ליקוטי חבר בן חיים ח לט

לפרש דברי מג"א ולעולם בכל הזמני' הוא ספק אך עדיף מחברו שמטיל מים מנקבות שלו ולק"מ קו' באר היטב וסברא זו דאנדרוגנת דמטיל מים במקום זכרות ונקבות איתא בכ"מ פ"ב מבכורות ה"ל ה' ליש גורסים ע"ש: סי' תקצ"א מג"א סק"א אפי' קודם הקרבנות נ"ב התפלה בפה: שם סק"ד לזרע יעקב נ"ב עיי' תשובותי: שם ולא כל יצחק נ"ב צ"ע בכל זה במ"ש רמב"ן פ' דברי' בפ' אחיכם בני עשיו ע"ש שכ' בני ישמאעל וקטורה אינם נקראים אחים משום דכתיב ביצחק יקרא לך זרע משא"כ עשיו וצ"ל דס"ל לרמב"ן כמ"ש מג"א דנקרא עכ"פ זרע יצחק וה"ל צד אחוה מכח יצחק משא"כ בני ישמאל וקטורה ובתשו' יעב"ץ ח"א סי' קמ"ד כ' לזרעו תזכור קאי אאברהם שהזכיר בתחלה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו ועל זה אמר הכתוב לזרעו של אברהם תזכור ואין עשיו בכלל ונכון הוא אך מש"כ עוד דאין הפסד אם מתפללים גם על או"ה ביום הזה ומייתי ראי' מוגם את נח באהבה זכרת להרבות זרעו ואין זרע אברהם בכלל זרע נח כמבואר בנדרים ל"א ע"ב וכמה תשו' בדבר חדא דזה אינינו תפלה אלא שבח להקב"ה מה שהי' ועוד אז עדיין לא נולד אברהם והי' בכח שם בנו של נח ונקרא שפיר להרבות זרעו ועוד שאני או"ה מאדום דכתיב ולאום מלאום יאמץ ועוד א"כ יהי' גם עמלק בכלל זרע יצחק ואנחנו מצווים למחות שמו ועוד צלע"ג הא עשיו נשא בני שעיר החורי ומבנות ישמאעל אפי' ישראל הנושא גוי ואין בנו מתיחס שוב אחר אברהם מכש"כ עשיו בשלמא קרא כי ביצחק ולא כל יצחק אצטריך למעוטי עשיו גופא וש"ס בנדרי' נמי שי לאו קרא הוי אזלינן אחר לשון בני אדם שקורים להו בני עשיו וזרע אברהם אבל לקושטא דמלתא לא ידענא אם הוא זרע יצחק כלל ועיי' בש"ס סנהדרי' נ"ט ע"ב ומהרש"א שם צל"ע: סי' תקצ"ו מג"א סק"ג חינוך בקטן נ"ב צ"ע לעיל סי' ש"ז סעי' כ"א בהגה ולק"מ ק"ו מג"א: סי' תקצ"ג ט"ז סק"א ונלע"ד להכריע נ"ב ראי' זו איני מכרעת לפע"ד דלכ"ע אם חל בשבת אין בו היתר תענית אלא משום שתענוג הוא לבעל תשובה משום כפרת עונותיו וא"כ אפשר דר"ה דשונמית חל בשבת וחלילה לחשוב על אלישע שהי' מתענג בתענית שבת מפני התשובה על עונותיו וק"ל ולפע"ד נ"ל ראי' מכרעת דהרי תואר יום טוב לא מצינו בתנ"ך על חג ומועד רק חכמז"ל כינו שם זה לחגים ותועדי' מקרא דנבל דכתי' על יו"ט באנו והי' יום משתה ואכילה והשאילו חז"ל שם זה לכל יו"ט אע"ג דמצינו לא הי' יו"ט לישראל כט"ו באב ויוה"כ מ"מ לא תמצא לעולם שיאמר יו"ט של יה"כ כמו ששווים ביו"ט של ר"ה ורק התם במקום שמחתן של בנות ישראל מזכיר לשון י"ט על שהי' חולות בכרמי' ואפשר שהקטנות שלא הגיעו לכלל תענית אכלו בו מעדנים ג"כ ועוד תינח ביוה"כ שיש בו טעם לשמחתו משום מתן תורה וחינוך בהמ"ק אבל ר"ה אי נימא שיש להתענות בו אין טעם לשמוח בו כלל ומ"ט לקרוא לו יו"ט כלל אע"כ האכילה מצוה ודע דבפורים כתיב משתה ושמחה וי"ט ואמרו חמז"ל מלמד שאסור במלאכה והייני מיתורא דכבר כתיב משתה ושמחה וצע"ג מ"ש ט"ז כאן ועיי' תשו' רשב"א שבב"י י"ד ססי' רי"ז שם מחבר ס"ב שרגיל להתענות נ"ב עיי' תשובותי: סי' ת"ר מג"א סק"ב ויש טועים נ"ב שמעתי דיש לעיי' בזה בתוס' סוכה מ"ו ע"א ד"ה נכנס וכו' ושמא כיון וכו' ע"ש וצ"ע בשם גדול א' ולפע"ד איני ענין לכאן בירך בחיל על עשות סוכה שעושה לצורך י"ט ע"כ עולה שהחינו גם על י"ט אבל המברך בחול שהחינו על י"ט איני מועיל לכן בליל יו"ט א' שהוא ספק חול אין השהחינו מועיל לי"ט ב' והוא פשוט ושוב ראיתי ראי' זו מסוכה בהג"ה מיי' פ' כ"ט מה"ל שבת אות ז' בשם הירושלמי וצ"ע שם ג"כ: סי' תר"ג מג"א ד"ה דיני וכו' ת"ה סי' קצ"ח נ"ב ענין תשובת מומר וע"ש: שם סק"א ובשכר נ"ב עיי' תשובותי לענין מוהל ולענין אשה שמצאה ילד מת ולענין מי שבאונס אכל איסורי' ויצא מן האונס ע"ש סי' תר"ד מג"א סק"א וצ"ע למה נ"ב ולפע"ד למאן דס"ל שהוא דאו' מגזירת הכתוב או שיהי' לו כח להתענות ביה"כ כפרש"י ביומא פ"א ע"ב א"כ אפי' ת"ח אע"ג דהתענית שמחה ועונג לו להצילו מרעתו משו"ה מותר להתענות בשבועות ופורים מ"מ ערב יה"כ אינינו לא יום שמחה וי"ט אלא גז"ה לאכול מו א"כ אסור להתענות עכ"פ ואמנם למאן דס"ל שהוא רק מנהג ישראל ואסמכוהו אקרא וטעם המנהג כדי לשמוח נגד ביאת היום הקדוש וכעובדא דחייט וכסברא שכ' הרב"י א"כ מותר להתענות ת"ח כיון שהוא לו שמחה עונג ונ"ל בהא תלי' נמי מנהגי המדינות שכ' מג"א לקמן בסוף דבריו וק"ל: סי' תר"ה ט"ז סק"ג רמי בר טמרי נ"ב כן הוא בכל ספרי הטור והוא ט"ס דעובדא דרמי בר טמרי הוא בפ' כל הבשר דשדי כוחלי' והך דמייתי הטור ראי'