ליקוטי חבר בן חיים א קטו

מדרכו הרעה כהנהו בריוני בשבבותי' דר' זירא דאמרי השתא מאן מגן עלן והקב"ה אשר חפץ בתשובתן של רשעים חבול יחבול ממנו בניו ובנותיו הקטנים כמ' הכ' גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים ואמנם אז"ל כל הבוכה על אדם כשר הקב"ה נוטל הדמעות וסופרן ומניחן בבית גנזיו הכוונה כי אין להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד וראשית יראת ה' היא היראה מהת"ח כמז"ל את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח וכשם שהמורד בשרי המלך למורד במלכות יחשב ככה הממרה פי הזקן ואמרו איזהו אפקורס זה המבזה ת"ח ואמנם האהבה והיראה מהת"ח היא בשינוי מדרגות לא' למרבה ולא למעט וז"ש כי הש"י סופר הדמעות היורדות בהעדר הת"ח למען דעת מדרגת האדם הלזה המתאבל ביראת התלמיד חכם ואהבתו ומניח אותן דמעות בבית גנזיו דהיינו באוצר של יראת שמים אמנם איך איפא הדרך לבכות על מיתת הצדיק אז"ל במו"ק משמי' דההוא ספדנא דאמר תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר נשים לילות כימים על משים לילות כימים הכוונה כי תמר זה הצדיק העושה פירות אשר ישתדל להגדיל תורה בישראל ואמנם האבות אשר לא ישתדלו ולא יבקשו כי יגדילו בני' בתורה לא ירגישו כל כך העדר הצדיקי' האלו אמנם האבות אשר כל מגמתם להגיע בני' לתכלית ההצלחה וכמ"ש הת"ח המרביצים עדרים קטנים הן המה אשר חשך אור השמש בעדם מבלי דעת פנות אנה ואנה והמה אשר יכסו בעפר ראשם על אבדן צדיק כתמר ואמר עוד נשים וכו' ר"ל כי בזכות הצדיקים מסתלקין הייסורין ובחבורתם נרפא לנו והנה ידוע כי הצרות מכוני' בשם לילה והצדיקי' משימים לילות כימים שמוציאין אותנו מאפילה לאורה וע"כ נשים עלי' ג"כ לילות כימים: והנה בעו"ה נתקיים בנו כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואז"ל בספרי מאי כי אזלת אין בהם מי שיבקש עלי' רחמי' כמרע"ה שנא' בו לולא משה בחירו עמוד בפרץ וגו' ד"א אין בהם מי שיבקש עליהם רחמי' כאהרן הכהן שנא' בו ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו' ונ' דהכה מידת משה היתה מידה אחרת ומדת אהרן כמו כן ולזה כדבר תחלה עפ"י מה שדיברו חז"ל מדת מרע"ה אז"ל בסנהדרין פ' חלק צ"ז וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו מה ראה ח"א מדת אמת ראה וח"א מדת ארך אפים ראה תניא כמ"ד ארך אפים ראה כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהי' כותב ארך אפים א"ל לצדיקי' א"ל הקב"ה אף לרשעי' א"ל רשעי' יאבדו א"ל חייך דמתבעי לך כשחטאו ישראל במרגלי' א"ל הקב"ה והלא אמרת לצדיקי' א"ל משה והלא אמרת אף לרשעי' והיינו דא"ל ועתה יגדל כא כח ה' כאשר דברת לאמור ר' חגא הוה סליק ואזיל בדרגא דבי רבה בר שילא שמעה לההוא ינוקא דקאמר עדותיך נאמנו מאוד וגו' ה' לאורך ימים וסמיך פי' תפלה למשה אמר ש"מ ארך אפים ראה ע"כ ונ' לבאר תחלה פי' הכתובי' למ"ד אמת ראה הכוונה כי הש"י אמר לא אעלה בקרבך רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך הרצון כיון שהש"י שוכן בתוכנו ועין בעין כראה אלינו ובכל זאת אנחנו ממרים מול כבודו עי"ז יגדל עון בית ישראל וגלל כן רצה כביכול להנהיג אותנו בהשגחה נסתרת למען אם גם נחטא ימצא מליץ בעדינו והנה כאשר הראה כביכול למשה מדת האמת ר"ל שהשיג מרע"ה ההשגה האמיתית עד מקום שיש ביכולת האדם להשיג כאשר אמר וראית את אחורי השכיל משה כי לולא יתנהג הבורא את עם ב"י במדה זו לא ימצא היצר עוד דרך לטעותם ויכירו כלם את עול מלכותו וינחילוהו לנצח נצחים ולזה מיהר ואמר אם נא מצאתי חן בעיניך כלפי מדה זו תלך בדרכי אמתתיך זאת כמיועד לכו לע"ל וכגלה כבוד ה' וגו' גם כי עם קשה עורף הוא אם רק תסלח לעונינו ולחטאתינו ע"ע ואז ונחלתנו והנה הבטיחו הש"י לאמור כי נגד כל עמו יעשה נפלאות להודיעם אמיתתו ויהיו הנפלאות ע"ד כס נגלה עד אשר יראו כלם כי מעשה ה' הוא ואמנם מ"ד ארך אפים ראה מבאר הכתובי' ע"ד אחר בנבאר תחלה הכוונה ארך אפים לצדיקי צדיקי' ארך אפים למה להו ואמנם אמר שהע"ה זכר צדיק לברכה ושם רשעי' ירקב הכוונה כי כ"ז שהאדם אם גם במעשיו הוא נמשך אחר יצרו אבל בכל זאת יראת ה' חקוקה בלבו ופחד אלקי' לנגד עיניו וא"כ עכ"פ זכרון ומעשה הצדק והמישור אתו עדן יש תקוה ולזה עדן אין ראוי לכנות בשם רשע ואמנם האיש אשר כבר אבדה אמונה ונכרתה מפיו והוא יכלה באפס תקוה לזה ראוי לקרא בשם רשע וז"ש כ"ז שיש זכר צדיק עדן יש תקוה ואמנם מי שכבר כקרא בשם רשע שמו ירקב לזה הי' טענת מרע"ה כי רשעים המכוני' כבר בשם רשעי' למה יאריך ה' להם אפו ואמנם השי"ת החפץ בתשובתן של רשעי' עוד בו נשמתו בכל זאת יאריך אפו והנה זה הי' הויכוח בין מרע"ה להש"י וז"ש משה להש"י זה שלא תחפוץ ללכת בקרבינו זה משום שמדתך להאריך אף גם לרשעי' המורדים בך ואם תשרה שכינתך בתוכינו ובכל זאת יכפרו בך לא יהא תרופה למכתם אמנם בקשתי ילך כא ה' בקרבינו אף כי עם קשה עורף הוא ובאמת לא תסלח כ"א לעוכינו ולחטאתינו הרוצים לעשות רצונך אלא ששאור שבעיסה מעכב ולא להכופרים בך ואמנם הש"י אמר לו לא כן כ"א הנה אנוכי אעשה נפלאות נגד כל עמך יראו כלם גם הכופרים אשר בקרבם את מעשה ה' וכו' והנה כשחטאו ישראל במרגלי' אזי הי' חטאם רק כפירה ביכולת ה' ובכל זאת התפלל משה בעדם הוצרך לומר כאשר דברת אף לרשעי ואמנם בכוונת רב חגא אנו צריכין לד' השוח"ט שם תהלים על פ' עדותיך נאמנו מאוד אמרו שם אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע השפלת קולה של תורה וקולה של ביתך והגבהת קולן של רשעי' הגבה קולה של תורה וקולה של ביתך לכך נא' לביתך נאוה קודש אם עשית כן לא כבראשונה שלמה בכה אותו וחרב עזרא בכה אותו וחרב אבל אתה לאורך ימים עי"ש אמר ר' חגי יורד הייתי לדיופלוסטו בטבריא ושמעתי קלהון דטלייא בבי כנישתא דכלהון מברכין ואומרים עדותיך נאמנו מאוד וגו' יכול כשם שמאריך רוחו עם הרשעי' כך מאריך רוחו עם הצדיקי' ת"ל אל נקמות ה' וגו' ע"כ כ"ה בילקוט וכ' דהני רבנן דתמן אפליגי בפלוגתא דהני ב' מ"ד הובאו ג"כ במ' שם אי מרע"ה אמת ראה או ארך אפים וכבר ביארנו דאמת היינו השראת שכינתו בתוכינו והנה כ"ז שהמינים והאפקורסים מדיחין ומסיתים אותנו הוא משום אותותינו לא ראינו ואף בזמן שביהמ"ק הי' קיים ע"י שגם הבית לא הי' כמיועד לנו ע"י הנביאים לע"ל ואני אהי' לה חומת אש סביב ושמתי כדכד שמשותיך וכיוצא אם גם לעיני' רואות הי' עדות שהשכינה שורה בישראל בכל זאת לא הי' מספיק לסתום פיהם של מינים ואמנם אם יתראה כבודו