ליקוטי חבר בן חיים ח סו

אות יו"ד יהודה נ"ב נראה כל הפלפולים האלו בשם שנכתב בקרא ובש"ס כגון יהודה גדלי' וחתימתו נשתנה ממה שכתוב אבל בשמות המוסכמים בהסכמה בעלמא כדון זעלקא והוא חותם זעלקי ביו"ד בזה בוודאי הולכים אחר חתימתו וכן מבואר ממ"ש ב"ש לקמן בשמות נשים אי שמה זאלדא ובשם אלב גיטא ע"ש: אות יו"ד יאסקע וכו' נ"ב אבל יאזעף צריך לכתוב עיי' תשובותי: שם דרב חמא וכו' נ"ב מ"ש בתשובותי: אות מ' מאיר נ"ב היינו שקורין מם בצרי ויו"ד אחרונה נרגשת בחירק מאיר וזהו שיבוש אבל מייאיר בב' יודין אחר המ"ם בפתח ונרגשי' היודין בפתח כמו אדאי שהיו"ד נרגשת אחר המ"ם והאלף בחירק מייאיר צריך לכתוב המכונה ולזה נתכוין הגאון מהר"ם פישעלס ז"ל בנוב"י תנינא סי' קי"ט ודלא כטיב גיטין בסי' זה ע"ש: שם ואם נכתב באל"ף נמחק ונ"ב צ"ל בה"א: אות שי"ן נ"ב שמואל המכונה שמעלקא נ"ב ע' תשובותי: שמות האנשים אות ב' בטשיל נ"ב פאטשול: אות זי"ן זעלדא נ"ב ובמדינותינו נקרא זאלדא וחותמין כן: ב"ש זעלמא נ"ב זעמלא עיי' טיב גיטין: אות ס' בסוף חיה נ"ב חיילה בשני יודי"ן נ"ל כי ביו"ד א' חילה יש לטעות מלשון שיתו לבכם לחילה אבל שני יודי"ן היא לשון חיה כמו וחיית ורבית וברכך כנלע"ד וכן עשיתי מעשה: אות יו"ד וכ"ט נ"ב ובמדינתינו יאכד: שם יראה ני"ב ע' תשובותי: אות למ"ד נ"ב לביאה ע' רד"ק יחזקאל רסי' י"ט וע' טיב גיטין וע' תשובותי: אות מ"ם מלכה נ"ב אשה א' שמעריסה היה שמה מלכה ובעו"ה משנים שמם לשם גוים ונשתקע שם ישראל לגמרי ונקראת מאל"י וכשנתגדלה למדו אותה לחתום אמאלי' כי כן בין הגוים מאל"י הוא קיצור השם והוריתי שאין לכתוב שם מלכה שנשתקע ובמקום נתינה לא היו יודעים אותה כלל אך לכתוב מאל"י דמתקרי אמלי' דהכא אין מאל"י קיצור שם תאמלי' אלא משם מלכה הסיבו שמה מאל"י שיהיה דומה למלכה ודומה לשמות הגוים רק אח"כ הוסיפו להדמות עוד יותר לגוים וחותמי' אמאלי' כדרך מאל"י של גוים אבל לעולם מאל"י עיקר אמאל"י טפל כנלע"ד ואם חותמת עצמה אמלוע בע' לבסוף יש לכתוב כן: אות ריש רבקה נ"ב ריבא רחא עיי' תשובותי: נ"ב רמה שם אשה: אות תרצ"ה נ"ב המכונה תאצא: אויערבאך נ"ב כשנשתקע שם זה ע' תשובותי: עיר שיש לה תואר גדול כגון גרוס מעזעריש וכדומה נפסק בשתי שטות ע' תשובותי: סי' ק"ל דיני גט וכו' נ"ב כל דיני ערעור הבעל על הגט וחתימת עדים ע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק ח' ה"ה אם תפר נ"ב ע' תשובותי: סי' קל"א הג"ה סעי' ט' ואמר נ"ב ע' תשובותי: סי' קל"ו הג"ה סעי' ו' מ"מ יכתבו נ"ב ע' תשובותי סי' קמ"א ב"ש ס"ק וי"ו סי' רמ"ג נ"ב ע"ש בש"ך ס"ק א' דזה ליתא: שם סעי' ל"ה מחבר השליח נ"ב עיי' תשובותי וע' היטב מה שפקפק הפני יהושיע בגיטין כ"ט ע"ב גבי שליח שלא ניתן לגירושין וצ"ע למעשה: הג"ה מהגאון כתב סופר שם מחבר סעי' נ"ה ואם אמרה נ"ב וע' בשואל שם שכ' שמקובל מרבותיו שלא לחלוק בשליחות ולעולם לא יהי' יחד בעיר וכן נוהגים פה עפ"י אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל ועי' בקיצורי דינים שבס' גט פשוט סי' קס"ח ושם כ' אפי' בכפרים הסמוכים שפיר דמי, ע"כ: שם סעי' נ"ט השולח נ"ב ע' ביאור כל הסוגי' ודינים אלו בתשובותי: סי' קמ"ב סעי' ט' האחרון נ"ב זה צ"ע לדינא וע' מכתב מאלי' שער וי"ו ס"ס כ"א ובחי' פ"ג דגיטין כ"ט ע"ב: שם סע"י יו"ד הג"ה דלא מהני נ"ב צע"ג וכן הרגיש בית מאיר ובס' בני אהובה פ"ז מגירושין סוף הל' כ"א ע"ש שמגי' ברמ"א שלא שמעו הב"ד ע"ש: שם ב"ש ס"ק י"ט שני נ"ב ע' תשובותי: שם ב"ש ס"ק ל' החתימה נ"ב טעם חומרא זו כ' מהרח"ש דבשלמא בפ"נ הוה חומרא בעלמא וסגי' בקן קולמס אבל קיום החתימה מדינא בעי ב' ומשום עגונא הקילו אין לך בו אלא חידושו אא"כ כשיש הרשאה מקויימת היה מקום להקל מ"מ כשבא מעשה לידי לא מלאני לבי והוצרכתי לכתוב גט אחר כי לא היה שעת הדחק ועיי' היטב במכתב מאלי' סוף סי' ל"ח וע' בית מאיר בסי' זה: סי' קמ"ג סעי' א' נ"ב ובקיום או ביטול התנאי אחר מיתה ע' תשובותי: