ליקוטי חבר בן חיים א קכ

וא"ל פירות שנא' אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו והכ' ויאכלו מפרי דרכם ההיא בעבירה שי"ל פירות ע' רש"י שם ולי כ' לפרש ע"ד אחר אז"ל שלהי מס' מכות דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות כאמרו לו למשה בסיני רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח איברים ושס"ה ל"ת כנגד ימות החמה הכוונה כ' עד"ז כי הכה בין המצות שציוונו בוראינו ית' עלי' בין העבירות שהזהירנו ית' מהם כולם נצטווינו לטובותינו ואמנם מ"מ יש הפרש ביני' כי הנה המצות מלבד השכר הטוב הצפון לנו עלי' יש לכו שכר טוב עלי' בעוה"ז כמ"ש הכ' ויצוינו ה' לעשות את כל החקים לטוב לכו כל הימים הן בעוה"ז הן בעוה"ב וביאר עוד ואמר לחיותינו כהיום הזה ואמר ועבדתם את ה' אלקי' ובירך את לחמך ואת מימך והסרותי מחלה מקרבך ולא כן העבירות עיקר העונש המיועד עלי' הוא לעוה"ב כאמור הנה היום בא בוער כתנור והי' כל זדים וכל עושי רשעה קש ובעו"הז יש רשע מאריך ברעתו והנה אמרו ז"ל ישראל מונין ללבנה ואומות העול' מונין לחמה כ' הכוונה כי או"ה שאין תכליתם רק בעוה"ז א"כ השפע שיושפע עלי' בעוה"ז הוא מצ"ע לפי מה שהטיבו או הרעו מעללי' משא"כ אומה ישראל שנבראו רק להיות ממלכת כהנים למען לזכות לחיי עד וכל מה שיושפע עליה' בעו"הז הוא רק הפירות ממעשי' בעו"הב והנה ידוע כי החמה אורה מצ"ע ולא כן הלבנה אורה רק לפי מה שתקבל מהחמה ולכך עולמם של או"ה נמשל לחמה ועולמם של ישראל נמשל ללבנה ועד"ז אמר הכ' והי' אור הלבנה וגו' הכוונה כי הנה לפי גודל וקוטן עולמינו הנצחי' יהי' עולמינו העובר הנמשל ללבנה ומעתה בעו"ה אחרי שלא נשיג בזה"ז עולמינו הנצחי' כראוי מכ"ש שלא יהא עולמינו העובר כהוגן וכל אשר ימעטו זכיותינו תמעט הברכה באסמינו כאז"ל משחרב ביה"מק ניטל טעם הפירות והיוקר יאמיר הגפן יתן פריו והיין ביוקר ואמנם לע"ל אשר יבטלו המנעים ובכל לב נדרוש לה' ככל אשר יגדלו זכיותינו יגדל ג"כ עולמינו וז"ש והי' אור הלבנה ר"ל השפע בעוה"ז הדומה ללבנה כאור החמה כעוה"ב בזה"ז ואור החמה ר"ל עולמינו הנצחי' יהי' שבעתים כאור שבעת הימים כמו שהי' באדה"ר קודם החטא שזכה לג"ע בחייו ביום חבוש ה' שבר עמו ואל ענין זה רמז ר' שמלאי כי הנה בעו"הז אין לכו כ"א ימות הלבנה כמ"ש וימות החמה הוא עולמינו המקווה ואמר כי הרמ"ח מ"ע הם כנגד איבריו של אדם כי התורה רפאות לשרינו ושקוי לעצמותינו ולכל בשרינו מרפא ואמנם הל"ת האוכל חזיר ונבלות לא יחלה מהם כ"א המה כנגד ימות החמה ר"ל לרמז אשר בבא יום תזרח שמש צדקה ומרפא בכנפי' יהי' כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא ויש רמוז לדברינו בחיי חנוך בן ירד שס"ה שנים ואח"כ נעשה מלאך ואמנם כ"ז בעבירות שאינו מכלה הגוף עצמו משא"כ בעבירות כקנאה ותאוה וכיוצא וודאי העושה אותן גם גופו בעוה"ז יכולה וז"ש ז"ל הזכות י"ל קרן לעוה"ב ופירות בעוה"ז ואמנם העבירות קרנה שמור ופירות בעוה"ז אין לה וכמ"ש אמכם עבירות שיש להם פירות מצ"ע כמ"ש עלי' כאמר ויאכלו מפרי דרכם וז"ש הכ' פרי צדיק הפירות שהצדיק אוכל בעוה"ז המה מעץ החיים שנטוע לעצמו וז"ש הכ' על נח אלה תולדות ר"ל קורות נח כל מה שקרה לו שהגין ה' בעדו והצילו היה רק