ליקוטי חבר בן חיים ח י

צריך לגופה הוא אבל אי לא ניח' הוי כמו איני מתכוין ומותר לר"ש אפי' בשאר איסורים היכ' דליכא חיוב מיתה עיין חד"ר ריש פ' הנחנקין א"כ שפיר הוי מצי הר"ן למימר משום פסיק רישא דל"נ שרי. סימן צ"א מג"א סק"ג מדת חסידות נ"ב עיי"ש מה שמשיג על זה ספר שמלה חדשה במסכת' שבת קי"ח ע"ב עיי"ש. סימן צ"ד בטו"ז בציור מזרח עולם נ"ב עיי' תשובתי חת"ס או"ח סי' י"ט סימן צ"ט מחבר סעיף ב' אבל רוכב נ"ב עיי' מג"א וטו"ז ופר"ח וחמד משה ולפענ"ד צ"ע נמי מאי טעמא הישמיט הרמב"ם פ"א מהלכות ביאת מקדש הך דין האיטאלקי הא הרמב"ם מייתי כל הדינים וע"כ נראה דעל ב' תירוצי הש"ס קשה על התירוץ ראשון קשה אי ס"ד האיטלקי משכר טפי א"כ מאי טעמא אמר דלמדנו ממנו שרביעית יין האטלקי משכר הא אפי' יין דעלמ' נמי והוי ליה למימר משכר טפי ועל תירץ ב' קשה אי ס"ד יין האטלקי שוה לשאר יין רק רוכב שאני דגרע כמ"ש בחמד משה א"כ מאי טעמא אמר ר"ג כלום שתינו רביעת יין האטילקי ואמאי נקט איטלקי מה לי הוא או אחר ע"כ נראה לפענ"ד עפ"י הקדמה שאני אומר מסברה דמה דקיי"ל בכריתות דבהפסיק בה ולא שתאה בבת אחת דאיני משכר כמ"ש מג"א סק"א הייני לענין רביעית אבל אם כבר שתה רביעית מצומצם בב"א שוב מצרפין מה ששתה עוד להיות נדון ביותר מרביעית עיי' לקמן סימן קכ"ח סעיף ל"ח אבל רם לא שתה בבת אחת כלל אז אפי' שתה כמה חצי רביעית אין מצרפין לדונו כיותר מרביעית ועיי' כ"מ פ"א מביאת מקדש הלכה ה' שחלק כה"ג לענין מזוג עיי"ש והשת' נ"ל דר"ג דדקדק לומר האיטלקי י"ל ע"ב אופנים או משום דמשכר טפי רצה להורות לתלמידים דמשום כן מצריך יותר ממיל ולפי"ז יהי' דוחק בלשון הבריית' שאמרו למדנו ממנו שרביעית יין האיטלקי משכר דהוי ליה למימר דמשכר טפי או דנימה שר"ג שתה עוד יין אחר ובו לא הי' מסופק שבודאי לא הי' רביעית אך בכוס האיטלקי הי' מסופק אם הי' בו רביעית והוא שתה בב"א ונמצא מצטרפין האחרים להיות נדון כשותה יותר מרביעית ולא סגי' ליה במיל ויפה אמרו שלמדנו ממנו שרביעית יין האיטלקי משכר עכ"פ אי לאו הכי לא היו מצטרפין האחרים ליותר מרביעית אבל אינו משכר טפי אפשר דגרע נמי מדהוצריך הוא ללמוד זה ממנו והשת' כשהקשה המקשן מהך בריית' הוי מצי לשנויי' דר"ג יותר מרביעית שתה אלא דא"כ הי' קשה הא דרך טרדותו ע"כ להשמר מזה נכנס בדרך דוחק לומר איטלקי משכר טפי ולא שתה יותר מרביעית והוה ס"ל דלענין זה לא חמר שהי' דרך טרדותו כיון דעכ"פ לא שתה יותר מרביעית ושוב כשהקשה דא"כ יהי' ביותר מרביעית נמי שדרך טרדותו הוצרך לומר רכב כיושב בביתו דמי שממתין עד שיפיג יינו כל אחד לפי שעורו ומסיק דהשת' תו לא צריך לחלק בין יין האיטאלקי לשארי יינות אלא ר"ג יותר מרביעית שתה ורכב ואינו מטרודו מש"ה הישמיטו הרי"ף והרמב' חומרא דאיטלקי גם הא דרוכב דמי למי שיושב בביתו הן להקל שאינו מטרידו ביותר מרביעית וכן להחמיר שאינו מועיל בהיליך מול בשתה רביעית ומדוקדוק בלשון ר"ג שאמר עד שיפוג יינו ולא אמר שום שיעור משמע כל אחד ישער בנפשו ואתי שפיר פסק הרא"ש והרמב' מיהו בעל הל"ג והטור והש"ע צריכים לדחוק ולומר אבל רוכב ודאי שדרך מפיגו היין ולא רצה לומר אינו טורדתו כמהלך וממילה שמפיג באורך הזמן כמ"ש המג"א: סימן ק"ב מג"א סע"ק א' רק בקו השוה נ"ב כמ"ש תוס' עירבון נ"ו ע"ב קמיה וכ' כך שמעתי וק"ל: שם טו"ז ס"ק ה' רגילין להתפלל בלחש נ"ב צ"ע דא"כ בריש פ' אין עומדין דירשינ' לא אדוני לא אדון אתה בדבר הזה אין שכינה ורה"ק שירה עליך שאינך יודע שאשה קשת רוח אנכי עיי"ש הוה ליה למימר בקיצר אינך אדון בדבר הזה שאין אתה יודע הדין דתפילה הוא בלחש עוד י"ל דקאמר התם אכ"ד הכי קאמרי ליה וכי אין רוח הקודש שורה עליך וקשה מה חידש לשנא בתר' ומאי רמז יש בקרא שאמרה כן בלשון תימא טפי מלשון החלט אין רוח הקודש שורה עליך, ע"כ נראה דגם עלי ידע דתפילה בלחש עיי' של"ה במס' ר"ה בהג"ה אלא שחנה עמדה להתפלל בתוך ד' אמותיו שישב עלי כמ"ש הרב ב"י דכתיב עלי יושב והוא עשתה כן מפני שזה סגולה נפלאה להתפלל בצד צדיק מ"מ לא נכון לעמוד בתוך ד' אמותיו של יושב כמ"ש ב"י בשם מהר"י אבוהב כמ"ש להטריח הכה"ג שיהי' צריך לעמוד אם ישאר יושב יהי' נראה ככופר וע"כ חשב' עלי לשכורה והוא השיבה לו כהוגן וכי אין רוח הקודש שורה עליך תמיד והרי אתה תמיד כקורא ק"ש ומתפלל ודלא כמו שנדחק להרב ב"י שעלי היה עומד ולא הרהר תורה בבה"מ חלילה לו אלא כמ"ש שזאת היתה תשובת חנה אליו כיון שאתה בעל רוה"ק אינך צריך לעמוד מפני המתפללים ולא היה לך לדון אותו לחוב כי ע"י זה מותר להתפלל בתוך ד'