ליקוטי חבר בן חיים ח כח

סי' תכ"ט מג"א ס"קג וסי' ת"כ נ"ב תי"ח סק"ב כצ"ל ומה שתמהו רבים על י"ג ניסן מאז אמרתי ששלמי אחירע בן עינן היו גמר אכילתם בו ביום אם הי' אותם השלמי' נאכלי' לב' ימים ולילה א' ואמנם מצאתי ברבה פ' וירא סוף פ' נון שהפיכת סדום הי' ט"ז ניסן וכ' יפ"ת שלפ"ז הי' המלאכי' אצל אאע"ה ט"ו ניסן והי' יום ג' למילתו ונמצא שנימול יום י"ג בניסן, ורב טוב לההוא יומא וראוי' לעשותו י"ט, עתה מצאתי בכנסת יחזקאל סי' קי"ז כטעם הראשון שכתבתי עיי' דבר נפלא בס' מעשי רוקח במס' פסחי' ומייתי לי' בס' ככר לאדן פ' כ"ט ממס' סופרים ע"ש דחנוך בהמ"ק לע"ל הי' אחר הפסח ע"ש ועוד נ"ל לשטת הר"י מקורבל ברא"ש פ' ע"פ א"ש דהרי אז חל ע"פ בשבת ושחטו כל ישראל חגיגה ע"ש י"ג ניסן והי' י"ט וא"ש סי' תכ"ט במג"א סק"ד משמע דס"ל בתענית יחיד נ"ב עיי' תשובותי: סי' ת"ל מחבר רס"י שבת שלפני נ"ב אולי י"ל כיון שמשכו ידיהם מע"ז וביום י' ניסן הקריב למטה דן בעלי ע"ז ע"כ לא נקבע יו"ט של ביטול ע"ז ביומו ומיושב קו' מג"א וט"ז: שם סק"ח בב"י נ"ב ולפע"ד דבח"ל בזה"ז דיו"ט שני מטעם מנהג אבותינו א"כ בעי חזוק ואסיר לאחריו מדינא עיי' לקמן רס"י תרפ"ו ובמ"א סס"ק א' וע"ש בפר"ח א"כ ל"ק קו' מג"א כאן: ע"ש בט"ז רס"ק א' רבי' מקשים נ"ב ואולי נקרא שבת הגדול שבו נתבטלה ע"ז ע"י משכו וקחו וחטא ע"ז נקרא גדול כמשז"ל על פסוק חטאה גדולה ויען כי ביום י' ניסן מתעורר שבטו של דן יום קרבן נשיאו והם היו בעלי ע"ז ע"כ לא קבעו הי"ט שעל ביטול ע"ז בי"ט שלהם והוא ע"ד בילגה שטבעתה קבועה וחלונה סתומה שלהי מס' סוכה: סי' תל"א במג"א סק"ה זמן ק"ש כמ"ש תר"י ושל"ה ועמש"ל נ"ב של"ב סק"ח: סי' תל"ג מחבר ס"ג וכן מדלן נ"ב מתבן: שם מג"א סס"ק ט' בבור נ"ב ברור: סי' תל"ד מג"א סק"ד כמ"ש בסי' תמ"ו נ"ב ס"ג ולא כחו"י שהבין דהקו' מסעי' א' וק"ל: באוס"ק יגלה אותו אדם ואח"כ נ"ב המ"ל ולחלק כמ"ש סי' תמ"ה סק"ה וק"ל: שם ט"ז סק"ה והביטול ביום קודם לו נ"ב סמוך לו וכצ"ל: סי' תל"ה מג"א סק"ב ואם מצא חמץ בבית צ"ע נ"ב עמ"ש הוא ז"ל לקמן רס"י תמ"ו ועיי' חי' כאן: סי' תל"ו מחבר ס"ב בהגה ואוצר חיטין וכו' מחומצים נ"ב וחיטי' הזרועים בקרקע עיי' תשובותי: שם מג"א סק"א ולי נראה שאין משם ראי' נ"ב העתק מתוס' שבת דהט"ז למד מדכ' רש"י דלאו ברשותי' קיימא דלבטלא משמע דאלת"ה הי' יכול לסמוך אביטל של פסח וא"כ נשמע ממילא שיכול לסמוך אביטל של קידם פסח וא"ל א"כ לא יהי' צריך לבדוק עכשיו ג"כ י"ל כיון שהוא בדרך יש לחוש טפי שמא ישכח ומיהו כיון שבודק עכשיו וא"צ ביטל אלא משום חשש שמא ימצא גלוסקא שפיר יכול לסמוך אביטל דקודם פסח דכולי האי אין לחלק כשהוא בביתו או בדרך אבל מג"א דחה דרש"י קאי וכו' וכיון שאם הי' בא בתוך הפסח הי' בודק ומבער אז א"כ הי' מבטל ג"כ אי הי' אפשר לי' אבל כשבודק טרם צאתו אין לו לסמוך על הביטול לפסח שמא ישכח אז עד כאן תוכן דבריו: סי' תל"ז מג"א רס"ק ד' דלא סמכי' נ"ב אבל ר"ן פ"ק דחולין דף רנ"ז ע"ב כ' דצריך לשואלו משום מיעוט המצוי והייני טעמא דריאה והייני טעמא דשוחט בי"ד סי' א' ע"ש ודלא כמג"א כאן: באוס"ק דלא כב"ח עש"ך י"ד סי' פ"ג ס"ק י"א ועמ"ש על הגליון לעיל סי' י"ח במג"א ס"ק י"ב: שם סק"ה מג"א [ת"י סי' ע"ו כ"ה] נמחק ע"ו ונ"ב מ"ו ומיושב בזה קו' הד"מ מטלית אבל מספרים אינו מיושב וצ"ל כמ"ש מג"א לעיל סי' י"ד סק"י דהפ"מ שאני ועיי' תשובו': סי' ת"מ מג"א סק"א קרן זוית בביתו אבל וכו' נ"ב כנ"ל להגי' דמבואר בב"י דביחוד קרן זוית שרי לכ"ע וכמדומה לי שכן ראיתי בגליון מג"א לאמ"ו נ"י: סי' תמ"א מג"א סק"ב בסד"ה ודע וכו' כדאיתא בחולין פי"א נמחק הא' וצ"ל פ"ה ונ"ב ק"לא ע"א: סי' תמ"ב מג"א סק"א בד"ה ונ"ל דאם נתערב וכו' ודברי הב"י צע"ג נ"ב במ"ש להטור אליבא דרבנן אסור עכ"פ מן התורה והטור כ' בעצמו להרי"ף ליכא אלא איסור דרבנן ותו שכ' להטור טעם הבדיקה משום דעובר בל יראה ובסי' תל"א כ' הטור בעצמו הטעם דלמא אתי למיכל וכן הקשה בס' אלי' זוטא: באס"ק בד"ה וחמץ נוקשה וכו' ובי"ד סי' קל"ד כ' בשם רשב"א משקין נ"ב עתש"ו זו בביאור בש"ג ע"ז דף של"ח ע"א והר"ן שם בשם הראב"ד אסוגי' דחבית בש"ס ע"ד ע"א, וע"ש ע"ז ע"א אמתני' דיין במים בנ"ט איתא בירושלמי במקום שמוכרי' מים במדה ה"ה כיין ונ"ל דהוא ט"ס וצ"ל דמוסכים מים במדה ומוסכים הוא: