ליקוטי חבר בן חיים א קיב

איש אין כערכם יתייצב ויפליג דבריו יקובלו ביותר והנה אז"ל ע"פ הצדיק אבד צדיק אבד לדורו אבד משל למרגליות שאבדה כ"מ שהיא מרגליות היא כוונתם אם הציבור ישימו על לב גודל העדר הצדיק ועי"ז מעצמם ישיבו עד"ז לא אבד הצדיק כ"א אדרבה זה יחייה דבריו בעיני ההמון וז"ש צדיק אם אבד שהיא נאבד היינו אם לדורו אבד אם הם ישכחוהו ואמר הכ' אימתי הצדיק אבד אם אין איש שם על לב וזה הי' ענין כרב אשי דחלש דעתי' על בר אבין על שאמר עליו בכו לאבלי' ולא לאבדה כוונתו הי' כי יבכו על עצמם שנעדר מאתם רב אשי ואז ולא לאבדה לא יצטרכו לבכות על אבידתו כי אז לא נאבד כלל וחליש דעתי' וכי יצטרכו לעורר בני דורו שיבינו העדרו למען לא יאבד זכרו מהם וז"ש ג"כ על ר"ז ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גדלה שעשועי' הכוונה בדור וארץ שנולד ר' זירא ידעו ערכו אבל הדורות מתמעטין וכשמת כבר נתרוקק העולם ביותר ולא יבינו העדרו וז"ש אוי כא לה אמרה רקת המקום הריק מהבנת העדר הצדיק אמרו אוי כא לה כי אבדה כלי חמדתה וכן הענין בהגאון המדובר ארץ פולין ילדתו וארץ ביהמן שהי' אז ארץ צבי גידלה ודור רקת הזה אבדתו כי הי' כאבוד בעיני' וז"ש מיכה אללי לי כי הייתי כאספי קיץ אין אשכול איש שהכל בו וע"כ בכורה תלמיד יניק וחכי' אותה כנפשי ואמר אבד חסיד מן הארץ כשהחסיד מת כאלו נאבד והטעם משום וישר באדם אין אין כאן מי שיבין גודל ערכו וסיים כיון שהדור יתום כ"א לבדו יצפה כי אין אל מי לפנות השם בעצמו ישמעהו ויבינהו דעת אל תשמח אויבתי המינות כי אדרבה עי"ז השם ישפוך רוח על כל המבקש דעת כי אשב בחושך מבלי איש שיאיר לפני ה' בעצמו אור לי כיה"ר בב"א: דרוש ליום א' דסליחות תרי"א ובו הספד על מ"צ הרב הגא"בד בק"ק ס"ה מו"ה ליפמאן והרב מו"ה יעקב שלום סופר ז"ל: בשוחד טוב שמואל א' על פ' ויהי איש א' מן הרמתים הה"ד זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב: אמרי' במס' ברכות ר"י כי הוה מסיים ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב ועליו הכ' אומר טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו: אמר קהלת טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו: הכוונה כי הנה בזכרון יום המות ישים האדם אל לבו כי העו"הז הבל וריק ומעשי' תהו ובין לילה יאבד וע"כ איננו כ"א פרוזדור לקנות לו שם ולהחיות את נפשו החיה לעולם על ידו ואמנם כ"כ האלשי"ך תהלי' מ"ה כי גם בבית המשתה יזכור האדם ע"כ את יום המות כי תכלית המשתה לקיום המין וזה משום אבדון גופו אכן בכל זאת יתנחם האדם בהתיצב לנגד עיניו כי עכ"פ במין ישאר קיים אכן ביום מותו כבר משלו חז"ל במ' המשל לג' אוהבי' הא' הממון ישאר בביתו והשני הם בניו וקרובי' ילווהו עד הקבר ובראות זה האדם יתן אל לבו כי תנחומו של הבל ואך לך קראי ולך תנאי ואין מלווין לאדם אלא המצות ומע"ט בלבד וז"ש הכ' אף כי גם בבית המשתה יזכור האדם מיתתו בכל זאת יתנחם לאמור כי קיומו במין תמורתו ואמנם טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה באשר בית האבל הוא סוף כל האדם בו יראה האדם כי קיומו במין הבל הוא וע"כ והחי הנשמה שהיא חי יתן אל לבו לתמכה לא הגוף המת והנה יעורר לנו על ענין זה דברי איש אשר הי' לנס בדור בתקפו וגדולתו וחי ק"מ שנים וראה ארבעה דורות והוליד עשר בנים כי גם בנותיו המפורסמות בתוך בניו יחשבו ובכל זאת לא שם ולא זכר לו עד שאמרו עליו מרבנן כי לא היה ולא נברא והנה אנו רואים כי קיום האדם במין לא ישאיר זכר האדם לנצח כי גם בניו ובכי בניו ימותו ועמהם ימות זכרון דורות הראשונים והנה הבהמה כאשר לטבח תובל תבעת ותפחד ולא תתנחם מעולם בקיום מינה וכן האדם ביום מותו וז"ש כי הוה מסיים ספרא דאיוב וראה סיפור אחרי' איוב וכעת לא גודע מקומו וזמנו איה בקורות הימים אמר סוף האדם למות היא בלי תקוה כמו סוף בהמה לשחיטה כי לא יתנחם האדם אז בקיום המין כי והכל גם הבני' ובני בנים למיתה הן עומדים ואמנם דבר א' אשר בו ישאר האדם חי וקיים הוא שאמרה תורה ולמדתם אותם את בניכם מדת אאע"ה למען אשר יצוה את בניו וגו' ועי"ז למען ירבו ימיכם וימי בניכם כימי השמים על הארץ כלומר עולמית כמו שאנו רואין באי"וי ודכוותיי' ואמנם הקדים לומר כי לא יקבל הבן מהאב תורה אם לא יאמין האב באמונה שלימה וכל מעשי' על פי התורה כאז"ל נאים הדברי' שיצאו מפי עושי' וז"ש בתחלה ושמתם את דברי אלה על לבבכם שתאמינו באמונה שלימה וקשרתם אותם לאות על ידכם שתשמרו ידכם מעשות כל רע והיו לטוטפות בין עיניכם אשר מבין עיניכם יהי' ניכר אמונתכם בתורה ואח"כ ולמדתם אותם וגו': והנה הלומד רק לעצמו לפאר נפשו לא שייך עליו לומר שעושה נ"ר ליוצרו משא"כ מי שהוא כבר גדול בתורה ואעפי"כ עד יום מותו עמל בתורה ועושה נ"ר ליוצרו זה האיש הוא אשר יראה זרע יאריך ימים וז"ש כי אמכם אשרי ר"ל זה אשר לא ימות הוא מי שגדל כבר בתורה ובכל זאת עמל עם אחרים ועשה נ"ר ליוצרו זה שהוא חי וקים לעולם ואמכם אז"ל ג' כתרי הן וכתר שם טוב עולה על גביהם כי בלא שם טוב לא יוכל לו לאדם לקנות בתורתו ועבודתו שם ושארית ואמכם ענין זה השם צ"ל כי בעת אשר אסף בחכמתו ורם החל