ליקוטי חבר בן חיים ח רמב

נחשת לא יהי' לו יקח לו כלי הברזל ויעשה בו מלאכת יומו וזה הענין יש להם תמורה שאמר ר' אילא והנה כ"ז לתועלת הגוף אמנם לתועלת האמתי שיחי' אדם נפשו לנצח נצחים ברא הש"י החכמים המאירי' לעולם כשמש כמו שדרשו רז"ל על וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע ואמנם החכמים האלה נקרא להם בכתבי קדש ג' שמות דבורה אמרה ואוהביו כצאת השמש בגבורתיו, דניאל אמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ואמר עוד ומצדיקו הרבים כככבים לעולם ועד והענין הצדיקים הדבקים בה' ואהבתו וכל מעשיו רק לפרסם כחו וגבורתו של שמו הגדול בעולם המה יעמדו בכח ויגזרו כיהושע שאמר שמש בגבעון דום, וכאלי' זכור לטוב שאמר אם יהי' טל ומטר כ"א לפי דברי וכחוני המעגל שאמר לא כך שאלתי ורחב"ד שאמר יאמר לחומץ וידליק וכאלה אין מספר ולזה אמרה דבורה ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ואמנם דניאל כיון על כת אחרת ה"ה הלל הזקן שאמר אם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר ואם לאו כנס וע"ז אמר והמשכילים אם יפעלו בתורתם יזהירו כזהר הרקיע אם העולם צלול וראוי לקבל אור החמה אזי יזהירו, ואם העולם תשוך תקדרות השכל אזי גם המה יכניסו אורם, ואמנם מצדיקי הרבים המה בעלי החשבון החושבים על נפשותם אחרי כי חיי האדם תהו וכשאני לעצמו מה אני לא ישגיחו במעמד אנשי העול' כי אם יעטו על השלל וישגיחו ככל אשר לאל ידם על תשב"ר וככל אשר יוכלו להצדיק נפש ישראלי ישתדלו בזה וז"ש ומצדיקי הרבים המה כככבים שלא ישגיחו ויאירו גם באישון לילה, ואמנם אמרו רז"ל תמה אני אם יש בדור מי שמקבל תוכחה והסבה כי החולה שלא ירגיש חליו יקוץ ברפואות הרופא ואמר שהע"ה אזן שומעות תוכחת חיים המה הדברים אשר לב האדם ישיב לעמתו בן אדם מה תכליתך בעוה"ז אזי בין חכמים תלין, וארז"ל דעה קנית מה חסרת דעה חסרת מה קנית, הכוונה במלת דעה דעת את ה' כמ"ש דהע"ה לשלמה בני דע את אלקי אביך, ודעה זאת מביאה האדם להתבונן אם כגמול מאת ה' עליו ישיב לו ועי"ז בא להשכל שישכיל להטיב דרכיו וע"ז אנו מתפללי' חננו מאתך דעה הדעת אותך ומזה נבוא לבינה ומבינה להשכל וארז"ל במס' אבות אם אין דעת אין בינה ואמנם אם אין בינה אין תועלת בדעת, וז"ש כי הת"ח תשמישו של עולם כשם שהזהב והכסף והנחשת תשמישו אבל אלו יש להם תמורה וכמו שאמרנו, אבל ת"ח שהם ג"כ תשמישו של עולם יש כשמש ויש כזהב הרקיע ויש כככבים אבל בזמן שנפטרין מן העולם אין להם תמורה ומדוע והחכמה מאין תמצא והטעם ואיזה מקום בינה איה האנשים המתבוננים בתכליתם שילכו אצל חכם להורות להם הדרך ועי"ז והמשכילים וזהירו כזהר הרקיע, ודור שאין התורה חביבה עליו כנס עד ירחם ה' את יעקב ומאיר עיני ישראל בתורתו בב"א: בע"ה מילי דהספידא על ההוא סבא ה' ליפמן גראס בן פ"ה עש"ק כ"ח א"ר תרמ"ו. סוף פקודי ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו, הענין ור"ס ויקרא דבר אל ב"י כ' רש"י דברים כבושים בשבילכם הוא נדבר עמי יל"פ דאף שבהר סיני כ' ויקרא אל משה ביום השבוע מתוך הענן מ"מ כששרתה שכינה על המשכן לא הי' כח ברוח משה לבוא בתוך הענן עד שקרא אליו ה' וביאר זה הכ' ע"ד שכ' הרמב' בח' פרקים על מה שארז"ל כל הנביאים נתנבאו באספקלריא שאינה מאירה ומרע"ה באספקלריא המאורה, וביאר הרמב"ם ענין האספקלריא המה מדות פחיתיות הבאים מהגוף שהי' גם בנביאים אלא שבשאר נביאי' נקראו חסרונות אלו אספקלריא שאינה מאירה ובמרע"ה אספקלריא המאירה דעכ"פ אספקלריא עדן הוה וז"ש ולא יכול משה לבוא מעצמו אל אהל מועד כי שכן עליו ר"ל על משה הענן המפסיק ואמנם בעת הגיע הזמן שיצווה מרע"ה לצור ישראל המצות שניתנו באהל מועד קרא אליו ה' וא"ל אמור לישראל אני מעצמי איני במדרגה לבא אל מועד, ואמנם בשבילכם נדבר עמי ואם הייתם עוד במדרגה יותר טובה לא הייתם צריכים לי: בגמ' ברכות א"ל לר"י איכא סבי בבבל תמה אמר על האדמה כ' כיון דא"ל דקמקדמי ומחשכי לבי כנשתא אמר היינו דאהני להו אמר דהע"ה אתהלך לפני ה' בארצות החיים ויל"ד מה זה ל' אתהלך אהלך הול"ל ונ' דהחילוק בין א"י לחו"ל, א"י עצמה מביאה ליושב בה קדושה לרוה"ק כמ"ש רז"ל במ' סוטה תני' משמי' דר"מ הדר בא"י ואוכל חולין בטהרה ומדבר בלה"ק מובטח שתשרה עליו רוה"ק, ובחו"ל ל"ש חולין בטהרה ולא סגי דלא לדבר כ"א בלה"ק ומה"ט אמר דהע"ה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלהים אחרים כלומר הישיבה בחו"ל מונע רוה"ק ממנו ומי יודע עד היכן הדברי' מגיעי' וז"ש אתהלך מעצמי כדרך ההתפעל לפני ה' בארצות החיים בא"י והנה אמר הכ' הן בקדושיו לא יאמין ויודע בעל התאנה