ליקוטי חבר בן חיים ח עט

בריטב"א הובא בשטה מקובצת ר"פ השואל בשם רבי' פנחס הלוי דבקום ועשה לא שייך דברי ר' יונתן וצ"ע ביומא נ"ח ע"א מערבין לקרנות וכבר כ' כן בס' יד דוד ועיי' מ"ש טו"ז יו"ד סי' רכ"ח סקמ"ט ודברי' צ"ע וע' תשובת חכם צבי סי' ד': סי' רמ"ח ש"ך סקי"ג דף וי"ו נ"ב עיי"ש ד"ה והתשובה השנית וכו' ועי' תשובותיי אם ס"ת בכלל ספרים: סי' ר"נ מחבר סעי' ב' מידו נ"ב לפענ"ד אפי' ביפוי כח ולשון סמ"ע סק"ו מגומגם קצת: שם מחבר סעי' ט' לא קנה נ"ב עיי' תשובותי: סי' רנ"ב ס"ב בהג"ה או נדר ויתן נ"ב המעיי' שם יראה דמיירי בנשבע לתת לבתה העשירה אבל לעני חייב כמ"ש סי' רי"ב ובסמ"ע סקכ"א ומקצות החשן כאן לא מ' כן והנלע"ד כתבתי: שם ש"ך ססק"ז ויורשיו נ"ב היינו כיון שנדר וע' מהרי"ט סי' ל"ט וסברא בסופו וסמ"ע סי' רי"ב סקי"ט: סי' רנ"ג ש"ך סק"ד במהרי"ק נ"ב ובתשובת רד"ך בית שלש חולק על מהרי"ק ועיי' לקמן סי' רפ"א ש"ך סק"ה וע' תשובותיי: שם ש"ך סקכ"א נ"ב עיי' תשובותיי: סי' רנ"ה ש"ך סק"ה ד"ה ואין להקשות וכו' ונ"ל הטעם נ"ב כ"כ רש"י פסחי' מ"ז ע"ב: סי' רנ"ז ש"ך סק"ג ובתשו' מביט נ"ב עיי' שו"ת שבות יעקב ח"א ח"מ סי' קע"ג ועיי' נב"י כרך א' ח"מ סי' ל"ח: סי' ר"ס מחבר סעי' ה' המוציא נ"ב עיי' תשובותי: סי' רס"ב סעי' י"ט מחבר פירות נ"ב עיי' היטב תשובותיי: סי' רס"ד הג"ה סעי' ד' וכן כל אדם נ"ב עיי' לעיל סי' רמ"ו בהג"ה סעי' י"ז: שם ש"ך סקי"ג סי' קפ"ה נ"יב ועיי' סעי' ו' בהג"ה ועיי' עוד ססי' פ"ז: שם סקט"ו ומהרש"ל פ' (קמא) נמחק וכצ"ל פ"י ונ"ב ועיי' שם ראיה שלו מהמבשרינו שילדה אשתי זכר יטול מנה: שם בהג"ה ססעי' ז' בשם מהר"ם נ"ב ועיי' לעיל ססי' קכ"ט מי שנדר שכר לחבירו שהיה ערב בעדו עיי"ש: פי' רע"ב סמ"ע סקי"ח איסורא ושונא נ"ב לא העתיק יפה לשונו ואין כוונתו אלא כמ"ש תוס' שם ל"ב ע"ב ממש וכן העתיק בש"מ בשם ריטב"א שכ' בשם רמב"ן דמיירי דעביד ביה איסורא כי סני ליה ר"ל שבאמת השנאה אסורה מן התורה בלא"ה: סי' רע"ד ש"ך סק"ב מאי קמיבעי נ"ב היא קו' תוס' ב"ב נ"ד ע"א עיי"ש וצ"ל דש"ך ס"ל דרמב"ם פסק כרש"י פ' משילין ל"ו ע"ב דלא כתוס' שם וכפשטא דסוגי' סוף מס' ב"מ הבטה בהפקר קונה אפי' שלא לרצונו ועיי"ש בשטה מקובצת נדחק בזה ובאמת כן משמע ברמב"ם פ"ד מה' יו"ט הי"ד עיי"ש: ועיי' נמוקי יוסף פ"ק דב"מ כיון דנפל גלי דעתי' בנפילה ניחא לי' וכו' שכ' א"א בתקנת חכמים שומעין לו וכ"כ ש"מ שם מ"מ אין ראיה דס"ל כרש"י הנ"ל די"ל שאני הכא שרצה לקנות א"כ לאו כל כמיני' לומר שלא יקנה בקנין דאורייתא אבל אם אינו רוצה לקנות כלל לא יקנה בע"כ וע' טור סי' זה פלוגתת ר' ישעי' ורמ"ה נראה דוודאי רוצה לקנות האבנים אלא שדעתו לקנות ע"י בנין וס"ל לר' ישעי' מ"מ קונה ע"י יד שהוא קנין דאוריי' ורמ"ה פליג שם בהא: שם ש"ך סק"ח ס"ל נ"ב סל"ז: סי' ער"ו סק"ה מחבר סעי' ה' אם מתה נ"ב עיי' זה בתשובותיי: סי' רע"ז סעי' ג' יצאה נ"ב ע' בזה בתשובותיי: שם ש"ך סק"א כ"כ רש"י נ"ב ובחי' לחולין יישבתי על נכון דלא תקשי וצ"ע לדינא: שם מחבר סעי' י"ב נאמן נ"ב עיי' תשובותיי: סי' רע"ח סעי' ז' אין הבכור נ"ב אם רוצים לשלם החובות וכתובה במוחזק להפסיד הבכור עיי' תשובותיי: סי' רע"ט האומר נ"ב עיי' דין זה בתשובותיי: סי' רפ"א סעי' א' דבריו נ"ב ואם יכול לה לקרות מלוה של עכו"ם עיי' תשובת עה"ג סי' י"א בסופו ועיי' תשובותיי ולעיל סמ"ע סי' רנ"ג סעי' מ"ה: שם ש"ך סק"ב ירושה נ"ב צע"ג דשם מבואר דלדעת מהרי"ק היה אמו זוכה מכח לשון מניח והאם אינה יורשת וע"כ מניח לשון מתנה וכבשו"ע לעיל סי' רנ"ג סעי' ב' וכן עיקר לפענ"ד בלי שום ספק: שם סעי' ז' בהג"ה בספרים נ"ב עיי' או"ח סי' קי"ג סעי' ב' בהג"ה וה"ה הכא ועי' עוד שם מדינים אלו רסי' צ' ועי' שו"ת חינוך ב"י סס"י קי"ג קי"ד ועיי' בא"ע ססי' ק"ח ועיי' תשובותיי: בענין משכן ובענין לשון יוצאי חלצי' עיי' קצה"ח ומ"ש עליו בנתיבות משפט ולענ"ד אכריע אין הבנות זוכות ואין יכולים להוציא בכח כי אין אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם וממילא ירשו הזכרים הכל אך אם ירצו היורשים לשלם משח"ז חלק להבנות אין הזכרי' יכולי' לדחות כי הלא תנאי היה ביניהם שאם יתן ליוצאי