ליקוטי חבר בן חיים ח מד

אבל לעולם דברי מג"א צ"ע שוב מצאתי בהג"ה אשרי סוף מס' תענית כמנהגנו ע"ש וק"ל: סי' תרצ"ה מחבר ס"ד ב' מנות נ"ב עיי' פר"ח ועיי' תשובותי: שם בהג"ה ואם שולח נ"ב עיי' דינים אלו מ"ש פר"ח ובתשובותי: שם מג"א סקי"ב עמ"ש סי' תרפ"א נ"ב תרע"ז: סי' תרצ"ו מג"א סקט"ו אלא בבשר ומ"מ קשה וכו' נ"ב צ"ע א"כ מ"ט לא חשיב לי' ס"פ או"ב בד' פרקים: שם סקי"ח אלא שתפס לשון הגמר' נ"ב בחמד משה הק' להרשב"א יהי' מותר לישא בי"ט של עצרת דחד יומא הוא ושכח כי אין נושאים נשים בי"ט דהו"ל קונה קנין כדלעיל סי' של"ט ובמג"א שם סק"ה ובש"ע א"ע סי' ס"ד והש"ס דמ"ק קאי אחה"מ ולא איו"ט עצמו והוא פשוט: שם מחבר ס"ח בהגה מה שנהגו ללבוש פרצופים נ"ב עיי' לעיל מג"א סי' ש"ז סקכ"ב וק"ל ועיי' באר הגולה י"ד סי' קפ"ב: שם דרך שמחה נ"ב ועיי' רמ"א ח"מ סי' שע"ח: סי' תרצ"ז בהג"ה ס"א י"א שחייב להרבות וכו' נ"ב עיי' תשובותי: סליק ש"ע או"ח ברוך רחמנא דסיען ע"כ ומעתה אתחיל להעתיק הגהות על ס' פר"ח ש"ע או"ח הגהות ח"ס על פר"ח ש"ע או"ח. סי' שס"ה ד"ה כ' מג"א עור מוקפת וכו' נ"ב דברי' בכאן צלע"ג דודאי דפרצות שבראשו דהיינו כותל רביעי' שם ניתר בעומד מרובה כמ"ש תוס' ה' ע"ב ד"ה קו"ח אבל בכותל מן הצד לא שייך הא והש"ס ו' ע"א מדמי לי' למבוי עקום דהרי נכנסים מר"ה למבוי בזו ויוצאין ממנו לר"ה בהפרצה וזה ממש כמבוי עקום שאעפ"י שיש לו צוה"פ בפתח א' צריך תקון גם לאינך עיי' ש"ע סי' שס"ד ס"ג ומהא איירי מג"א להדי' וספיקו במקומו עומד ולא דמי למ"ש מג"א לעיל סי' שס"ג ססקכ"ז דבחצר אין חילק בין עקום לשוה מ"מ היינו באין עקימתו סמוך לר"ה אבל הכא מיירי במפולש לר"ה יפה כ' מג"א: שם דף ל"א ע"ב מחזור רצ"א וכו' פ' תקכ"ג נ"ב בו נולדתי ז' תשרי סמוך לקבלת שבת לאי"ט: פר"ח ה"ל ר"ח סי' תכ"ח ויתן אותו על מולד ר"ח תמוז נ"ב לכאן שייך מ"ש בסוף העמוד [ואם ירצה לידע תקופת תמוז יקח בי"ז שכ"א ויצרף איתו עם המותר שלא עלה] ושם נ"ב שייך לתחלת העמוד: שם סי' תמ"ה סק"ב ד"ה דשאני הקדש דאפרו נ"ב עיי' מס' מנחות נ"ב ע"א ד"ה אין מועלין ע"ש דלא פשיטא כולי האי דאפר הקדש אסור: שם סי' תמ"ז סק"ד ועיי' בסי' תס"ז וכו' ואפשר לדחות וכו' דשאני התם נ"ב זה כ' בתשו' מהרי"ל סי' רי"ד: שם סי' תמ"ט סק"א ואפשר שטוסמו דאפי' אית לן וכוי נ"ב הכי: שם סי' תס"ח בד"ה ואם הוא דבר וכו' לא זהו העולה נ"ב מיהו כשנלוה על בני העיר ואין דעתו לחזור נאסר עמהם אפי' בצנעה משא"כ בטעות ממש בברייתא דדברי' המותרי' וק"ל ופר"ח קיצר במקום שהי' לו להאריך: שם בד"ה והתוס' פ"ק דחולין וכו' כדכתיבנא ומיהו הא דניתני' וכו' ואף בדעתו לחזור נ"ב לא ידעתי מנ"ל הא דלמא רב ספרא מא"י לבבל הוה וגם דעתו לחזור וכן משמע בחולין בשמפתא דכבדא ואינו צריך לנהוג חומרי מקום שהלך אלא במלאכה דפרהסי' צריך לעשות במדבר אבל אי הי' מבבל לבבל אזי אסור מדינא אפי' בצנעה ואולי רב ספרא אפי' בפני ת"ח הי' אסור דזלזול י"ט שני חמור מאייתרא וכנלענ"ד: שם באו"ד מסתמא דעתו לחזור וכדאהדר וכו' דר"י אנא וכו' נ"ב מ"מ נ"ל להוכיח מדאמר או הות באתראי אחוינא לך חורפאי משמע דפה הי' רק כאורת נטה ללון וק"ל: שם בד"ה והמתחוור אצלי וכו' אלא שהחמירו על עצמן נ"ב אם כדבריו כן הוא א"כ נפשוט ספיקתו של ר"י דמנהג שאינו חשוב אסור להתיר לת"ח שבעיר מדא' באתרא דרבי לא נהוג ותיפק לי' דטברי' הוה שכיחא מתיבתא ומותר להתיר להם אע"כ אסור אבל באמת ז"א דהך מנהג דפורי' מנהג חשוב הוא לשמור תקנות מרדכי באגרות ראשונית ואפ"ה מייתי ברייתא דדברי' סותרים אשגירת לישנא ולא מייתי סיפא אי אתה רשאי להתיר לפניהם דתידק מני' שלא בפניהם שרי דליתא כנלפע"ד נכון ואין כאן ראי' לשטתו כלל: שם בד"ה ולכן נ"ל דס"ל וכו' ואין ספק שהרב ס"ל וכו' נ"ב ולענ"ד הי' נראה דסיפא דהרמב"ם בדעתו לחזור היינו עובדא דרבב"ח דאכל בצנעה ופשוט אך רישא מיירי באין דעתו לחזור וגם אין דעתו לקבוע באותה העיר והיינו דרב ספרא דביישוב אסור כיון שאין דעתי לחזור א"כ ע"כ ינהוג כעיר שמתאכסן שם