ליקוטי חבר בן חיים א ק

מכלל הן לאו אלא ש"מ דאין חילוק ושפיר מק' משתויי יין אמנם לרבנן מאן יימר דדרשי הנקי כר' תנחום דלמא כרחב"ג כי היכא דמודי' לי' בב"ג וב"ר א"כ לעולם י"ל דבא' לא אמרי' מכלל לאו הן רק בממונא: ודקדק רש"א למה נקטי תוס' סוטה ושבקי גיטין וכ' דכיון דהממון שאר כסות עונה וכתובה וכולהו ליתנהו בארוסה א"כ גט ארוסה באמת לא בעי' כפילא אלא בעי' תוס' להחליט זה משום דין הירושלמי דמייתי בתר הכי דחומר הוא בערוה ולהכי נקטי סוטה דל"ש אלא בנשואה דארוסה אינה שותה: תוס' ד"ה אלא אמר רבא ולרבי אתיא שפיר כ' כוונתם למ"ש לעיל דלכאורה גם לר' קשה לפלוג תנא וליתני בין אם לע"מ אבל מאחר דלרבא בלא"ה בריי' כר"מ ולר"מ הוה צריך לחלק באם בין עביד דיני תנאי ללא עבד נקט בקיצור והנייר שלי: רש"י ד"ה אתקין שמואל כשמוסרו לה והרמב"ם כ' או שיכתוב כן בגט אחר התורף וכ' ד' רש"י דדיני תנאי לא בעי' כ"א בשעת מעשה ומ' לי' הכי מקו' הראשוני' ממתני' דלקמן כתבו ותנו אם לא באתי דדוקא תנן ונקט מעשה קודם לתנאי ש שלא בשעת מעשה לא בעי' דיני תנאי: ולימא לא יהא גט מכאן ראי' לד' תוס' דקידושין דגם בתנאי שרי בעי' תנאי קודם וע' מ"ל פ"ו מאישות בשם מהרי"ט שתמה ע"ד תוס' ומ"מ יש לדחות דלכאורה מאי מק' הש"ס דנימא לא יהא גט אמנם מאחר דאחורי פורענותא מאחרינן אם יאמר לא יהא גט יאמר ג"כ יהא גט וישאר אם עד לבסוף וע"ז משני דמ"מ צ"ל אם מתי יהא גט משום תנאי קודם ולעולם בתנאי שני א"צ דיני תנאי: רש"י אלא אמר רבא משום לא מקדים כ' כוונתו דה"ט דלא מקרי זה לאו קודם להן משום דלאו זה אינו שייך לתנאי ולא אתא כ"א משום דלא מקדים: תוס' ד"ה אין לך תנאי לכאורה לשיטת רש"י דבשאר דיני תנאי גם רחב"ג מודה ואס"ד דס"ל לרח"בג דהו"ל שני כתובי' הבאי' כא' א"כ גם שאר דיני תנאי לא נגמור: ר"ה וצריכי כ' דלד' רש"י באמת היינו דקאמר הש"ס בשלמא לר"מ משום דבאמת לר"מ קשה ג"כ דהו"ל ב' כתובי' אבל לד' תוס' א"ש טפי דה"ק הש"ס נהי דלר"מ ג"כ ק' דהו"ל ב' כתובי' מ"מ י"ל דאי' לי' שום צריכותא אבל לרח"בג ל"ל: והנה הר"ן בשבועות הק' לפי סוגי' דקידושין למה הוה יברכך אלה ותי' דר"מ לית לי' הך סוגי' וכד' תוס' ואמנם לרש"י דגריס ר"מ פוטר וחכמי' מחייבין צ"ל דחכמי' היינו רשב"ג דסוגיי' ללשנא דאמר אין מלמדין ולית לי' הך צריכותא דקידושין והוכרח לפי"ז רש"י לטעמי' לאפוכי התם דלר"מ לד' רש"י נחתי' לסוגי' דקידושין: ברוך הנותן ליעף כח אף חכמתי שלמדתי באף יעמוד לי שירחם נותן התורה עלי להקימני על בוריי לתורתו ולעבודתו אמן: בסוגי' דצינור בבבא בתרא גמ' צינור יל"ד אמאי נקט תנא לדינו בצינור ולא נקט במקוה עצמה לענין שוקת וכדומה לזה והי' נ' ראי' מזה ד' הנו"בי מה"ת דבאמת במקוה עצמה אפי' קבעו ולבסוף חקקו ג"כ פסול ואמנם יש לדחות דאי הוה נקט לענין מקוה עצמה הו"א אבל בשאובין דרבנן אפי' חקקו ולבסוף קבעו כשר קמ"ל דאפי' בצינור דהיינו שאובין ג"כ חקקו ולבסוף קבעו פסול ובהא מתיישבת סוגי' הש"ס לקמן שנתקשה הרש"בם מאחר דלשטתו כולה שאובה דאוריי' פסול מנ"ל להש"ס דבריי' בשאובה דרבנן מיירי אמנם אס"ד דבשאובה דאוריי' מיירי מאי ארי' צינור דנקט לנקוט לענין מקוה עצמה א"וו משום שאובה דרבנן נקט צינור ואכתי יל"ד ולנקוט מקוה עצמה לאשמועי דאפ"ה קבעה ולבסוף חקקה כשר אלא לאו ש"מ כד' הנו"בי דבאמת פסול ויש להפך בזה על ב' פנים או דנאמר דמן התורה כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ואפי' חקקה ולבסוף קבעה כשר ורבנן הוא דגזור משום דהוה שם כלי עלי' בתלוש וס"ד כי גזור רבנן בדאוריי' בדרבנן לא גזור קמ"ל תנא דאפי' בדרבנן פסול ויע"ל דבאמת חקקה ולבסוף קבעה פסול מדאוריי' ומה"ט גזרו רבנן אקבעה ולבסוף חקקה ג"כ בדאוריי' אבל בשאובה דרבנן הניחוה על דין תורה וזה הי' כד' הנוב"י וכ' דזה הי' איבעי' דרב יוסף לקמן מי גשמי' שחישב עלי' להדיח את האצטרוביל דאצטרובל הוה חקקו ולבסוף קבעו ומעתה אי מדאוריי' כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וא"כ מה"ת אינו מכשיר מהי"ת יגזרו רבנן לאפושי טומאה אבל אי חקקו ולבסוף קבעו גם מה"ת אינו כקרקע שפיר מכשיר לקבל טומאה ועלתה בתיקו נמצא דגם דינו של הנוב"י עלתה בתיקו דאי מה"ת גם חקקו ולבסוף קבעו מקרי מחובר והי"ת נימא דגזרו רבנן בקבעו ולבסוף חקקו גזירה לגזירה אבל אי חקקו ולבסוף קבעו מה"ת לא מקרי מחובר וא"כ פסול מה"ת אזי י"ל דקבעו ולבסוף חקקו בדאוריי' כמקוה עצמה מיהת גזור רבנן ועכ"פ בדאוריי' אין כ"מ לדידן באיבעי' זו לענין קבעו ולבסוף חקקו דהא מיהת עכ"פ רק דרבנן הוה אי נימא דפסול וכל דרבנן קיי"ל לקולא ושפיר השמיטו הפוסקי' חילוק זה אף לענין מקוה דאורי' ומלבד זה יש לצרף עוד ד' ר"ח שהביא הרשב"ם דהלכה כר"א והו"ל כעין ס"ס דא"כ דרבנן אכתי דלמא אפי' בדאוריי' לא גזרו וכמ"ש: צינור כ' הרשב"ם של עץ או אבן אף דבמתכות ג"כ שייך האי דינא כמבואר בש"ע יו"ד ר"א דאם הוא מחובר לקרקע כשר וכ' הב"י דצריך להיות נעשה לשמש עם הקרקע ואמנם ל' חקקו ל"ש במתכת ונהי דכ' הרשב"ם לקמן בדף של מתכות דשייך חקקו אם התקינו היינו דקו' הש"ס הי' עד"ז י"ל חקקו הי' רק מושאל מל' בריי' זאת אבל עכ"פ ל' חקקו משמע בעץ