ליקוטי חבר בן חיים ח רמג

אימתי הגיע זמן ללקט תאינתו אשר ע"כ סבי לא שכיחי כולו האי, משא"כ בא"י אין דאגה מדבר וכמ"ש הכ' למען ירבו ימיכם על האדמה ואמנם האיש אשר בקומו בבקר דרכו הראשין לבית ה' ויתפלל שם על מזונותיו שיהי' בהיתר ולא באיסור ולעת ערב כשניציל באותו יום ממכשיל במו"מ יתן שבח והודיה על אשר לא עזבוהו איש כזה גם בחו"ל אין דאגה ממנו והיינו דקאמר ר"י היינו דאהני להו: להקמת מצבת ה' אברה' ברוין מילדי שוראן חושב קיהר יום ה' וישלח תרום. ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שהו בן אוני ואביו קרא לו בנימין ע, רש"י ורמב"ן ותמת רחל ואקבר' בדרך אפרת היא בית לחם ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד היום כ, ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן יכו פ' הרמב"ן כ"ז שלא ילדה רחל לא ביקש יעקב שישלחוהו לבן כי יאמר מה יעשה בביתך עם אשתך העקרה אבל באשר ילדה אמר שלחינו והיה די שיאמר כאשר ילדה רחל את יוסף ל"ל ולזה פי' רשי" דע"י שנולד יוסף לא יירא יעקב עוד מפני רש"י ע"ד שנ' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה [הנה יעקב איש תם היתה מדתו להתהלך לפניו בתומו והרשע ילך לדרכו והיה צופה ומביט] וע"י יוסף ובית עשיו לקש וק' שוב דהו"ל למימר ויהי כאשר נולד יוסף ילדה רחל ל"ל ונבאר תחלה הכונה בית יעקב אש ובית יוסף להבה הנה יעקב איש האמת היתה מדתו להתהלך לפניו בתומו והרשע ילך לדרכו והיה צופה ומביט עשרים שנה כל מעשי לבן ואמנם יוסף לא כן היתה מדתו כ"א ככל מה שרואה באחיו ולא יישר בעיניו היה מאיא לאביו והנה מדת יעקב נמשל לאש בלא להבה שלא יזיק לאחרי' ומדת יוסף הוה לבדה כדי, לאכול בלהבה עשיו לקש ואמנם מאין בא יוסף למדה זאת הוא מאמו שלקחה את התרפים להפריש אבי' מע"ז וזה ענין מאמר שהביא רש"י ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ידע יעקב כי ע"י מדת רחל יזכה יוסף למדתו שהיא להבה ולא נתיירא שוב מעשי' והנה גם בני לאה הודו כי רחל עקרת הבית כי ממנה נתפשטה הלהכה בכל בית ישראל ולזה אמרו במגילת רות כרחל וכלאה אשר בני שתיהם את בית ישראל והנה בלאה כתי' ותצא דינה בת לאה כי היתה אמה רכה בטבע ולא מנעה את כתה מלראות בבנות הארץ ואירע מה שאירע וזה שרמז הכ' ותקבר בדרך אפרת היא ר"ל בית לחם כי ממנה יצא לחם לכל ישראל והנה עיקר צערה של רחל במיתתה היה שלא תוכל לגדל בנה זה כמו שגדלה ליוסף וע"ז קראתו בן אוני ואמנם יעקב אמר אחרי שלקח הש"י לילד הזה אמו ב"ס נתן בו נשמה קדושה שלא יצטרך להדרכת אמו והנה אמר קהלת לב חכם לימינו וע"ז קרא לו אבי' בנימן ר"ל בן ימן ההולך בדרך ימין וכן היה בנימן פה ואינו מדבר והיה אחד מהנכנסים חיים לג"ע ולמען יודע בעתיד עם מי הדין אם עם רחל שדאגה שלא יהי' בנה כיוסף יען מתה או כיעקב שקרא לו בן ימן ויצב יעקב מצבה על קבורתה הוא מצבת קבורת רחל עד היום שנידע צדקתה ונבואת יעקב אודות בנה: הק' בתוס' על מ"ש רז"ל פ"ב בשבת כשמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה וה' אמרי' בעלמא אין תחלת דינו של אדם אל' על ד"ת שנ' פוטר מים ראשית מדון ונ' דתנן באבות אם אין תורה אין דרך ארץ אם אין דרך ארץ אין תורה הכוונה דהמדה הראשונה בדרך ארץ הוא מדת מודה בטובה ואשר יש בו מדה זאת יבא מעצמו להודות לבוראי ית' על כל תגמוליה' עלי' ואמנם הדרך להודאה זאת הוא התורה מה הוא שואל מעמך והיינה אם אין תורה אין דרך ארץ הלא בלי תורה לא ישלים נשיו לה' ואמנם מי שאין בו דרך ארץ ולא יגמול לאיש חסדו ממילי' לא יבא לתורה ולזה שואלין תחילה היה לך דרך ארץ בין אדם לחבירו ואם יאמר לאו אם אין דרך ארץ אין תורה ואם יאמר אין אזי שואלין אותו קבעת עתים לתורה ואמנם גם שאלה ראשונה על ד"ת היה: בע"ה מילי דהספידא על מות הזקן ה' פייש רייז זקן בן פ"ו שנים עש"ק במדבר כ"ג אייר תרום שוראן יע"א. שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהי' ברבות פ' במדבר שתולים בבית ה' אלו תנוקות של בית רבן בבאי הנה סוף שנת תר"ט לא מצאתי מלמד לבני עניי' העשירים היה להם מורים לילדיהם לא זולת והתקנתי בסיומת הזקן הזה חברת ת"ת ושכרתי שני מלמדי' לבני עניים ומהם יצאו ת"ל כמה תלמידים משכילים וזה עמד עד שנת תרי"ג שנתיסד בית חוניך הנערים לעשירים ולעניים וכ"ז תחת פקידת הזקן הנ"ל ונתקיים בו עוד ינובון בשיבה דשני' ורעננים יהי' והיה שכרו שכר מצוה מצוה שכתב לו ס"ת אשר הוא לתפארת בקהלתינו והניחו אחרי' ברכה ועי' רש"י קהלת ע"פ אוהב כסף