ליקוטי חבר בן חיים ח רמח

לא יחסר לא אמר בוטח בה לב בעלה כ"א ל' בטח ל' עבר דקרא שהאיש נקרא לדר במרום ובעת הזאת בטח בה לב בעלה ומסר הכל בידה ושלל לא יחסר ר"ל ע"ד שאמר במקום אחר שש אנוכי על אמרתיך כמוצא שלל רב הפ' האדם בעולם הזה כאשר מבזבז ממונו במצות ומע"ט לא ידמה כמה יגדל שכרו לעוה"ב אבל במקום הגמול בעת יזכה לרב טוב הצפון כמו שאמר דהע"ה מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך יהיה השלל רב שישיג כמוצא מציאה שלא קנה אותה וכן המנוח ה' עזריאל נתקיים בו אשת חיל עטרת בעלה ע"י שבטח בה ושלל לא יחסר וגדולה שמחתו בארץ החיים היום הזה כפל כפלים משמחת בני משפחתו בעולם הזה ואמר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה לא אמר כל ימי חייו כי זה אין מן התימא כל אשה בעלת שכלת תגמול לבעלה טוב ולא רע בעוד בחיים חייותו אבל האשת חיל אף לאחר הפרד בעלה מאתה גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה תשכיל בכל עת שיאכל בעלה בארץ החיים פרי כספו אשר הניח אחריו ומעתה האריך שהע"ה בשבחה של אשת חיל הזאת בהנהגת ביתה וזה יען אמרו רז"ל אשה חסיד מבלה עול' כשהשני' נותני' דעתי' לקנו' לה' חיי עד יארע להם אשר עניני ביתה מקלקלים עי"ז ולזה ביאר שהע"ה כי באשת חיל אשר הוא מספר שבחה לא כן הדבר כ"א לא תעמוד לאחור בהנהגת ביתה משאר הנשים אשר כל ענינם ולבם רק על זאת וחתם דברו ואמר צופיה כאשר תסתכל בהליכות בימה [משאר הנשי' אשר כל עניני ביתה ולבם רק על זאת וחתם דבריו] ולחם עצלות לא תאכל עניני ביתה המה ע"צ היותר טוב אשר באפשרות יאמר כי יוכל להיות אשר לע"ע בעוד בני' בימי בחורותי' יש בהם שיאמר הלא היתה אמנו תוכל לעשות בהמון הזה אשר בזבזה על מצוה א' לעשות מעשים טובים הרבה אבל יבא העת אשר קמו בניו ויבינו מה רבה חכמת אמם שבחרה במצוה הזאת העומדת לעד ויאשרוה ובעלה המשתתף פה עמנו בשמחת תוה"ק ויהללה ואמר רבות בנות עשו חיל בעניני הנהגת הבית רבות בנות עשו חיל אבל ואת עלית על כלנה ומה טעם כבר ביאר למעלה באמרו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה הכוונה האם לבה יהמה לדרוש לבניה ובנותיה מוסר השכל אבל אחרי ידעה כי בניה אשר למדו חכמות הרבה יותר ממנה אולי יאמרו מה ידעת ולא נדעה בזבזה על מצוה זאת של כתיבת ס"ת ממון לאמור בני אהוביי ראו במה חפצי הנני נותן לפניכ' ותורת חיים הא שעשועיכם במשמרתה תעמודו ובזה ובזה תקיימו מצות כיבוד אב ואם וביאור עוד דבריו ואמר שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ביאר שהע"ה בחכמתו כי כל אשת חיל תשתדל בשני דברי' הא' להנהיג ביתה במידה ומקל ומשורה שלא יהי' גורלה כמו שאמר שהע"ה וכרקב בעצמותיו מבישה וזאת שנית שתנהיג ביתה בכבוד והדר לפי עשרה ואמנ' השני מדות אלו הא' למצוא חן בעיני בעלה שיראה היאיך היא חסה על כספו והשנית להתכבד בעיני חברותי' וע"כ אמר שקר החן האשה אשר רק תשתדל למצוא חן בעיני בעלה והבל היופי האשה אשר רק תשדל להיות ביתה בתכלית היופי אמנם אשה יראת ה' היא תתהלל כי בזה אין שקר ואין הבל ואמנם אם האשה ע"י שתבקש לעשות מע"ט לא תשדל להביא לביתה טרף שיהיה מעמד ביתה בתכלית השלימות אין זאת מדה טובה אבל אם האשת חיל היה משאה ומתנה ע"ד אשר ההון שהניח בעלה בידו עלה על כפלי כפלים ואח"כ מההון שהוא השתדלה בו תעשה מצות אזי הוא תהוללת וז"ש תנו לה מפרי ידיה שהפירות שידיה עשו ועי"ז ויהללוה בשערים מעשיה: סיומא מצוה על כל איש מישראל לכתוב לו ס"ת שנ' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ומאחר שאין כותבין התורה מגילות מגילות הפי' שיכתבו להם כל הס"ת והנה יש לעיין אם גם האשה מצווה לכתוב לה ס"ת או לא והנה אין ספק לכאורה כי אם הבעל כותב לו ס"ת אשתו פטורה אבל אם הבעל לא הספיק לזה ואשתו אחריו מספקת אם היא מצוה בכך וטרם נחקור על ענין זה נבוא אל מקיר המצוה במ' סנהדרין פ' כו"ג אמר רבא אעפ"י שהונחו לו אבותי' של אדם ס"ת מצוה לכתוב משלו וטעמא בעי אמנם הענין הוא כך ארז"ל במ' מנחות פ' הקומץ רבה הכותב ס"ת כאילו קבלה מסיני והטעם כי הלוקח ס"ת אחרי כי תוה"ק מקור החכמות אין מן התימא אם יקנה אותה אדם מבין כאשר קונה שאר ספרי חכמה אבל המייגע עצמו או שלוחו ונותן שכר עמלו בשלם זה להורת כי אמונתו בתוה"ק היא כאילו קבלה מסיני והנה אמר זכור את יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחרב והודעתם לבניך ולבני בניך הביאור כמ"ש הרמב' במרע"ה לא האמינו אבותינו מפני האותות והמופתים כ"א כל הששים רבוא כ"א עמדו לפני הר סיני ושמעו קול אלקים חיים מדבר מתוך האש וזה שסיימה תוה"ק ולא קם נביא עוד כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים לעיני כל ישראל כי כלם שמעו משה ידבר והאלקים יעננו בקול והנה א"א ע"ה שהי' בו כל המדות טובות אשר תמצאנה לא ייחסו הכ' כ"א במה