעולם שפע בעולם והנה כביכול ב"ה בעת שרואה כי ישראל חוטאין לפניו הנה צריך לכבוש רחמיו ולמנוע מהם טובתו אולי ישובו ע"י זה ואמנם הצור תמים פעלו ולא ימנע טוב מטובי' נמצא אשר כדי להמעיט השפע הש"י מסלק הצדיקים המכריעי' את העולם לכף זכות למען בדין יבאו ח"ו ייסורין בעולם והנה תכלית יוה"כ הוא למעט החלב והדם על משך מ' יום כמו שאמר בירושלמי סוף תענית למען יכניעו עי"ז לבם לאביהם שבשמים וזה הוא הענין עצמו במיתת הצדיקי' למעט השפע מיושבי תבל ואמנם אם יתעוררו העולם ע"ד מיתתו וידעו כי נוטל מהם בהעדר הצדיק מעין ההשפעה אזי ישובו אל ה' ולא ירע להם כמו שמצינו בהני בריוני בשבבותי' דר' זירא דכד נח נפשי' דר"ז אהדרו בתשובה וז"ש רב לרב שמואל בר שילת אחי' לי בהספידא א"ל בהספידא דהתם קאימנא התם לא אוכל עוד להרבות מעשים בעבורם. והנה אמר הכ' הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספו באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק הכוונה כי כ"ז אשר בני הדור ישתדלו לסייע לצדיק לעבודתו ולתורתו ירגישו בנפשם שפעת טובו וישתוממו על העדרו אמכם כאשר נאספו אנשי חסד ואין א' אשר ישתדל לסייע ידי עושה מלאכת הקדש אזי גם ההעדר לא יפול בעיני' כי לא יאמינו אשר בחייו בזכותו חיו וז"ש הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואמר הטעם יען אנשי חסד נאספו שאין אנשי חסד אשר יחזיקו בתורת ה' ועי"ז באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק וזה מאמר אביי לרבה כי הנה אנשי פומבדיתא היו רשעי' וסני לי' לרבה ולא עמדו לימינו ומיה"ת יאמינו כי זכותו הגין עלי' וא"כ מאן אחים לך וא"ל רבה הרי מ"מ רואי' בעיני' כי זכיתי להעמיד תלמידים כוותך וכרבא בר רב חנון במקומי ולמה לא יאמינו כי זכות תורתי עומדת להם והכה זה הוא לגמרי ענין כבל הזה כי הנה שמואל הרמתי אף כי הוא לא נהנה משום אדם מישראל אבל היו לו תלמידי' רבים כמו שמצינו בשאול ופגעת בחבל נביאים וכל איש ישר לב החזיק בידי התלמידים וזה הי' הענין איך כבא בית הרואה בשאול וגלל כן כל ישראל האמינו כי זכות שמואל עמד להם ע"כ כשמת ספדו כלם על העדרו ואמנם הנבל הזה שהי' איש כליבי ופי' הרד"ק רע ככלב ונ' כי נוכל לפ' רעב ככלב כי כן דרך כל כילי אם יהי' לו עושר ונכסים וכבוד בכל זאת לא ידע שבעה ככלב הזה אשר לא ידע שבעה כמ"ש עלי' ישעי' והוא ידע כי מעולם לא נתן מלחמו לתלמידי שמואל וא"כ העושר שלו איננו בזכות שמואל ולמה לו לבכות עלי' ע"כ אף כי כל ישראל עשו הספד הוא עשה מרזיחין ואמנם אמר הכ' אשת חיל עטרת בעלה ואשתו המפורסמת בצדקתה וחכמתה היא היתה מחזקת ביד לומדי תורה וז"ש ולו אשה טובת שכל ויפת תואר לומר כי שלטה עליו והיא הביאה ברכה לביתו אף כי הוא הי' איש רע וקשה מעללים והוא כלבי וז"נ ג"כ פי' ד' המשנה סוף סוטה פני הדור כפני הכלב מאי הכלב בה"א הידיעה אמנם אחרי שביאר התנא איך בעקבא דמשיחא התורה והיראת חטא תתמעט אמר ג"כ כי בכל זאת אין איש שם על לב כי פני הדור כפני הכלב הנז' הוא נבל הכרמלי שנא' בו והוא כלבי שהי' עושה מרזיחין במיתת שמואל ואמנם באמת אך בזאת נוכל להנצל מהרעה הבאה במיתת הצדיק אם נתאונן על מיתתו וז"נ פי' הכ' ויבכו בכי ישראל את משה שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה הכוונה כי ע"י הספד שספדו כל ישראל על מיתת משה עי"ז לא עשה מיתתו רושם והי' קץ לבכיותם משא"כ אם במיתת הצדיק לא ירגישו עליו בני הדור אזי מיתתו עושה רושם ואין קץ לבכיי' ח"ש ע"י שבכו אותו ל' יום כל ישראל עי"ז ויתמו ימי בכי אבל משה וזה עני' אז"ל כי משה במיתתו עשה בתוך עמו לידה ממש כי התעוררו כל ישראל לאהבתו ולקבל תורת ה' אשר נתנה והרי יום מיתתו חשובה כאלו הי' יום לידה והנה המן הי' סבר כי מיתת משה עשה רושם בישראל כמו מיתת מרים שלא הי' מים לעם מיתת אהרן שבא הכנעני ולכך שמח כשנפל פור באדר אבל באמת מיתת משה לא עשה רושם כלל וכמ"ש והנה בעת מות נדב ואביהו אמר משה הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש והק' רש"י היכן דיבר ונוכל לומר כי זה פי' הכ' צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה ר"ל מי שנתעלה בתורה ומע"ט הוא העולה על מוקדה הצדיק הוא העולה על מוקדה על המזבח אבל כל הלילה בזמן שאין ביהמ"ק קיים עד הבקר ואש המזבח תוקד בו על הצדיקי' ואז"ל אין צו אלא זירוז מיד ולדורות שידעו הדורות ענין מיתת הצדיקי' ופי' מרע"ה ואמר בקרובי אקדש כאשר הש"י מסלק הצדיקי, אזי ועל פני כל העם אכבד כי לא אהי' קל להטיב להם כבראשונה כי אם יכבד ידי עלי' ואמנם כ"ז בזמן שאין בי"המק אבל בזמן שבי"המ קיים אדם חוטא ומקריב קרבן זה כי המקריבו וודאי עשה תשובה דאל"כ מה לו שהביא קרבנו משא"כ במיתת צדיקי' מי יודע ישיב ונחם וז"ש רז"ל במ' אבל כשתכנס לפלטלין אכבד אותך שנא' הטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים אז תחפוץ זבחי צדק כי הקרבנות נקראו זבחי צדק כי המה מצדיקי' את האדם וכמ"ש וסיים אז יעלו על מזבחך פרים ולא צדיקי' כאשר בזמן שאין בית: אז"ל במ' מגילה אמר רבה חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ב' הכוונה בנפ' מ' דפ"ק דמגילה על העיר שושן צהלה ושמחה רבא פתח להאי פרשתא ברבות צדיקי' ישמח העם זה מרדכי ואסתר ובמשול רשע יאנח עם זה המן שנא' והעיר שושן נבוכה ויל"ד