ליקוטי חבר בן חיים ח מב

טוטפת בין עיניך ולא יהי' רגע טוטפת בלא אות והנ"ל דעלמא דרשי' כל זמן שתופס פרי עץ הדר יהי' כפות תמרים ולא יהי' כפות תמרים בלי פרי עץ הדר ע"ש: סי' תרנ"ב מג"א סק"ג ומי שבא בדרך נ"ב אבל אם מצפה שיביאו לו לולב מותר לו לאכול דהרי יש לו מי שיזכרנו שלא ישכח היינו אותו שיביא לו הלולב: סי' תרנ"ו מג"א סק"א כשאינו סבר נ"ב ועיי' לעיל רסי' תרמ"ט ורס"י רמ"ב: שם בהג"ה ס"א אבל לא תעשה נ"ב לפענ"ד לא במצות עשה ול"ת תלי' מלתא אלא קים ועבור שב ולא תעשה אשר ע"כ לאכול פירות שביעית אע"פ שאינו אלא עשה וכן טעם כעיקר שאינו אלא עשה לחד דיעה מ"מ יתן כל אשר לו ולא יעבור וההיפוך אין צריך להוציא כל ממונו שלא יביאוהו לידי לא תותירו ממנו עד בוקר אע"פ שהוא ל"ת מ"מ כיון שאינו בקום ועבור אינו צריך להוציא כל ממונו כנלע"ד: סי' קרנ"ט מג"א סק"י ברירה נ"ב שזה השעה היא של זה גוף ע"מ להחזיר ושעה אחרת הוי לזה ע"מ להחזיר אחר שעה ואמנם אי לאו דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה לא הי' מועיל ברירה דשעה דלא הוי רק קנין פירות ולא מקרי לכם: שם סקי"ב אדם שיש לו וכו' נ"ב עיי' לקמן רס"י תרע"א: באר הגולה בדף שי"א ולענ"ד צ"ע בסתמא וכו' נ"ד ולפענ"ד ליישב עפ"י מ"ש תוס' במגילה ו' ע"ב ד"ה ושאר וכו' ע"ש א"כ י"ל בימיהם שלא הי' קורין בספר שלי א"כ ע"כ לקרוא מענינו של יו"ט עשר תעשר אבל אחר שקבלנו עלינו חובה כל כך לקרות עשר תעשר ועד"ז י"ל נמי קו' תוס' מגילה ל"א ע"ב ד"ה למחר ע"ש מ"ש על ר' האי ולהנ"ל י"ל וק"ל: תרס"ט מג"א שורש מ' בשם רב האי גאון נ"ב וצ"ל שורש ט' ושם מבואר דדוקא בשעה שאומר קילוסים לתורה וכ"כ ב"י לעיל סי' של"ט ע"ש: סי' תר"ע מג"א סק"ד זמירות נ"ב עמ"ש על הגליון לעיל סי' של"ג סק"ה: סי' תרע"א מג"א סק"א בכל לילה א' נ"ב עיי' לעיל ססי' תרנ"ח: שם מג"א סק"ט ממזרח למערב נ"ט עיי' תשובותי: שם ט"ז סק"ח כתב רמ"מ נ"ב ר"ל בציבור אבל לעצמו מברך גם אבל שהחינו כדלעיל סי' רכ"ג ס"ב ועיי' מג"א לעיל סי' תקנ"א סקס"ב: סי' תרע"ג ט"ז סק"ו כ' שם בת"ה נ"ב עיי' בתשו' שבות יעקב ישוב ע"ז: סי' תרע"ו ט"ז סק"ו כדרך הכתיבה נ"ב עתוי"ט פ"ג דסוכה משנה ט' דחה זה: סי' תרע"ז מג"א סקי"ב ולא דמי לסי' תק"ז נ"ב עיי' לעיל סי' תמ"ה ססק"ה: סי' תרפ"א ט"ז סק"א בד"ה כל זה וכו' שבת משא"כ נ"ב צ"ע בהרע"ב משנה ו' פ"ח דברכות וז"ל דברכות שאני יכולים לעשות דלא מחזי כמשוי כגון נר ובשמים מקדימי' לבהמ"ז עכ"ל פי' אבל הבדלה מאחרי' דלא לחזי כמשוי הרי קמן דברכת נר בלי נוסח הבדלה לא הוי סילוק שבת ודלא כט"ז: סי' תרפ"ד מחבר ס"ג בהגה ע"ל קריאת ר"ח ע"ל סי' ק"מ נ"ב ועמ"ש שם על הגליון דלא כדגול מרבבה כחן סי' תרפ"ו מג"א סק"ה ומי שנעשה נ"ב ולפע"ד לא אמרו בפ"ק דמגילה אין מעבירי' על המצות אלא אאנשי כנה"ג שתקוו פורים והי' להם לעשות אדר ראשון עיקר משום אין מעבירי' על המצות וקאמר משום מסמך גאולה לגאולה עשו השני עיקר וממילא בלשון התורה השני הוא אדר ולא הראשון כמ"ש תוס' הך סברא ס"פ קונם יין ע"ש וא"כ ממילא שוב אין לעשות יום נס שלו כ"א בשני שהוא אדר ולא הראשון וק"ל ועיי' תשובותי: סי' תרפ"ז מג"א סק"ג וכן משמע בתוס' בד"ה מ"מ נ"ב גבי קרי ותני ומתני ע"ש וק"ל והשתא קאמר כיון דמוכח שם בתוס' הנ"ל דכל יחיד בביתו מקרי רבים אם יתבטל א"כ בטלת מצות מגלה אע"כ עכ"פ צריכי' לקרות אלא דיחיד צריך להתבטל מלילך אל הצבור משום ברב עם כמ"ש תוס' גבי כהנים בעבודה ואלו רבים פי' כל ישראל ביחד לא שייך זה דאין לך רב עם יותר מהם אבל פשיטא שעכ"פ יפסקו מלימודם למגלה וא"כ שפיר כ' המחבר שאין לך דבר וכלשון הרמב"ם וק"ל: שם סק"ד כבוד הבריות כיון נ"ב וצל"ע לעיל סי' תקכ"ו סקכ"א בזמנינו נקרא הכל מת מצוה ע"ש שם סק"ו לא בא אלא להוכיח נ"ב שהוא לשון המחבר: סי' תרפ"ח מג"א סק"א תקנו כן נ"ב עיי' ר"ן ועתב"ץ ח"ג סי' רצ"ז: שם סק"ב וקשה דזה היפך נ"ב עיי' ישוב לזה בתשובותי: שם מחבר ס"ו יום ט"ו נ"ב בפר"ח החליט לאסור טלטל המגלה בשבת ובשכה"ג בסי' זה ולעיל סי' ש"ח מסתפק בזה ועיי' בית שמואל סס"י קל"ו מ"מ נ"ל דלא אמרו אלא בשחל ט"ו בשבת לכרכים המוקפים דאיכה משום דרבה אבל בי"ג שחל בשב שהוא ערב