ליקוטי חבר בן חיים ח נב

סי' ע"ב ש"ך סק"ה וכו' עיי' במ"י כלל וסי' ט"ו סקמ"ה מחבר סק"ג בהג"ה ד"ה והרגלי' התחתונים וכו' וה"ה הצוואר וכהאי לשנא מצאתי בש"ו עה"ג סימן כ"ט: סי' ע"ט ש"ך סק"ח ד"ה שגדול באיסור וכו' צ"ע דגם בעובר כן הוא והתוס' שם ד"ה והלכתא כ' הטעם דשאני ביצה דכיון דאגידה בה כגופה דמי גם מ"ש דגדלה באיסורא ואפשר דוקא אוודאי טריפה ועיי' בפר"ח סק"י תיקן הכל: סי' פ"ג ש"ך סקי"א סוף הדיבור עיי' מג"א סי' תל"ז סק"ד: סי' פ"ד ש"ך סק"ד ד"ה מכלי גדול וכו' עיי' בט"ז סק"ה שגם זה איסור וכמ"ש בפלתי וכן עיקר: מחבר סק"ג בהג"ה ד"ה שהרי לא וכו' פי' אבל לא לשאוב כמ"ש ט"ז סק"כ וכן עיקר ונ"ל דאם שאב אפי' הנשאר בכלי גדול אסור ועיי' פלחי: ש"ך סק"י ומתירי' וכו' עמ"ש בפר"ח סק"ט דהיינו בידוע שלא פירשו מהתבשיל לדופני הכלי ע"ש ועיקר לתבשיל רותח שימותו מיד ולמאן דאסור בפירוש מת לקמן ס"ד גם זה אסור עיי' בש"ך סקי"ב מיהו בדיעבד אין לאסור בשפך לתבשיל רותח ובידוע שלא נשאב בכלי ממנו עיי' בט"ז סק"ה ועיי' בש"ך סקל"ד ועיי' בספר קול בן לוי מפתחות לס' כנ"ה סי' קכ"ו שוב מצאתי בס' אגרת הרמ"ז דף ל' וזה לשונו להתיר תולעי' חומץ לא נהירא כלל וכו' כשנתן חומץ אל המאכל הנ"ל כשנשפך על הארץ וכו' ואם ישתה כל שהוא אין ספק דאינ' שרץ המים וכו' ע"ש היטיב: ש"ך סקט"ו ד"ה וכל אשר במים וכו' פי' דהדין נותן להתיר אפי' פירשו ממש כשם שמותר שלא במים וכו' ה"ה אין לו סנפיר בכלי' רק מדכתיב כל שרץ השורץ על אמרי' לרבות א"כ די לנו לאסור כה"ג ממש אבל בדופני הכלי בפנים שרי אבל תולעי' קמח מנ"ל להתיר רק מדכתיב על הארץ למעוטי זיזין שבעדרים דילן להתיר בתוך הקמח ממש ולא כפירש"י בדופני הכלי וזהו ברור לאסור אפי' נתן בכ"ד דלא כפר"ח: ש"ך סקי"ז ד"ה והמחבר בא"ח וכו' ע"ש מג"א ובנה"כ כאן ופר"ח דהעיקר לאסור אפי' מעט מעט: המחבר סק"ח ד"ה שעקרי' י"ב חודש וכו' מ"כ בס"ס קול בן לוי מפתחות לס' כנ"ה סקכ"ז וז"ל הנך י"ב חודש העיבור בכלל וע"ש ש"ך סקכ"ב ד"ה ועדשי' קטניות וכו' הנה החוש מעיד שהמה מהתולעים במחובר ונ"ל לקיים כל דברי חכמים שאוכלי' כשהם ירוקים עדיין אז הם מתולעים אך אחר שנתיבשו ונידושו והם מפורשים מהשרביט אפי' תוך יב"ח אין בהם תולע ממה שהיה במחובר כי יצאו בשעת דישה או בהתיבשם יצא לחוץ וכן אנו רואים שאין נמצא בהם אלא קטנים פתוחים שנראה שהי' בהם תולע אבל תולע לא נמצא בהם אך הכנימה שחורה הנקרא מילבען והם גדלים בתלוש והפולים הם בחזק' היתר לעולם מן הסתם במדינותינו: ש"ך סקל"ה עיי' חו"י סי' ק"ט בא"ד דלא איתחזק איסורא וכו' צ"ע בירקות וכמו הם במדינותינו שהוחזק' עיי' בש"ך ס"ס כ"ט ומה גם שגם בקטניות אין לסמוך תוך י"ב חודש: סי' פ"ו סקט"ו ד"ה אלא נראה וכו' ופשוט הוא דרש"י אזל לשיטתו ביבמות פ"א ע"ב דמין במינו לא בטיל אפי' בדבר יבש ע"ש בתיס' ולא מצא איירי רבוצים בביצים: ט"ז סקי"ד ד"ה צ"ע וכו' ונ"ל דתקלה לזמן מועט לא חיישינן כמ"ש ש"ך לעיל נ"ז סקמ"ז ע"ש סי' צ"א המחבר סק"ד בהג"ה ד"ה צריך קליפה וכו' עיי' מ"ש מג"א סי' תס"ז סקל"ב ד"ה גם מ"ש מ"ב ע"ש היטיב: ש"ך סקי"ד עיי' בצ"צ ובמנחת יעקב סימן וי"ו ס"ק כ"ג: סי' צ"ג ש"ך סק"ו ובט"ז בסוף הדיבור עיי' בנכ"ה: סי' צ"ד ש"ך סק"ד ד"ה אם תחב וכו' עיי' מג"א תנ"א סקכ"ד: סי' צ"ה ש"ך סקכ"א ופ"ח כ' להחמיר אפילו בהפסד מרובה: סי' צ"ז ש"ך סק"כא וכו' ופר"ח פליג להקל דאין לבדות גזירות מדעתינו ומטעם זה נראה נמי היתר ביין שנתנו חלב לתוכו אפי' יש בו טעם חלב דוקא פת גזרו כיון דדרכו לאכול עם בשר רותח דהוה איסורי דאוריי' עיי' בר"פ כל הבשר ק"ו ע"ב דאכולה שאמרו היינו אילפס רותת ה"פ דילמא אתי למיכל בכותח נמי בה"ג אבל ביין דלאו אורחא הוא בהכי וזה ברור ולא כצ"צ סי' פ' מיהו במים צ"ע קצת ועי' לעיל סי' פ"ח בש"ך סק"ב לחלק עוד בין פת לשאר מינין שוב מצאתי בסוף ס' קול בן לוי מפתחות סכ"ה סי' קל"ו כ' וז"ל מותר לערב חלב ביין אם יש ביין ס' כנגד החלב ולשתותו עם בשר: הלכות תערובות. סי' צ"ח ש"ך סק"ח ד"ה ויש טעם וכו' ובמנחת יעקב כלל פ"ה ס"ק מ"ה השיב על זה ודבריו דברי הט"ז סי' ק"ט סק"ב ע"ש: