ליקוטי חבר בן חיים ח ט

כליין ואסור כל זמן שהכלי בתוכו אבל אם הסיר משם אותו הכלי או כסה הספסל בכלי אחר שאינו כלין נ"ל דאז מותר וכדומה לי שכן נוהגין ואריך. סימן פ"ה מג"א סק"ג נ"ב ונ"ל דה"ה במקום גלולים עיי' לעיל סימן נ"ה במג"א סקט"ו ונ"ל דמשום הכי הנהיגו אבותינו את בניהם מבלי לספר בלה"ק ונשכח מאתנו לגמרי בעו"ה משום שגלו לבבל שהיתה מלאה גלולים. שם באוזד דנפיש זהומ' עיין תשובותי מדין מקוה שהוחמה ויש בה הבלא וזהומה חת"ס או"ח סימן ח"י. סימן פ"ח בהג"ה סעיף א' עיין רמב"ן פרשת ויצא על פסוק דרך נשים לי דראיתה ודבורה ועפר רגלה מסוכן באומ"ה והי' מרחקין אותה עיי"ש א"כ דינה הוא שלא תלך לבה"כ ולא תתפלל משום הקריביהו נא לפחתיך כדלקמן סי' רע"ב ובמג"א שם סק"י עיי"ש וק"ל. שם מג"א סק"א לענין תרומה נ"ב עיי"ש מ"ש הוא ז"ל באו"ח לקמן סימן תר"ו סק"ח. שם מג"א סק"ג הואיל והותר נ"ב עיי"ש ז' ע"ב ואין הנדון דומה לראי' דהתם כניסה אחת היא בשתי ידיו אלא שיש בו ב' איסורים והואיל והותר לאחת היינו לצרעתו הותר נמי לקריו וכן גבי ביאה דוקא בביאה אחת עושה ב' איסורים והואיל והיתר איסור אשת אח הותרה נמי אחות אשה אבל לומר הואיל והותר ליכנוס לביה"כ הותר נמי להתפלל לא שמענו והנה שס בתוס' בד"ה ואמר עולא יש ללמוד מדבריהם דהואיל והותר ביאה במקצת הי' ראוי להתיר ביאת כולו וכן מבואר לקמן סימן קס"ח סעיף ה' הואיל והותר לבצוע על פת של גוי הותר לכל הסעודה ובמרדכי יליף לי' מש"ס יבמות הנ"ל והיינו דומיה למה שכתבו תוס' הנ"ל הואיל והותר מקצתו הותר כולו אבל מ"מ אינו אלא איסור אחד איסור ביאה למקדש או איסור אכילה אבל להתיר מכניסה לביה"כ להתפלל לא שמענו. סימן פ"ט מג"א סק"ב נ"ב הי לך כללא דהאי חישבנא אם תחשוב י"ב שעות מעמוד השחר עד צאת הככבים ובהם מ' מילין לכ"ע יגיע לכל מיל ח"י מינוטין אך הרמב"ם מחשב י"ב שעות מהנץ עד השקיע' לבד ואי' ס"ל מעמוד השחר עד הנץ ה' מילין וכן משקיע עד צה"כ נמצא לא יהי' מנץ עד שקיעה רק ל' מילין ובהם י"ב שעות יהי' כ"ד מינוטין לכל מיל וזה כמ"ש תוס' יו"ט בשמו פרק ג' דפסחים חבל האמת הוא דס"ל לרמב"ם כמ"ד מעמוד השחר עד הנץ החמה ד' מילין וכן משקיע עד צאת הככבים ונשארו מהנץ עד השקיע ל"ב מילין ובהם י"ב שעות עולה לכל מיל כ"ב מינוטען וחצי והוא העיקר וכן פסק חק יעקב סימן תנ"ט ומש"כ הרמב"ם לענין תפילה מעמה"ש עד הנץ החמה הוא שעה וחומש י"ל עפ"י מש"כ תוס' פסחים צ"ד ע"א ד"ה רי"ו דאע"ג דמתחלת השקיעה הוי ד' מילין מ"מ ג' רביעי מיל האחרונים שכבר נכנסה החמה בתוך עובי הרקיע נקרא בין השמשות ועיין גם בלשון התוס' פי' ב"מ עיי"ש וא"כ ה"ה בעמוד השחר תלתי רבעי מיל הראשונים מתחילת יצאת החמה אין ראוים לתפילה ככל ותלתי רביעי מיל הם קרובים לי"ח מינוטין כשתסור זה מד' מלין נשאר שוה חומש בקירב גם הרמב' פ' ג' דפסחים ס"ל לומר דהתם בש"ס יהב ריש לקיש לקמ' אמוראי שיעור חמו"ץ כמיגדל נינוה לטבריה שהוא מיל והנה מגדל נינוה וטברי' עיי' ר"ן ואפשר לשער בהם והשת' אי ס"ד שהשיער ההוא ההוא מיל קטן וכ"ב וחצי מינוטין א"כ עולא ורבא דפסחים צ"ד פליגי אדריש לקיש דלדידהוא הוי מיל כ"ד מינוטן וכל כי האי הו"ל לש"ס למימר ופליג אדריש לקיש אלא ע"כ מנינוה לטברי' נמי הוי כ"ד מינוטען וריש לקיש קא קרא ליה מיל דאיהו תנא נמי בקדמ' וחשיכ' כהני רבנן דפ' מי שהי' טמא והשת' נהי דלענין מיל לא קיי"ל כותיה מ"מ בשיעור חומץ לא פליג דהוי כממגדול נינו' דהיינו כ"ד מינוטן דהיינו ב' חומש שעה עיי' היטב ודו"ק אמנם עתה מצאתי בספר קדמון הנקרא כפתור ופרח דמייתי ליה בעל תוס' יו"ט ריש פ"ז דשביעית עיי"ש היטב וב"י או"ח סוף סימן י' ובספר הנ"ל פ' י"א דף ס"ה ע"ב בד"ה נשוב לירושלים וכו' כתב מירושלים עד עזאזל כשלשה שעות עכ"ל והנה הרב ז"ל ראה וידע ומדד בדקדוק גדול והוא ק"פ מינוטן ובהם עשרה מילן לר' יודא ור' יוסי ביומא ס"ז ע"ב א"כ ע"כ אין המיל יותר מי"ח מינוטן ודלא כרמב"ם והנסיון והחוש לא יתכחשו ואולי נומר צבי ארץ כתב בה כן צ"ל ג"כ במ"ש שם סימן ע"ב עולה רחב ארץ ישראל רק וגם כן ארץ צבי כתיב בה. שם בא"ד נ"ב כה"ג וכיוצא בו פ"ד ע"ב שם ולחנם השיג האלי' רבה עיי"ש. סימן צ' מג"א סק"ל הוי כמכרו לו נ"ב ולא שייך לא תחנם מיהו לא הוי מצי למימר דהוי פסיק רישא דלא ניח' ליה לפוטרו מעבודה רק לצרפו למנין דזה איני דפסיק רישא הוי כמכוון גמור רק דע"י דלא ניח' ליה הו"ל כמו מלאכה שאצ"ל שזה לא שייך בשאר איסורים ואמנם לפי מה שכתב בחידושי במסכת' שבת דעת רש"י שם ע"ה ע"א לחלק דפסיק רישא דלא איכפת ליה הוא דהוה כמתכוון ורק מלאכה שאינה