ליקוטי חבר בן חיים ח פא

עצמו בדמי מזונות עיי"ש מ"ש פ"ו דתרומות משנה ג' וע' ע"ז ע"א צא והבעלי ומ"ש הר"ן שם: סי' של"ג ש"ך סקי"ז ד"ה עוד כ' וכו' דדווקא נ"ב ועיי' תשובת מיימוני לס' קנין: סי' ל"א דפועל שיכול לחזור נפקא לן מגרעון כסף דעבד עברי וצ"ל גירעון ולא מקרי בידו לפדות עצמו משא"כ פועל וס' זו כ' הר"ן ומביאו מג"א סי' תמ"א סק"ג ועיי' הגהת מרדכי דב"מ סי' תת"ס ועי' תשובותיי ותשו' חו"י סי' ק"מ ע"ש: סי' שמ"ט מחבר סעי' ג' לאחר נ"ב עיי' פי' רש"י אהא דאכפוי' רפרם פ' החובל ועמ"ש רא"ש גבי אין נשבעין על טענת חשו"ק פ' הדייני' וע' שו"ע או"ח סי' שמ"ג בסופו והוא מפסקי מהרי"א סי' ס"ב ומייתי מרא"ש פ' החובל סי' ט' ע"ש ונראה לענין דינא ממונא שאני והרי בב"מ ע"א אמרי' ליזל בתר שיבקוהו אע"ג דאינו מוזהר על לאו דלא תשיך: סי' שנ"ג באר הגולה סק"ט וכ"כ הב"י נ"ב האמת שכן משמע בב"י אבל הוא טעות דרחוקי' זה מזה כרחוק מזרח ממערב לריב"ם מחזיר הקונה מעות לבעלים ומחזיק הכלי לעצמו ולראב"ד מחזיר הכלים לבעלים בדמים שהם יתנו לו דמיו והיינו דהקשה עליו רשב"א מהנהו אוונכרא וכן מבואר בש"מ ב"ק קי"ד ע"א עיי"ש וצ"ע על הרב ב"י ובאר הגולה וגם בטור סי' שנ"ז ושס"ח צריך להגיה בדברי הראב"ד שצריך ליתן לבעלים בדמים ועיי' בה"ה רפ"ה מגניבה תמצא מבואר שלא כתב הראב"ד כהרמב"ם וצלע"ג: סי' ש"ס סמ"ע סק"א ולא הוא ליה לבנותו כצ"ל: סי' שס"ג סמ"ע סק"א דהרקיבו נ"ב ע' ש"ך לקמן סק"ז: שם ש"ך סק"ו הכנימה נ"ב היינו שקורין מילבען כ"כ פני משה אבל הירושלמי מחלק בגווני אחרינא וכנימה בחוץ הוה ניכר ותולעים מבפנים הוה אינו ניכר שם הג"ה סעי' ה' ואם שכרם נ"ב עיי' תשובותי: שם ש"ך סק"ז דשומר ומזיק נ"ב עיי' תוס' ב"ק נ"ו ע"ב ד"ה פשיטא וכו' כמהרש"ל וע' מ"ש שערי המלך בהשמטות פ"ז דחובל ומזיק: סי' שס"ט ש"ך סק"י ס"פ ע"ד נ"ב עיי' ש"ך יו"ד ססי' קס"ה ועיי' היטב בש"ך לעיל סי' ע"ג סקל"ט ד"ה וכל זה וכו' עיי"ש ועיי' היטב תשובותיו: סי' שפ"א סעי' א' נ"ב והפוסל אתרוג של חבירו עיי' חכם צבי סי' ק"כ ומשנה למלך פי"ב תה' מעה"ק: סי' שפ"ו סק"י נ"ב ע' תשובותיי: סי' שפ"ח ש"ך סקס"ז אי לא נ"ב נראה מסברא דינו של רמ"א אמת דעכ"פ זה עצמו מסור שמוסר ביד אנס שימסרנו ביד אנס אחר ולענין אין חילוק: סי' ת"א סעי' ד' ואחר כך נ"ב עיי' תשובותי: סי' ת"ז סמ"ע סק"ב מכירה נ"ב ומ"מ דברי פרישה תמוהים איך ימכור זה שאין לו בו זכות אלא אם יארע שיתפסנו עיי' ב"ק ע' ע"א אמרי נהרדעי וכו' עיי"ש ותו קשיא אי מכירתו מכורה א"כ יכול הלוקח לתופסו כי הוא עומד במקום הניזק ואמאי כתב כשיתפסנו הניזק יקחנו הלוקח ע"כ נלע"ד דוודאי אין המכירה מועיל להיות של לוקח עד אחר דטרח ניזק לתופסו אז צריך ליתנו ללוקח משום דאמרי' להכי טרח כי היכי דליקו כבב"מ ט"ו ע"ב ניחא לי וכו' ע"ש גם מה דפשיטא לי' לפריש' דלאחר תפיסה צריך המזיק לשלם לניזק דמי רדיא ופחת שחיטה הוא תמוה בעיני ולע"ד פשוט דווקא אי תפוס ממנו דמי רדיא או דמי פחת שחיטה מהני אבל אי לא תפס לא: ת ו ש ל ב " ע