ליקוטי חבר בן חיים ח לב

סי' תס"ז מג"א דהים הכרזה [ס"ג פ"ה וכו'] נ"ב דף שס"ב אות א' וע"ש טעם לחלק דבבשר מהני מקום שמכריזין: שם סק"ב עכ"ל וצ"ע דא"כ למה קאמר וכו' נ"ב נ"ל דכ"מ ס"ל כמ"ש מג"א בסיף דבריו בשם מהרי"ט דאין עושין ס"ס בידים ע"כ ס"ל דיצרוף לזה סברא קבא קבא לביתו צריך ונהי דהאי סברא לחוד לא מהני דהרי אפי' בביצה א' חיישינן מ"מ מועיל ס' זו שעושי' ס"ס בידים ולק"מ: שם מחבר ס"ג חיטים שבאו נ"ב מ"מ למצת מצוה לא יקח מהם כמ"ש לעיל סי' תנ"ב על הגליון ע"ש מלתא בטעמא ועפר"ח ראי' להיתר מארבא דטבעי' בחישתא, ולפענ"ד ראי' ממנחות ס"ט ע"ב: שם מחבר ס"ו חטים שנמצאו נ"ב עיי' תשובותי ומי שקנה בפסח חטים ונמצא בהם מבוקעות עיי' תשובותי איסורא לא ניחא לי' דלקני' ע"ש: שם מחבר סק"ח דבש של עכו"ם נ"ב לענין שאיבת הטאבאק לחוטם ויש בו חשש שמזלפי' עלי' שכר צריך לעיי' במ"ש שעה"מ ס"פ י"א ממאכלות אסורות ד"ה ואולם וכו' ע"ש וצ"ע ועיי' מג"א ססק"מ: שם מחבר סק"ח בהג"ה וצוקר אסיר לאוכלו נ"ב עיי' תשובותי: שם מג"א סקי"ב לבדקו אם יש וכו' ולעיל סי' תס"ה ועיי' יו"ד סי' רע"ט בנמצא ג' טעיות ועיי' תשובותי: שם מג"א סקי"ג מחמת משהו נ"ב ובס' א"ר רס"י תמ"ז דחה כל דברי נה"ע בדברים נכוני' וכן בפלתי סי' צ"ב ססקי"ז העלה דעכ"פ יש לצרף דעת ט"ז להיתירי' אחרים וכנלע"ד דלח בלח גם ט"ז מודה דאוסר תרי משהו וכלי שבלע משהו אוסר במשהו ג"כ כמ"ש א"ר אבל דבר יבש שבלע משהו ונפל ליותר מס' אי איכא צדדי' להתיר יש לצרף דברי ט"ז עיי' היטב: שם מג"א סקט"ז כאן נמצא כאן הי' וכו' נ"ב ועיי' תוי"ט ותו' חדשו' ספ"ט דטהרות ד"ה נמצא במעטן וצ"ע שם ועיי' עוד מ"ש תוס' חדשו' משנה ז' פ"י דמס' טהרות: שם סקכ"ב מג"א סוף סי' פ"ג נ"ב עיי' תוי"ט פ"ב דזבחי' משנה ג' ד"ה הרי הוא ע"ש: שם ט"ז סקי"ג כ' הטור נ"ב עיי' לעיל מג"א סקי"ג דפליג אט"ז בזה ועיי' מ"ש שם על הגליון: סי' תס"ט מחבר ס"א על שום בהמה נ"ב עיי' תשובותי: סי' תע"א מחבר ס"ב בהגה וי"מ שלא לפרר נ"ב ולפררם בי"ט עיי' לקמן במג"א ססי' תק"ד: שם מג"א ססק"ה ועיי' סי' תפ"ב וכי' נ"ב דפשוט כשם שהקמת צריך להיות ממין הבא לידי חימוץ המשקה צריך ממין הבא לידי חימוץ וא"כ הו"ל לחם עוני ודלא כדגול מרבבה ע"ש: סי' תע"ג מחבר ס"ה תמכ"א נ"ב רמז ר"ת תמיד מספרים כבוד אל ועיי' תשובותי ומדיוצאי' בקלחים אפי' ביבשים ובעלים נמי דעת פר"ח שיוצאי' כמושים וידוע בחוש דכמושי' ויבשי' לא עמד טעמו בו וריחו מר טפי הרבה מכבושים במים מעל"ע דאוסר מג"א לקמן סקי"ד והח"י דפליג דמים לא מפיג טעם רק כבוש בחומץ מ"מ גם זה ברור דיבש גרע מכבוש בחומץ כדי שיעמוד על האור ויתחיל להרתיח וע"כ צ"ל שאני התם דטעם מרירות נפק ע"י כח אחר המעורב דהיינו כח חומץ או אפי' רק מים משא"כ כל זמן שהירק בעצמו בלי כח אחר אינו מפסיד כל זמן שקצת מרירות של עצמו נטעם בו ולאפוקי עלה כמוש להאוסרי' והיינו טעמא שנהיגי' למלול התמכא כדי להפיג מרירתו קצת שיוכלו לאכול ממנו כזית וכן כשהיינו מסובין על שולחן מרנא חסיד שבכהונה כבוד מו"ה נתן אדלער בשנת תקמ"ה בוויען לא נמצא חסא לטי"ך מבלי תולעים וצוה למלול תמכא ואכלנום והארכתי בזה שלא כדברי הגאון בהגדה מעשה נסים בתחלה שאוסר מש"ס ברכות ל"ט ע"א פרמינא פרימא זוטא למתוקא טעמא עבידא והיה ק"ו משלוקא במים ע"ש ולמ"ש ליתא לק"ו דיל' ועוד נ"ל דא"א לאכול פסח ומצה עם לענה או אפי' תמכא דהוה שלא כדרך אכילתו כמ"ש רמב"ם דמערב דבר מר הוה שכ"א אע"כ הפיגו טעמא ע"י פרימא זוטא ועיי' לקמן סי' תע"ה מג"א סק"י ובאמת תמכא מפורר טבול בחומץ נאכל כך וצ"ל אם ישהנו בחומץ תו אין לברך על אכילת מרור מ"מ אחר שמלאו כריסו לא יברך תו על אכילת מרור: שם מג"א סק"ד כ' מהרי"ל דנוהגים ליקח כרפס נ"ב בלשון יון ולטיין אפיא וסימן ר"ת אל פעל ישועות אתה: שם מג"א ס"ק י"ד בד"ה כ' מהיו' וכו' וכ"ש כשנשרש נ"ב ולפמ"ש תוס' בר"ה י"י ע"א דיש לגוי במה שזרע י"ל ירק שאיני מתקיים וזורע בכל שנה יש להוי משא"כ אילן המתקיים אפשר שעודנו עומד מבעליו הראשוני' ואינו נגזל וק"ל ומיהו יש לעיי' ב"מ ק"א ע"ב משום כותשא דארעא ע"ש ודוק: שם מחבר ס"ז כדי שישאלו נ"ב לשון הרמב"ם פ"ח ה"ל ב' וכאן הבן שואל ואומר הקורא מה נשתנה וכו'