ליקוטי חבר בן חיים ח כט

לשון מוזגים כדאיתא שם בבלי נ"ח ע"ב ע"ש וס"ל כל שמוזגו בכוונה לא בטלי המים: שם מג"א סק"ט והרתבן כ' בסי' ח' נ"ב דף ע"ב ע"א ממ"ש שם מחמירא דבני חילא מיירי שסלקו השאור: באס"ק והתיר ר' יעקב נ"ב בן רבינו יצחק ע"ש ואין זה ר"ת ועיי' תשובותי: באס"ק ודוקא שהיתה הקיבה נ"ב ועמ"ש לקמן סי' תמ"ז סס"ק ט"ז: שם מחבר סי' י"א א"א לנקרן נ"ב ואם לשו בהם מצה בלי ניקור הרי פרורי עיסה ההמה נעשו שאור ויש לחוש שנתחמץ העיסה ואפילו אם נוקרום מ"מ כיון שלא הגעילם כח הכל מחמיץ העיסה וכ"כ פמ"ג באשל אברהם סי' תנ"א סק"מ וכ"כ בספר חיי אדם כלל קכ"ה אות ג': סי' תמ"ג סק"ה ב"ח ונראה דהנפקד חייב וכו' נ"ב עיי' תשובותי: שם מג"א סק"ה דהמפקיד פשע דהו"ל למוכרו נ"ב עיי' תוס' דב"ק ל' ע"א ד"ה חייב ובלשון הרא"ש שם ולזה עוררני הרב הדיין מו"ה שלם פירדא נ"י וי"ל שאני שומר שקיבל שמירה מהבעלי' וק"ל: שם מג"א ססק"ה צריך לשלם לו וצ"ע נ"ב צ"ע בתוס' ב"ק נ"ו ע"ב דבשומר אינו אומר הרי שלך לפניך ע"ש וש"ך ח"מ סי' שס"ג סק"ז והשמטות שעה"מ פ"ז מחובל ומזיק: שם מל"א סק"ו ונ"ל דחמץ שרי אף לדידי' נ"ב אבל בלא"ה אסור להמוכר כ"כ סמ"ע וש"ך סי' רל"ד ע"ש ודלא כפר"ח כאן ועיי' תשובותי: סי' תמ"ד מג"א סס"ק ט' וכל דמקרי סעודת מצוה נ"ב וסעודת מילה ולילה שלפניה באשכנז עמ"ש לקמן סי' תר"מ ס"ק ט"ו ועש"ך י"ד סי' ס"ס קע"ח: שם מג"א ס"ק י"א משא"כ במילה נ"ב וה"ק בס' אבן עוזר דהא ההולך לשחוט פסחו איכא כרת אם לא יעשה פסח והק' בס' באר היטב בשם הגאון מו"ה שאול ז"ל הא א"א בלא"ה לעשות פסח משום לא תשחוט על חמץ דם זבחי ולפע"ד הייני בחמץ שלו אבל בפקדון וקבל אחריות דנהי בפסח עובר כשלו משום דכתי' לא ימצא במצוי לך אבל משום לא תשחוט אינו עובר א"כ בכהאי גונא ישחט פסחו ולא יחזור לבער חמץ שהופקד אצלו ובזה לא מהני ביטל אפי' קודם שעה ששית עיי' שו"ת שאגת ארי' וכעת מצאתי כן בצלח ע"ש: שם מג"א ס"ק י"ג ולזה נתכוון הטור נ"ב בבא ראשונה שכ' ההולך לעשות עירוב פי' ברגליו לרשות אבל בבא שני' כ' הלך לערב ולא כ' לעשות עירוב אלא לערב והיינו בפת כיון שהולך לרבו וק"ל: שם ס"ק זה כ"מ בתוס' נ"ב פי' דלא גרע מבשר קודש דאינו חוזר פחות מכזית ע"ש תוס' ד"ה וחכ"א: סי' תמ"ו מג"א סק"ב והק' שם הש"ל נ"ב דף מ"ג ע"א ולא' נזכר שם ר"ת ע"ש: שם ט"ז סק"ד נראה דבא להתיר נ"ב לאסור: סי' תמ"ז מחבר ס"א בהגה מרדכי פ' כ"ש ויש מחמירין נ"ב סי' תק"ע וע"ש ומ"ש מג"א סק"ד על שמו וק"ל: שם מג"א בתחלת סי' ועי' בי"ד סי' קי"ד ובש"ך נ"ב סי' ק"ב בש"ך ס"ק י"ג: שם מג"א סק"ג וכ"כ בתשו' מהרי"ל נ"ב ז"ל מהרי"ל בתשובה שם וראי' דלא שרי בשר שחוטה עם נבלה בכל ענין אפי' שניהם מין א' אפי' למ"ד מב"מ במשהו כן מוכח בפ' כיצד צולין דפריך למ"ד משום תערובת טעמא מה לי גדי וגדי מה לי גדי וטלה ונימא דלא מבעי' גדי וגדי דהוי מב"מ וכו' ולר"י ולרבי שסדר המשנה הוה מב"מ במשהו וכו' ובזה תבין דברי מג"א סק"ד וק"ל: שם מג"א סק"ד אם לא במקום שהתוס' חולקי' נ"ב חוששי' להחמיר כ"ע מהרי"ק ריש שורש נ"ב: שם מחבר ס"ד אינו חוזר וניער נ"ב עיי' תשובותי: שם מג"א סק"ו והמרדכי פ"ב וכו' דחיטין נ"ב בחי' השיג ע"ז בדברים נכונים ואהא דחיטין כ' לעיי' לקמן סי' תס"ב סי"ב וראיתי מעשה בפפ"ד שחכמי העיר אסרו מי באר שנפל לתוכו שעורים אפי' לאפות מהם קודם פסח: שם מג"א ס"ק ט"ז על בליעת נותר ע"ש נ"ב פי' וכיון דמצינו בקדשים גז"ה אסרו רבנן בחולין ע"תוס' זבחי' צ"ז ע"ב ד"ה והתם וכו': שם ס"ק זה דלא כש"ך נ"ב סי' ס"ט סק"ב: שם מג"א ס"ק כ"ג בי' אסור דמלתא דלא רמי' וכו' נ"ב עיי' ש"ך י"ד סי' צ"ד ס' כ"ח ומ"ש עליו פמ"ג שם ס"ק כ"ח: שם מג"א ס"ק כ"ד וכ"כ הר"ן נ"ב פ' כל שעה קל"ח ע"ש: שם מג"א ס"ק כ"ח ואף שהש"ך כ' וכו' נ"ב וכ' בס' דגול מרבבה מ"מ בחומץ וכה"ג יש לסמוך אהש"ך סי' ס"ט ס"ק ס"ח דאין כבוש להפליט עיי' מג"א לעיל סס"ק ט"ז: שם ס"ק ל"ג דכל דבר חריף אסור נ"ב כלו אסור א"כ ה"נ הבוסר כלו אסור כצ"ל לע"ד עיי' בש"ע י"ד סי' צ"ו בהגה ראשונה והענין כך דג' מחלוקת יש הר"ם ס"ל