ליקוטי חבר בן חיים ח סג

ט' ועיי' סמ"ע וש"ך סי' ע"ז ס"ק ל' אם הבעל מחויב לשלם חובות שלה: שם באו"ד ס"ה ס"ק צ"ל סי' קי"ז: שם סעי' י"ד בהג"ה ואין הכיתי נ"ב הסכמת מורי בק"א דס' הפלאה דהאי ואין היינו אי אין וכו' דאם החזיק בה אפי' יכול לפדותו מ"מ יש לו דין קרקע והיינו דברי ח"מ ס"ק מ"ח מתה"ד לראיה דבע"ח גובה מיתמי אע"ג דשומא הדרא ומשמע למ"ד למפרע גובה אפי' בלא סברא משתעבדא מדר"נ אפ"ה בע"ח גובה מהם וע"כ משום שיש לו רשות לנטוע ולבנות ע"ש בתה"ד ועיי' תוס' ב"מ ס"ב ע"ב ד"ה משכנתא כתבו דאע"ג דשומא הדרא מ"מ הוה קנין גמור ולא דק משכנתא דהרי אכל סירות בלא נכיתא ע"ש ומ"מ היא גופי' טעמא בעי כיון דסוף סוף צריך להחזיר הקרקע כשיבוא לו מעות במה יפה כחו שיהיה נקרא קנין קרקע אע"ג דאי זבני לאחר שוב לית ביה משום ועשית הישר והטוב מ"מ אין להיתומי' כלום בקרקע אלא בזוזי שיקבלו מהלוקח או מהמלוה שלהם וא"כ ה"ל יתמי שירשו מטלטלי וזוזי בעלמא ומ"ט בע"ח גובה מהן אע"כ משום שיש להם רשות לבנות ולנטוע ולהעלות הוצאות יתירות על השבח וע' מ"ש שם בשיטה מקובצת דף ל"ה ע"ב ד"ה והלכתא שומא הדרא בשם רמ"ך ע"ש, וא"כ דין זה ברור וכ"כ בי"ש ס"ק נ"א בסופו ויען רוב קרקעות במדינתינו כך הם ע"כ הארכתי ומכ"ש לענין שח"ז שאינו נגבה ממקרקעי שיש לעיין בהנ"ל: שם בי"ש ס"ק נ"ב מטלטלין נ"ב ע' תשובותי: שם מחבר סעי' ט"ו עצמו נ"ב והפירות והקרן שלה כמ"ש בי"ש ס"ק נ"ד: שם בי"ש ס"ק נ"ב סי' ע"ב כתב נ"ב ס"ק כ"ב וע"ש: סי' צ"א ח"י ס"ק ד' דאף בראיה נ"ב צ"ל בחייה: שם בי"ש ס"ק י"ג בעלה נ"ב ע' היטב תשובותי: שם מחבר סעי' ד' סה"ס הג"ה סי' רס"ו ונ"ב רפ"ב: סי' צ"ב סעי' א' הג"ה קודם נ"ב ע' בי"ש: סי' צ"ב סעי' א' הג"ה קודם נ"ב עיי' בי"ש ס"ק ו' ועיי' תשו' חו"י ובס' בית מאיר ולולי שאיני כדאי הייתי אומר דטעמי' דרשב"א ור"ן משום דקודם אירוסין לא הוה עבידא דאתי ולא עדיף סלוק מדב"ש בא לעולם לדידן מקנין גמור למ"ד אדם מקנה דבשלב"ל דבעי' עבידא דאתי משא"כ קודם אירוסין כן נ"ל בטעם הדבר וא"כ לפי מנהגינו שאנו כותבין חרם וקנסות על השידוכין א"כ י"ל קודם אירוסין נמי הוי עבידא דאתי ומועיל סילוק לכ"ע ובחי' הארכתי עוד ועש"ך ח"מ ססי' ס"ו אח"כ בארתי הדברים בעה"י ביתר ביאור בחי' למס' גיטין ר"פ הזורק קחנו משם: סי' צ"ג סעי' ג' מחבר כל זמן נ"ב ועיי' לקמן סי' ק"ב מ"ש בי"ש ס"ק ב': ע"ש בהג"ה שהיתומים נ"ב וכן נוהגים במדינת אלו לענין מזונות ולא לסלקה מדירה עיי' בית מאיר סי' זה ולקמן רסי' צ"ד ובהשמטות שבסוף ס' בית מאיר כ' שמטעם זה מוותרים נגד האלמנה בכלי בית וכדומה ע"ש: סעי' י"ד מחבר כתובתה נ"ב ע' תשובותי: סי' צ"ד סעי' א' מחבר וכלי תשמיש נ"ב מה שנוהגים עכשו לוותר נגד האלמנה כלי בית עיי' טעם נכון בסוף ח"א שבס' בית מאיר בהשמטה: סי' צ"ו סעי' א' מחבר גובה נ"ב אם צוה הבעל לתת לה כתובתה אין היורשים יכולי' להשביעה כמ"ש ססי' צ"ז בבי"ש ע"ש: ע"ש מצד אחד נ"ב מיצר: שם בי"ש ס"ק ד' תפסה נ"ב היינו תפיסה ממש אבל מה שהאלמנה נשארת בבית ונושאת ונותנות בבית כמקדם לא מקרי תפיסה כ"כ להדיא בתשובת מהר"ם שבמרדכי פח"ה סי' תקכ"ז ומייתי לי' ג"כ בט"ז כאן ובזה מתישבת סתירת תשובת מהר"ם שבמרדכי וכ"כ ש"ג בגליון מרדכי פ' כל הנשבעי' דפוס זו"ב דף קכ"ו ע"ב ע"ש ואין לזוז מזה כי הוא ברור ונכון בעזה"י אחרי כתבי זאת זמן מה מצאתי לי רב גדול הגאון בית מאיר כ"כ ואמרתי שישו בני מעי וברוך ה' שזכיתי לכוין האמת: ע"ש בי"ש ס"ק ד' שי' שם נ"ב בסי' ל"ד ובסי' ס"ז כ"כ גם בזכרים נגד שח"ז אבל בית מאיר כ' עפ"י מ"ש סמ"ע סו' רפ"א ס"ק י"ג הא דכתובה קודם לשח"ז משום דשח"ז הוה לענין זה כירושה ע"ש א"כ יטענו הבנות אנו רוצים בתקנת חכמי' ע"ש ונכון הוא אך אי כתב בכתובה מטלטלי אגב מקרקעי והיא מוקדמת לשח"ז אזי לא צריכין לד' סמ"ע הנ"ל וצ"ע: שם סעי' י"א מחבר ותפסה נ"ב היינו תפיסה שכתבתי לעיל סעי' א' על הגליון ע"ש: שם בי"ש ס"ק כ"ו אבל מטלטלים נ"ב וה"ה אם מכרה המטלטלי' הוה כמטלטלי' ולא כמעות אא"כ הניח הבעל מעות ותפסום: שם סעי' י"ט מחבר גוררת נ"ב ועמ"ש בי"ש לקמן סי' ק"ב ס"ק נ"ג ע"ש: מהגאון כתב סופר סי' צ"ח מחבר סעי' א' אם פטרה נ"ב אם נחשדת לאחר מותו צריכה לישבע אף שפטרה כ"כ בס' חינוך בית יהודא ססי' קי"ח, ע"כ: