ליקוטי חבר בן חיים ח רמט

שאמר הש"י כי ידעתיו למען אשר יצוה את ביתו ואת בניו אחריו ושמרו דרך ה' כי כל אדם הנברא בעוה"ז דומה לאילן נטוע אשר אם יכרת ועוד מחליף ככה משפט האדם אשר בבא עת פקודתו ישאיר אחריו ברכה אשר בניו ילכו בדרכיו וישמרו דרך ה' ואז וחיתו באור תראה הרי הוא כעדיין חי בעוה"ז כי כל הנהגה טובה ומצוה טובה שיעשו הבנים יחשב לאבותם כאילו הם עשאוה וע"ז אמר דהע"ה הנה נחלת ה' בנים אם הבנים ה' נחלתם שכר פרי הבטן כדאי הוא צער הריון ולידה וגידל בנים להשיג בנים יקרים כאילו ומעתה מה יעשו האבות ללכת בדרך אאע"ה לצוות בניו אחריו ושמרו דרך ה' אמרה תוה"ק אעפ"י שהניחו לו לאדם אבותיו ס"ת אין די בזה כי מה יעשה הבן בס"ת שנפל בגורלו לא כן אם האב מבזבז הון רב לכתוב ס"ת לעצמו הרי הוא אומר בזה ליוצאי חלציו בני מה אומר לכם פרט ופרט שתשמרו שבת קודש וי"ט ותרחיקו ממאכלות אסורות הי לכם ס"ת שכתבתי כל אות ואות בתוכו קדש קדשים ואם אבותיכם נאמנו בעיניכם ויקרים לכם הזהרו בכל מה שכ' בס"ת הקדושה ואך בזה תקיימו כיבוד אב ואם לא זולת ומעתה אתרי שזה תכלית כתיבת ס"ת אם האב לא זכה לגדל בניו עד היגיע ימי עלומם ומסר הון לאשת בריתו גם עליה המצוה להניח צוואה זאת אחרי' ואחרי בעלה ברכה למען ידעון בניה ובני בניה איזו דרך ילכון ואני טרם אכלה לדבר אמרתי אספרה כמו הנה עברו שלשים וארבע שנים מעת נהיית ונחלית האשה הכבודה הזאת בחיי בעלה ויום עש"ק היה והיתה בסכנה גדולה ובאו בני ביתה לשנות את שמה לטובה ואף כי בעש"ק המדובר נקראתי על ש"ק באחת היישובי' אשר תחת דגלי הלכתו לביהכ"נ לעשות רצון המבקשי' ועלה בגורל שם מרים ועשה בלבי אית לטובה עד שיצאו דמעות מעני יען מרים חיתה קרוב למאה ועשרים ושש שנים כי ביצי"מ כבר היתה בת פ"ו וחיתה במדבר ארבעים שנה גם משבע נביאות שעמדו להם לישראל הי' שתים הא' מרים הנביאה והא' דברה והנה שני השמות צמודים ויהי בשובי מהיישיבה ביום א' נתבשרתי כי ת"ל חליה נתמעט ויצאה מידי סכנה ועתה בע"ה עברו עלי' שלשים וארבע שנה וזכתה לקדש שם שמים ברבים אשה יראת ה' תתהלל יוסף ה' ימים על ימי' ותזכה שיהי' צאצאי' כמותה לתהלה ולתפארת אמן: