ליקוטי חבר בן חיים ח כז

מד"א בכרמלית והתם בהס"ד דרבי בעצמו עומר לא הי' ע"י שנים זה עוקר וזה מניח ואפ"ה מותר במקום מצוה ועיי' אבן עוזר בסי' זה סי' שנ"ו מחבר רס"א אמת המים נ"ב עיי' תשובתי סי' אלף רל"ח סי' שס"ב מחבר סי' ר' שיש בהם דיורן נ"ב עיי' תשובו' סי' תת"א: סי' שס"ג מחבר סי' כ"ו בהגה' וי"א דניהגי' האידנא וכו' בצורת הפתח נ"ב ועיי' תשובתי סי' כ' מדין שראנקען [ואם אינם נכרים בתוך המבוי עיי' תשובותי סי'] באותו הגה' שנקנים נ"ב דילמא ואם אינם נכרים וכו': שם מג"א סק"ל וצ"ל דהכא מיירי במקום שאין הספינות נ"ב דבריו תמיהי' בזה עמ"ש בשיע"בץ ח"א סי' ז': ע"ש במג"א סקל"א שעשה אמימר שפסק ונ"ב לסורא: ע"ש באותו ס"ק בזה ודע דאם וכו' נ"ב עיי' אבן עיזר דפליג ועיי' תוס' שבת איך יש לנהוג לדינא דבקיץ שרי ובשעת קרישה אסיר מטעם ה"ה: ע"ש ט"ז סק"ב בתו"ש ופרכי' מ"ש מפגה וכו' המוקצה [דאסור לטלו בשבת אם אין מוקצה מגולה] כ"ז נסגר ונ"ב דמותר לטלה אם מוקצה מגולה: סי' שס"ה מחבר סעי' א' יתר על עשרה נמחק ה"ה וצ"ל עשר וכן בסי' ב' נפרץ מצדו [של"א] נסגר כלפי ראשו מחודש שאמרנו שיעורו וכו' בעשרה ג"כ נמחק ה"ה וצ"ל עשר ונ"ב כאשר הגהתי כצ"ל ואלעיל סעי' א' קאי דלא בעי גדידי אבל בעי' שלא יבקעו בו רבים וכן מובן בלבוש, ואין לו שום הבנה לחלק בין ב' הסעיפי' ומה גבול יש בין כלפי ראשה לשלא כלפי ראשה וגם לא נמצא דין זה לא בש"ס ולא בב"י והאמת יורה דרכו והוא שטת רא"ש וטור ודלא כרי"ף ורמב"ם ודברי ט"ז תמוהי' מאוד ולא דק כלל במח"כ ג"ז שנרש' בש"ע ס"ב הרי"ף ט"ס הוא כי רי"ף ס"ל כהרמב"ם דלא בעי כלל שום תנאי גם ברי"ף שבדפוס דף פ"ט ע"ב צריך למחוק תיבת ואוקמנא עד בני ר"ה כי מבואר בר' יהונתן שם צ' ע"א ובש"ג שם וברא"ש וכל הפוסקים והרי"ף השמיט הך דגדודי ובבקיעת רבים והבן זה,גם באר הגולה ציון ב' מיני' ציוני' על ב' הסעיפי' אין בהם ממש ועיקר כלל וכמ"ש ומינה לא תזוע: סי' שס"ה מג"א סק"ד ויש להחמיר נ"ב עמ"ש אמי"ר בזה ודבריו צע"ג כמ"ש שם על הגליון ועיי' היטב תשובותי סי' אלף רס"ד ואמנם בתשו' מהרי"ט ח"א סי' צ"ד פשיטא לי' בראיו' ברורות דמבואות שלנו דין חצר להקל לי ע"ש ולא שבקינן פשיטותא של מהרי"ט מפני ספיקו של מג"א ואלו ראוהו הי' חוזר בו: שם מג"א ס"ק ט"ו ודע דאותן חצירות וכו' אפי' בבית נ"ב הייני בנשבר בחול אבל נשבר בשבת לטלטל בבית א' בעצמו מותר דשבת כיון שהותרה הותרה לענין זה כן העלה בס' תוס' שבת עוד כ' שם דמותר בשבת ע"י גוי כי מוטב שנעשה איסור שבות א' משיעשו ישראלי' הרבה כמה איסורי': סי' שס"ו מג"א סק"ז [מהרי"ק סקי"ג] נ"ב עיי' תשובותי סי' אלף רצ"ח: סי' שפ"ב מחבר ס"א בהגה או השאיל נ"ב אבל מכר ביתו צריך להשכיר ועיי' תשובותי סי' תתק"עב: סי' שפ"ו מחבר ס"ס ה' בתבלין נ"ב עיי' תשובו' סי' תרצ"א סי' שפ"ח מחבר ס"א רבינו משה נ"ב עיי' תשובותי סי' אלף רס"ד: סי' שצ"ז מג"א סס"ק ה' לפי שלא בירר דבריו נ"ב פי' שלא פירש מעי"ט לאיזה שארצה שאז תלי' בברירה אבל כשלא אמר כלום לא שייך ברירה: סי' שצ"ח בתחלת הסי' נ"ב עיי' תשו' חו"י סי' קנ"ה: שם מג"א סק"ד וצ"ע למה סתם הטור נ"ב עיי' ק"נ סי' ד' ד"ה ואם לא וכו' ע"ש מחבר ס"ח הי' ג' כפרים נ"ב עיי' תשובותי סי' תרצ"ז: ע"ש מג"א ס"ק י"ב וא"כ משמע דאם יש וכו' פחות מד' אלפי' נ"ב עיי' ק"נ ד' ד"ה וה"נ וכו' ע"ש: סי ת"ט מחבר ס"ז כל א' וא' כפי מזונו נ"ב הרמב"ם השמיט הך דחולה וזקן לפי מזונו נראה דס"ל כמ"ש תוס' עירובי ל' ע"ב ד"ה תרגומא וכו' לרבנן משערים בחולה וזקן נמי בסעודה בינוני' ע"ש ולפ"ז אתי' דברי הש"ע בלי שום הגה דלא כמג"א וט"ז ועמ"ש תוס' שבת בזה נוטה דעתו למה שכתבנו ע"ש ודוק, ועיי' היטב בתשובו' סי' פ"ה מה ששייך עוד לשיעור קומץ קטן וע"ש: סי' תכ"ג מג"א סק"ב את הכבש וגו' ויקרא נ"ב עיי' בתשובו' סי' אלף של"ג: סי' תכ"ה מג"א סק"ב וכן נהגו בפוזנא נ"ב וכן נוהגים: סי' תכ"ו מחבר ס"ד שבעת ימים עליה נ"ב עיי' תשובו' סי' אלף רנ"ד: סי' תכ"ח סי' ו' מחבר בהגה וכן נוהגי' שלא לקרות וכו' מי שירצה י"ל ע"ד רב בדק בספרא ור' יוחנן בינוקא דהוי כעין גורל וסי' וה"נ כשקורין בשמו צריך להעלות ע"כ י"ל סימנא מילתא אבל אם ברצונו תלי' אין בו ניחוש וסי' כמו שלמדי' כל הפסוקי' שבתורה: שם מג"א סק"ה דע שחידש הלבנה נ"ב עיי' תשובו' סי'