ליקוטי חבר בן חיים ח מז

סי' זין ש"ך סק"א ד"ה דאסור לכתחילה וכו' ופר"ח מקיל וכו' עוד אבל ע"י סבוב א' שמסבב ברגלו הגלגל מסבב אח"כ מעצמו אפי' כמה פעמים וכשר כמו שכ' המג"א בא"ח סי"ק ודוק: סי' טית ש"ך סק"א ד"ה נטרפה היינו טריפה ולא נבילה וצ"ע ועי' לקמן סי' ל"ג סק"ד וסי' כ"ז ס"א ס"ק ב' ד"ה ואז חדודה וכו' ופי' מ"ש בחי' רשב"א ח' ע"ב דחום בה"ש מוליך הבליעה בכל הבהמה אסורה הכא במשהו משום תקרובת ע"ז עוד שם בסכין שיש בו משום געולי נכרים: סי' יוד ש"ך סק"ה ד"ה וגם על הט"ז קשה וכו' נלע"ד דלק"מ דאיירי בענין אחר שקנאה ישראל מנכרי' כמ"ש הש"ך שם בס"ק ב' ואסור לו לקיימו בביתו משום ולא ידבק בידך וגם לכן קנסי' לי' אפי' בדיעבד כשנהנה במסוכנת משא"כ הכא איירי דהסכין שייך להגוי' ואין בידינו לבערו לא קנה בדיעבד ורש"י לגמרי כדעת הרא"ש: סק"ו ד"ה לדעת הרא"ש וכו' ואפ"ה אסור לשחוט ע"ד שיקלפנו אח"כ דאי משתלי' לית לן בה עיי' כל זה ביש"ש שם ולקמן סקי"ה: שם ד"ה השיג עליו ודחיית הב"ח להוכחת הפרישה סי' ק"פ נלע"ד נכונה מאוד דמפליט מעצמו קאמר דומי' דחלב כסלי' ע"ש ודו"ק: שם מיהו במרדכי וכו סי' תקפ"ג ע"ש: סקי"ב ד"ה בלא הדחה כלל ע"ש וכו' בתוס' דף ח' ע"ב ד"ה סכין וכו' משמע להדי' דלכ"ע בעי הדחה בצונן משום שמנינותא אמ"ה ע"ש ולקמן סקי"ח: סקי"ד ד"ה אף ל' רשב"א וכו' בחי' רשב"א ח' ע"ב נ' דשמנינות הסכין מפעפע בכל הבהמות ונתבטל בס' ואפ"ה בעי קליפה כיוון שידע המקום שבו נבלע וא"כ הכא כל החתיכה אסורה וצ"ע ועיין לקמן סי' ק"ה ובש"ך סקט"ו ע"ש: סי' י"א ש"ך סק"ב בא"ח רצ"ח וע"ש בט"ז סק"ב: סי' י"ד ש"ך ס"ק י"ד ד"ה וסוגי' דהתם וכו' עיין תוס' ביצה ויו ע"א ד"ה וכו': סי' י"ח במחבר סי' א' ד"ה אפי' מן וכו' להמכשירין דלעיל סי' ט' דס"ל דביה"ש מרווח רווח ה"כ כשר מן הצד דע"כ לא נפגם בטור וליכא למיחש כמו שכ' הש"ך שם סק"ב משום מורשא דהרי היתה בדוקה ע"ש ודוק וצ"ע לדינא: ש"ך סקי"ח ד"ה שלא יקחו וכו' הב"ח כ' עוד טעם שמא מיתשל ליקח מהנשחטה קודם בדיקה וצ"ל דס"ל להש"ך דלא אמרינן כן אלא באותו עצמו כדלעיל סי' ב' סק"ח ע"ש אבל ליגזור סכין אטו עופות לא מ"מ יש לחוש אולי ברוב השחיטות יגע בעצם מפרקת שלא מהם ומשתלי ולא בדק ואפי' נאבד הכא אסור כדלקמן סקכ"א ולע"ד דאין להקל כלל: סקכ"ח ד"ה פ"ק דחולין וכו' מיהו ברמב"ם ס"ל כיון שכבר תקין בזה כבוד לחכם דזה הוי כחשוד לאותו דבר כדלעיל סי' א' סקל"ח ע"ש: סי' כ"ד ש"ך סקכ"ג ד"ה שהביא הר"ן דף רנ"ה ע"ב המחבר סקל"א ד"ה וכן עיקר וכו' ועיימ"ש בתשו' עבודת הגרשוני להחמיר מאוד בענין ע"ש: סי' כ"ו סק"א צ"ע מ"ש מן לקמן סי' ל"ג ס"ג דהוה נבילה: סליק הלכות שחיטה. הלכות טריפות. סי' כ"ט ש"ך סק"ג ד"ה ונקובת הושט וכו' צ"ע דנבילה הוא ולא טריפה ונשנה קודם חזרה ועיי' לעיל סי' כ"ו ס"א ומה שכתבתי שם בגליון מ"מ ולקמן סק"ח קשה סק"ד ד"ה ול"ד לגרגרת וכו' וצ"ע בתוס' פ' א"ט מ"ג סוף ד"ה הנך וכו' ועיי' פר"ח ועיקר: ס' למ"ד סק"ה ד"ה פחות משליש וכו' עיי' בנה"כ דמיושב הכל ופשוט: סי' א' ש"ך סק"א ד"ה ובמקום הפסד וכו' וכן עיקר דלא כפר"י דהרי בנקב העליון אוסר בה"ג והר"ש ור"ת ובתתאה אוסר בה"ג והרי"ף והרמב"ם ובהר"ש אין הכרע כ"כ כמ"ש הב"י ע"כ אין לזוז מפסק הש"ך: סק"ח בט"ז צ"ע מטעם ס"ס וכו' לקמן סי' נ"ז בש"ך ססק"ל וק"ל: סי' ל"ב ש"ך סק"א ד"ה ולא מטריפין וכו' והטעם נ"ל דהא דמצטרפין משום דעתו לפסוק ונפסק החוט משום דעתיד המוח להתפרק וב' פעמים עתיד לא אמרינן ודוק ולזה כיון הש"ך לעיל סי' למ"ד ססק"ד ולפ"ז בנקבי' שיש בהם חסרון דהשלם כמאן דליתא ה"נ טריפה ועיין בש"ך לעיל: סי' ל"ג המחבר סי"ב ד"ה לרמב"ם טריפה וכו' צ"ע לקמן סי' ע"ט ס"א משמע בהיפוך מצא בהמה שפיה חתוך וכ"ה בש"ס דף נ"ט ע"א וכ"ד רמב"ם פ"א ממ"א ויש לחלק וצ"ע: ש"ך סק"ז דזה בסוף ס"ח וכו' צ"ל סי' ל"ד סס"ט: סק"ח ד"ה רק יש לחוש וכו' עיין לקמן סי' ל"ד ס"ט בהג"ה מ"ש שם על הגליון: סקכ"א ד"ה ומ"ש רבינו וכו' ע"ש דלרש"י דבקורט דם בפני' אפי' לעולא חוששין: