ליקוטי חבר בן חיים ח ו

מצוה הוא והא לא מצי קאי כשהי' שוכב באותו חדר בלא עונה ומזוזה לא הי' שם וע"כ הי' שוכב בט"ק ודו"ק סי' כ"ה מחבר סעי' א' שמעלין בקודש נ"ב היינו שיוציא הטלית תחילה מהכיס כדי לעלות בקודש אבל שניהם מונחים חוץ לכיס אז מקודש קודם ע"כ למ"ד לילה לאו זמן תפילין וגם שבת וי"ט וא"כ הוי' ציצית תדיר ותדיר ומקודש קיי"ל איזה שירצה יקדים והכא דמצות ציצית שקול נגד כה"ת יקדים ציצית וע"ז נתכוין נמוקי שבב"י אך אי מה"ת לילה זמן תפילין ולמ"ד ציצית אף המיוחד ליום פטור בלילה א"כ לא הוי' ציצית תדיר טפי ותפילין ע"כ מקודש הוי ע"כ כששניהם חוץ לכיס אין ראי' להקדים ציצית עיי' דג"מ ובמחילת כבודו לא עיין היטיב ועיי' לקמן מג"א קל"ז סק"ב ומש"כ שם על הגליון ועמ"ש בכ"מ פ"ט מתו"מ בשם הר"מ קורקוס ומובא בתויו"ט משנה ב' פ"י מזבחי': שם מג"א סק"ב שהוי מצוה לא משהינן נ"ב עי' תשובות ח"צ סי' ק"ו ועיי' מ"ל פ"א מה' מגילה: סי' כ"ז מג"א סק"ו נ"ב ומכל מקום ומהאי טעמא נסגר. סי' כ"ח מג"א סק"ד ומי הגיד להם נ"ב עיי"ש תוס' ד"ה מדבק. סי' ל"ב מחבר סעיף ז' וקלפי' שלנו ל"ב עיין תשובותי שם מג"א סקי"ג סימן ק"ל בב"י נ"ב הבי' וזובא לנפשי' דמשם מייתי' ראיי' מטהרות ושכלנו טהורין גבי חלון של אליורין ש"מ שאין חילוק בין מידי דאכילה לשאר מילי ובתשובותי ישבתי זה. שם מג"א סקכ"ז מותר לקולפה ניב עיין תשובותי. שם מחבר סעיף כ"ה נ"ב הכלל בזה ג' דינים כאן דהאותיות שבהפרדם נראים כב' אותיות כגן ש' נראת כאות ע' עם אות י' וכדומה פסול ולא מהנו תיקון משום דהוי' שלא כסדרן משא"כ י' שעל גבי א' נהי דפסולי' מ"מ יכול לתקן ולא מיקרי שלא כסדרן אבל בשאר אותיות אם תינוק יכול לקרות לא בעי תיקון וכשר כדלעיל סעיף ט"ז או כדלקמן סעי' כ"ז ולא זולת וכמ"ש והאריך טו"ז סק"ט ומג"א סק"ב: שם עיין תשובותי: שם מג"א סקל"ט נ"ב עיין היטיב תשובתי שם טו"ז סקכ"ה בדעבד אמאי אמר כצ"ל ותיבת למה לא נמחקה: שם והו"ל לשני' דבדיעבד כצ"ל ותיבת לסייע נמחקה: שם טו"ז סקכ"ו רק שפרשה השלישי נ"ב והייני פ' שמע בתפילין דר"ת ובפ' ויהי' אם שמוע יניח בסוף ט' אותיות ויתחיל שמע בראש שיטה בתפילין של ר"ת כנ"ל: סי' ל"ו מג"א סק"ג כדעת רש"י נ"ב ע' כל זה היטיב בתשובתי: סי' ל"ט מג"א סק"א באה"ע סי' קנ"א כצ"ל: שם בן י"ח שנה נ"ב צ"ל כ' שנה כמ"ש סימן קנ"א במג"א סעיף כ"ה כצ"ל וטעמא דרוב אנשים המתאחדים להביא ב' שערות יולדו להם סימני סריס לכ' שנה כמש"כ בב"ש באה"ע סימן קנ"ה סקי"ט עיי"ש: שם סק"ד נ"ב הב"י תמה בטעם הדבר ועיי' בתוי"ט משנה ד' פ"ז דנדה דתמה על כותים אי גירי אמת הן איך עשאים כנכרים לטהר נידות ואהלות שלהם ונלפע"ד שיש כח בכלל ישראל להוציא המורדים מכלל האומה ויחזרו לגוים גמורים אף להקל וזכר לדבר ראה ויתר גוים שהתיר להם ז' מצות אע"ג דלאו ראי' גמורה הוא מ"מ כנ"ל והם נמנו וגמרו להוציאם מברית ישראל לגמרי ובגיטין פי' רש"י שהמסור פרק עול תורה י"ל כיון שמוסר לתוא מכמר הרי מסר חבירו גם להעבירו על דת משה וישראל ואי לא דפרק עול תורה כולה לא עביד הכי ומצינו בעזרא יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה משמע שהוציאם מכלל ישראל וכנ"ל: סי' מ"א מג"א סק"א הן כ"ה זקוקים נ"ב עיי"ש שהיא כ"ה ליטרא פפונד שקל פראג והוא עפ"י הירושלמי מובא ברא"ש פג"ה סי' ל"ג דכל לוג יש בו משקל ל"ב מאות זוזים שהוא מאתים דינר ובדינר קצ"ב פרוטות שהוא חצי ווינר משקל פרוטה חצי שעורה כסף פנין וכל צ"ו שעורות הוא משקל רביע לאטה שקורין קווינטל ועפ"ז הם דבריו כאן דו"ק ותשכח. ועיין מש"כ ב"י ביו"ד ר"ס ר"א דקורטוב משקלו דינר אחר והוא א' משמיני שבשמיני' הלוג נמצא שבלוג רק ס"ד דינרן לכ"ד קבין ליכא רק אלף וכ"ד דינרן וכל דינר צ"ו שעורות דהייני קווינט א' נמצא אלף וכ"ד קווינט עולה שמונה ליטרא פפונד משקל הנ"ל והוא רק פחות משליש משקל הנ"ל וצ"ע: סי' מ"ח מג"א סק"ד ומאחרי' לפני' נ"ב ולפענ"ד נ"ל טעם כמ"ש חכמינו ז"ל כאשר יניד הקנה במים אפי' כל הרוחות שבעולם אין מזיזין אותו ממקומו וק"ל: סי' נ"א מג"א סק"ט תמהתי נ"ב עיין תשובתי: סי' נ"ג מחבר סעי' ד' עיין ביש"ש פ"ק דחולין מסי' מ"ט ואילך ומט"מ סי' ס' ועיין שיורי כנה"ג דכתב כשזינתה בתו מן הנשואין פסול לש"ץ ועיי' לקמן סי' קכ"ח בכהן דכתב שאין נוהגין ליפסול כהן משום בתו ואולי יש לחלק בין כהן לש"ץ ועיין בתשובתי: שם מג"א סק"ח שכל המדות הללו אלא בתענית צבור כצ"ל: