ליקוטי חבר בן חיים ח רמה

הוא המעלה אף כלפי מעלה אשר עי"ז לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר ולתכלית זה ניתקנה התפלה וראשיתה אנו מאמין באמונה שלימה כי אתה חונן לאדם דעת ואמנם יש כת אחרת האומרים בצדקתו וביושר לבבי עשה ה' לי חיל וגם זה הוא שנוי לפני המקום ב"ה כמ"ש וידעת כי לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת כי עם קשה עורף אתה ומול הכת הזאת אני מקדימין ידענו ה' רשעני ואנו מבקשים מלפניך השיבינו אבינו לתורתיך ומסיימים הרוצה בתשובה וסלח לנו וכל ואח"ז נציע צרכינו כי כשם שהתפללנו על חנינות הבעת בי הוא הכח לעשות חיל כך אני מתפללים רפאינו שנהיה בריאי' ויהיה לנו עוצם יד לעשות חיל ואחר זה אנו מתפללים על הפרנסה ברך עלינו את השנה הזאת נמצא דאין כאן שינוי מרצון אל רצון כי הרצון שהיה חסר מטרם ויתפללנו היה מצדינו ע"ד שלא כוני למטת האמת ולא הייני כדאי שתרד לנו השפע ועכשיו שהאירו עינינו והגעני אל האמת אין כאן מונע שימנע השפע מאתנו ומעתה העושה תפלתו קבע וגומר בדעתו כי התפילה לא תציליהו מצרה ותכלית התפילה שבחו של מקום הרי הוא מתפלל בקול רם ובאה חנה ופרשה וחנה מדברת על לבה רחמים ותחנונים וגלל כן וקלה לא ישמע וכן הוא העושה תפלתו קבע לספר שבחו של מקום נמצא דהשלש תפלות ביום המה ע"ד ה"ג קדושות ודי' אם יאמרם בב"א משא"כ אם התפלה רחמים אין מן הדרך לבקש רחמים ג"פ בזה אחר זה שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ואמנם הזמן הקבוע לתפלה ערב ובקר וצהרים ענין אחר בגו כי כתות בני אדם נחלקות בענין השפע לג' כתות הכת האחת המה קשי יום ומבוקר לערב יוכתו להשיג להם מחיה והכת השניי' הוא אחרי שעמדה בצרה זמן זמנים החל אור ישועתם לצמוח והכת הג' המה אשר שפעת טובתם עד למרבה וה"ג כתות האלו המה נרמזים בג' זמני תפלה הערב מרמז על הכת אשר העולם חשך בעדם והבקר אותן שמתחילי' לצאת מצרה לרוחה והצהרים המה אשר שמש צדקה זורחת להם והג' זמנים מרמזי' כי כל הג' כתות ישאו ידם בתפלה לה' אלו בתפלת רחמים ואלו ברון והודיה ואמנם אחרי שנתברר לנו כי תכלית התפלה רחמים ותחנונים נאמר כי ישאל אדם צרכיו וילך לו לזה פירש שלמה לשמוע אל הרנה לספר תחילה בפסיקה דזמרה ובג ברכות ראשונות שבחו של מקום ואח"כ אל התפלה וכן מצאנו כתפלתי של משה שאמר תחילה אתה החילתי שבחו של מקום ואח"כ תפלתו אעברה נא ואראה: סיומא גמ' ר"ה פ"א תניא א"ר שמעון ד' דברים הוה ר"ע דורש צום הרביעי זה ט' תמוז שבו הבקעה העיר צום החמי' זה ט' באב שבו נשרף בית אלקינו צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ללמדך ששקילה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו צום העשרי זה י' טבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים ובמ' איכה מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר מק' תוכחות חסר שתים שכ' בהם והפלה ה' את מכותך ובחורבן ביה"מ שכ' ותרד פלאים אבל בסילקן של צדיקים כנני יוסף להפלי' את העם הזה הפלא ופלא וכ"כ למה ואבדה חכמת חכמי' ובינת נבוניו תסתר: ונ' לבאר דהנה עיקר אבילות על חרבן ביה"מ מבואר בס' קינות נפלה עטרת ראשוני אוי נא לנו כי חטאנו הכוונה כ"ז שביה"מ היה קיים אדם חוטא ונכנס לביה"מ ומבי' קרבן ומתכפר לו אבל עכשיו משחרב ביה"מ הקב"ה גובה חובתו בטובתו מזה בגופו ומזה בממונו וז"ש נפלה עטרת ראשינו ר"ל חרב ביהמ"ק אוי נא לנו כי חטאנו וכו' ארז"ל הני בריוני דהוו בשבבותא דרי זירא כל זמן שהיה ר"ז קיים לא חזרו בתיובתא כד דמיך ר"ז הדרי בתיובתא אמרו עד השתא הוה מגן עלן עכשיו מאן מגן עלן וזה מ' הספדן פ' אלו מגלחין ככו לאובדי' ולא לאבידה והיינו דאמרין ששקילה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו אמנם ל' מיתה מצאנו בצדיקים אחר שמלאו מספר ימי' כדמצינו באהרן הכהן ובמרע"ה כ"כ את מספר ימיך אמלא שהקב"ה ממלא שנות' של צדיקים מיום ליום ואמנם בעת שהדור גונב דעת של מעלה ומחניף לפנים לצדיקי הדור והנ' ממעשי' שהם עובדים השם ית' אבל הקב"ה שהוא חופש כל חדרי בטן ובחן כליות ולב יודע מהם שאין לבם לה' ית' כ"א להחניף לבו"ד לעשות רצון מנהיגם וע"ז אמרי חז"ל גנב קשה מגזלן שזה השוה כבוד המקום לכבוד הבריות וזה לא השוה והקב"ה מסלק הצדיקים קודם זמנם וז"ש יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמי' ובינת נבוני' תסתתוזה הנקרא סילוקן של צדיקים קודם זמנן והנה אם הצדיק ממלא מספר ומי' יראה עולמו בחיי' משה מסר ליהושוע אהרן מסר לאלעזר ולא יאריך ימים אשר יבא הממלא מקום הצדיק ויכיח במישור לעוזבי אורח יושר ודברי' יהי' נשמעים כי כבר שמו על לבם במות הצדיק לעזוב דרך רשע אבל אם הצדיק נסתלק קודם זמנו והטעם לקיים בדורו ואבדה חכמת חכמי' ויאריכו ימים בלא מורה