ליקוטי חבר בן חיים ח כו

שם סק"ח ובמגילה נ"ב דף ה' ע"א וכ"כ ח"צ סי' קי"ד ע"ט ובתשו' פרח מ"א ח"ב סי' פ"א ובסדרי טהרה סי' קפ"ט סקי"ב ע"ש ועיי' תשובותי סי' תתקב"צ: ע"ש סק"י הק' היש"ש נ"ב עיי' תשובותי סי' אל צי"ב: סי' ש"מ מג"א וכ' הט"ז בי"ד נ"ב עיי' היטב תשו' ח"צ סי' פ"ב וצ"ע למעשה, ועמ"ש ט"ז לעיל רסי' שכ"ח עיי' בסדרי טהרה סי' קצ"ח סוף סקל"ט דהעלה כמג"א להתיר ע"י גוי דהעיקר דגזיז' ציפורן ושער אם אינו צריך להם הוי מלאכה שאצל"ג כמ"ש מג"א לקמן ססק"ג ולקמן סי' תקכ"ו סקי"א ודלא כריב"ש סי' של"ד עיי' שדבריו נכוני', עמ"ש בגליון לעיל ססי' ש"ג שבתי וראיתי כי נהי דאם איני צריך לשערו וציפורן אינו חייב משום גוזז אבל חייב משום ממחק אם צריך ליפות המקום כמו נטילת צפורן או שערה לבנה מתיך השחורה ודבר זה מבואר בלשון רש"י שבת ע"ג ע"א ד"ה הגוזזם וד"ה הצד וכו' וד"ה הממחקו וכו' ולפ"ז מ"ש תוס' במכות כ' ע"ב בד"ה במלקט וכו' כ"כ דמיירי התם בהתרו בו משום גוזז אבל אי התרו ששום ממחק אה"נ חייב לכ"ע ולפ"ז גוזז הצפורן לייפות המקום חייב משים ממחק וכן משום חציצה ה"ל ממחק: שם ט"ז כשנוטף שעוה נ"ב עיי' שו"ת מעיל צדקה סי' כ"ה: ע"ש מחבר ססי' ב' חייב נ"ב היינו ע"מ לכתוב ב' אותיו' עיי' לשון רש"י ע"ה, ע"ב אבל בלא"ה אין כאן חיוב חטאת: ע"ש מג"א סק"י בד"ה משמע וכו' בגד מיקרי נ"ב צ"ע שם ועיי' היטב בפר"ח להלכות גיטין סי' קכ"ה סקמ"ג ע"ש: ע"ש באותו ד"ה בכל כתב נ"ב ועיי' ב"ש בא"ע רסי' קכ"ו ולקמן סי' תקמ"ה במג"א סק"ג: שם מג"א סק"י בהדי' דהוה דאיריי' ע"ש ב"ש ריש הסי' ומ"ש דפליג על רמב"ם נראה דתלי' פלוגתתם בפי' רשי' ופי' המשנה לרמב"ם דמייתי ה"ה פי"א מה"ל שבת ה"ל י"ז ע"ש היטב ותבין כי א"א להאריך פה על הגליון ועיי' היטב לעיל סי' של"ד סקי"ו: סי' שמ"ג ט"ז סק"א אפי' איסור דרבנן נ"ב כן משמע בתוס' ר"ה ל"ג ע"א אבל בלשון ש"ס חגיגה ו' ע"א משמע כהרמ"א: שם ט"ז סק"ב מ"מ טוב לו נ"ב ונ"ל דיני ממונות שאני דהרי בב"מ ע' ע"א אמרי' ליזל בתר שבקי' אע"ג דלא מוזהר על לא תשיך: ע"ש מג"א סק"ב עכ"ל וכמדומה נ"ב וכשיש חור מבית לבית כגון ביבין הקמורי' לכ"ע דאוריי' עיו' שבות יעקב ח"א סי' פ"ה ועיי' סוף ס' חזון נחום וכבר כ"כ מג"א לעיל סי' שי"א ססקי"ד ע"ש ועיי' תשובותי סי' תרמ"א וכ"כ א"ר וחמד משה: באוס"ק כמ"ש הב"י סי' שס"ט נ"ב וע"ש רפי"ד מטומאת מת ופ"ג מה"ג אבל ומהרי"ט סי' צ"ו: באוס"ק הרמב"ם פי"ב נ"ב ועיי' בסו"ד משרים במשלי י"ט בפסוק יסר בני וגם ע"ש ועיי' תי"ט פ"ז ממס' תרומות משנה ג': בסס"ק הנ"ל כדאיתא משנה ה' פ"ז דאהלות נ"ב ויש לחלק דשם ישבה על המשבר משא"כ מעוברת דעלמא עוברים ירך אמו הוא וחלוק זה מבואר ספ"ק דערוכי' ע"ש ושוב מצאתי באבני מלואים סי' פ"ב סק"א בסופו דמייתי נמי מיבמות ע"ח דעובר היינו רבותי דאמו ולא הוא חציצה לענין טבילה וה"ה לענין טומאה אלא דצל"ע בין לטעמא דידי' בין לדידי' א"כ ממ"נ אי הוא ואימי' חד גופא ואיננו כהן מוזהרי' עוד לטמאות וא"א לתפוס החבל בב' ראשון: ע"ש סק"ג בד"ה כ' רי"ו וכו' וכ' עוד רי"ו וכו' וכ"כ הג"א בר"ה וכ"כ התוס' נ"ב עיי' ר"ן נדרי' ל"ו ע"א ד"ה אר"ז שה לבית וכו' משמע דאכילת פסח דאוריי' אלא מן התורה איני צריך להמנות עליו א"כ אין דברי תוס' מוכרחים וכן משמע לפי' הגי' במכילתא דמייתי כ"מ פ"ה מק"פ הו' וכן מוכח מדברי הרי קורקס שם ה"ל ז' ותוס': ע"ש מג"א סק"ד עבח"י סי' שמ"ט מתיק סעי' ג': סי' שמ"ד מג"א רס"ק א' ואע"ג דרוב ימים נ"ב שמעתי מקשים לרמב"ם שבטור י"ד סי' קפ"ג דאשה מיום שנולדה מונה ז' ימי נדה וי"א ימי זיבה על ימי נדה והיכי משכחת פתח בטועה דניזל בתר רוב ימי זיבה ולא שייך קביע כיון שאינו ניכר במקומו ולא דמי לשבת ולענ"ד לק"מ דימי זבה היינו ימים שמסולקת בדמי' והכתוב קורא לו בלא עת נדתה ואיך נאמר אם תראה דם נאמר ניזל בתר רוב ימי' שהיא מסולקת בדמי' ויהי' לה דין זבה דאדרבא נימא דם זו הוא מהימי' שעלולה לראות שהם ימי נדה וכיון שעכ"פ ימי זבה רובא הו"ל ספק וטועה וזה ברור לפע"ד ועיי' נדה נ"ז ע"ב ר"פ הרואה כתם אם רוב ימי' טמאי' ע"ש: סי' שמ"ז ט"ז ססק"ז ומשמע במרדכי שיש היתר להביא ע"י תינוק נ"ב עיי' מ"ש ע"ז בתשובותי סי' תרנ"ז ועיי' פמ"ג כאן: סי' שמ"ט ט"ז סק"א וע"כ קראתי תגר וכו' והולכי' דרך רחוב נ"ב וכן מבואר ברש"י בשבת קכ"ז ע"א ד"ה ועומר דבמקום מצוה בטול בהמ"ד מותר פחות