ליקוטי חבר בן חיים ח פ

חלציה אשר בנות בכלל יפטר מחובו וקיי"ל אדם מתנה תנאי לדבר שלא בא לעולם נמצא אי קיים תנאו ונתן להבנות כפי חלקם קיים תנאו ונפטר מחובו ואין להזכרי' על היורשים כלום וק"ל ועיי' לעיל ססי' ק"ד בסמ"ע וש"ך לענין ראוי ומוחזק לגבי שח"ז: סי' רפ"ב מחבר סעי' א' והניח נ"ב ביארתי בתשובותיי: סי' רפ"ה ש"ך סק"ז מלובלין נ"ב אבל מהר"י יעב"ץ ח"א סי' קמ"ב ס"ל הדין עם הרב שכנגד מהר"ם לובלין שם דאורח שמת אצל בעה"ב אין שום אדם ניזקק להוציא מיד בעה"ב אם אין לו יורשין ידועים עיין שם מלתא בטעמא וכן נכון: סי' רפ"ו הג"ה סעי' ג' מי שפדאו נ"ב לפענ"ד זה מיירי כשהיה הבן עשיר אז אבל כשהיה עני אז א"צ לשלם להאב דהאב חייב לפדות את בנו העני כמבואר בשו"ע יו"ד ססי' רנ"ב ע"ש וע' מ"ש שם סי' רנ"ג סעי' ד': סי' ר"צ מחבר סעי' י"ט וודאי נשבע נ"ב עיי' טו"ז לעיל סי' צ"ג סעי' ד': שם ש"ך סקכ"ה שפרע נמחק ונ"ב שפשע: שם באו"ד וגם על רמב"ן נ"ב המעיין בחי' רמב"ן יראה דהוה קשי' ליה אי האי דפ' המפקיד באבי יתומה אפי' בפשיעה פטור וע"כ מנוהו ב"ד א"כ אדאמר לשלם בקרא דשו"ש הוא הו"ל לשלם האפטרופוס דשו"ש הוא וע"ז תי' ב' תירוצים חדא דאפטרופוס לא היה שו"ש על השור כיון דיש לו למסרו לרועה ועוד דלא קאי במסקנא הכי ע"ש ורשב"א ס"ל דזה תי' דחוק דע"כ איירי באבי יתומים מחיים וחייב בפשיעה כרב האי: סי' רצ"א ש"ך סקי"ד ואינו צ"ל נ"ב ונ"ל דלזה רמזו תוס' ב"מ ס"ב ע"א ד"ה ה"ג ע"ש סוף דבריהם דזולת זה אין מובן לדבריהם עיי"ש וק"ל: שם סמ"ע סקכ"ד בהג"ה שם סי' (רל"ג) נמחק ונ"ב של"ג: סי' רצ"ב ש"ך סק"ד בסוה"ד וזה ברור צ"ב ולא תקשה מרש"י קידושין מ"ב ע"ב ד"ה נימא וכו' יתחייב שליחו לא שולחו עיי"ש היינו טרם דידעי' סברת דברי הרב וכו' אבל למסקנא אפי' אי יש שלד"ע יתחייב גם השליח משום דהו"ל לשמוע דברי הרב וצ"ע בחישב לשלוח יד או שלח יד במקצת אי יתחייב השליח בכולו דהא איהו לא שומר הוא. ונשאלתי ממר חותני הגאון נ"י כי באשה שאמרה לאיש אקף לי קטן אי נעשה ידו ביד האשה ושרי להקיף ולע"ד כל מה דאיהו גופי' לא מצי עביד לא יוכל להעשות שליח למעבד בהיתירא ולא נעשה ידו כידה דהרי הוא עצמו לא מצי להקיף בהיתירא וק"ל: שם ש"ך סק"ז לצורך מקומה נ"ל שט"ס הוא בסמ"ע וצ"ל אל צרכה וכו' כצ"ל ונ"ב כאשר הגהתי כצ"ל וקאי אסמ"ע סקי"ב וק"ל: שם ש"ך סקט"ז ב"ק סי' נ"ב פרק ט' ועיי' לעיל ססי' פ"א וסי' ס"א ש"ך סק"י ועיי' יו"ד סי' קע"ז ש"ת סקמ"א: שם סעי' יו"ד הג"ה ת"ה סי' שי"ד ותשובת מיימוני וכו' כצ"ל: שם ש"ך סקכ"ט קצ"ט נ"ב עיי' ביאור דינים אלו בחי' פ' גי"ה סוגי' דבשר שנתעלם מן העין: סי' רצ"ג מחבר סעי' א' א"י להכריחו נ"ב עיי' משנה למלך פ"ד מחובל ומזיק ונלע"ד כי המפקיד לא ניחא לי' בתשלומי גניבה ואבידה אלא ניחא לי' בחפצו ע"כ מוסר לשומר שישמרנו דווקא שלא יאבד ואך אם אירע שנאבד השומר מחויב לשלם והשתא לענין שעבוד חיוב תשלומין אינו יכול לחזור בתוך הזמן אך לענין שמירה הוה כמו פועל שחוזר באמצע היום ע"כ אם חוזר באמצע הזמן אין המפקיד יכיל לכופו שישמרנו אבל אחריות על הנפקד כל מה שיארע בבית המפקיד אחר שהחזיר ומזה מיירי ה"ה והש"ס קידושין י"ב ע"א ומיושב קו' הרשב"א שם בקידושין עיי' היטב: סי' רצ"ו סמ"ע סק"ז מהר"ם לובלין סי' פ"ח כצ"ל: שם ש"ך סק"י עמש"ל נ"ב סי' רכ"ב סק"ה ועיי"ש מבואר דס"ל אפי' בגזלן יהיה מונח בידיו ממש ואין חילוק בין גזל לפקדון ומשו"ה מייתי ש"ך בס"ק שלפני זה מתוס' פ' הגוזל דמיירי בגזל משום דהחולקים לא ס"ל לחלק בכך: שם ש"ך סק"ה נ"ב דזהו בכלל שכירות שמשלם לו שכר שישמור או ישבע וכיון שנשבע צריך לשלם לו שכר שבועתו כאלו (נ' דצ"ל שמר) דמי הכניסו לשבע לזה לולי ששכרו לכך וכוונה נכונה הוא: שם ש"ך סק"ז נ"ב עיי' תשובותיי: סי' ש"ו סמ"ע סקי"ד מן הטריפה נ"ב פ' טריפה היה נוטל וכו' כצ"ל: שם ש"ך סק"ח שהוא ספק טריפה (לא הייתי) נמחק כפלו: סי' שי"ב מחבר סעי' י"א נפל בית נ"ב ושותפין שנשרף בית א' מהם עיי' תשובותיי: סי' שכ"א הג"ה סעי' א' וכ"מ שמנכה נ"ב ע' תשובותיה סי' של"א סעי' ב' מחבר לזון נ"ב ואי יכול לפטור