משום שהי' נח איש צדיק תמים: במ' איכה כד דמך ר"י ממלחיא נפקין ר"י ור"ל וסליק עמהון ר"י פסאקא והוה תמן חד סב בעי למיעל ומפטר עלוי' ולא בעי ר"י פסאקא למשבקי' ואמר ר"י שבקוהו דלשתבח באתרי' פתח ואמר מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר ממאה תוכחות חסר שתים דכ' בהו והפלא וגו' ומחרבן ביהמ"ק דכ' בי' ותרד פלאים ובסילוקן של צדיקי' כ' הנני יוסיף להפליא הפלא ופלא ושמחו כלהון בדבריו זה תו"ד המ' בקיצור ועדן יל"ד למה דחק ההוא סבא עצמו קדם ר"י ור"ל ועוד מק' העולם מגמ' דר"ה דאמרי' על צום גדליה בן אחיקם שקשה מיתתן של צדיקי' כשריפת בית אלוקי' דמ' ולא יותר ונ' דהבטיח ה' ית' לאברהם אשר בזמן שאין ביהמ"ק שאין לנו קרבן לכפר מי"צ מכפרת על עון הדור וגילה לכו ישעי' דלאו דווקא מיתתן כ"א גם הייסורין שסובלי' בחיי' מכפרי' כאמור והוא מחולל מפשעינו ובחבורתו נרפא לנו ונמצא דכשם ששריפת בית אלוקי אף שהי' מכפר עלינו תם עוניך בת ציון בכל זאת הי' קשה לפני הקב"ה משום דכ"ז שביה"מק הי' קיים הי' לישראל בקיומו כמה כפרות בשנה ע"י הקרבנות וכן הענין במי"צ אף שהיא מכפרת מ"מ מכאן ולהלן חושבנא ולא כן כ"ז שהי' חי הי' מכפר בייסורין על עון הדור מדי יום ביומו ומטעם זה ק' מי"צ כשריפת בית אלוקי' משום העדר הכפרה מכאן ולהבא ואמנם כ"ז אם מ"צ מכפרת ואמנם אמר הכ' בזמן הבית ויהיו מלעיבים במלאכי אלוקי' ומתעתעי' בנביאיו וגו' עד עלות חמת ה' בעמו לאין מרפא ואז"ל מאי לאין מרפא שכל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו הכוונה כי אין ייסורין ומי"צ מכפרין כ"א למאמינים בצדיקי' כשם שיוה"כ אינו מכפר אלא למאמינים ואמנכם המבזה ת"ח אין רפואה בייסורי ומי"צ למכתן והנה בזמן שאין ד' החכמי' וצדיקי' נשמעי' לדור הוא רק מפאת שהדור חכמי' בעיני' לאמור כי הם ידעו יותר לכבד ה' וע"ד זה יכובד ה' ולא ע"ד הזקנים ההולכים בעקבות אבותינו ואמנה באמת לולא הי' לבם נכון עם ה' לא באו לכלל זה אך באמת לבם רחק מה' והצדיק המורה דרך הישר עומד ומקטרג על הדור אשר יבזו אותו' וה' החפץ בצדקת עמו יסלק הצדיק מהם למען לא יהי' לקטרג עלי' וז"ש ישע' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני לומר אנחנו יודעים לכבד ה' ולא זקנינו ורועינו ובאמת לבו רחק ממני לכן ע"ד שלא ישמעו לקול מורים והנני יוסיף להפליא אותם הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר ואמנם כאשר הש"י יסתלק עד"ז אינו מכפר כלל על עון הדור כמ"ש ונמצא שקשה סילוקו יותר משריפת בית אלקינו שכיפר לפי שעה מיהת וזה שדקדקו חז"ל בא' מיתתן של צדיקי' כי הצדיק מת מצ"ע ובמיתת תכופר להדור והשני קראו לו סילוק כלומר שלא המיתו, הקב ב"ה רק לסלקו מהדור והנה כד דמך ר"י מומלסיא ובאו ר"י ור"ל לעורר עליו הספד למען בהתעורר העם על מ"ל זה יכופר עונם ואמנם ההוא סבא ידע כי סילוק הי' ולא מיתה וזה שדחק עצמו למפטר ברישא: במ' סוטה תניא אר"י אלמלא מקרא כ' א"א לאומרו היכן משה מת בחלקו של ראובן היכן קבור בחלקו של גד מחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוה ד' מילין מי הוליכו מלמד שהי' משה מת מוטל בכנפי שכינה ומ"ה אומר צדקת ה' עשה וגו' והקב"ה אמר מי יקום לי וגו' ושמואל אמר מי