ליקוטי חבר בן חיים ח רמא

ויל"ד מה ענין האי מאמר לפ' ואתה תצוה: ארז"ל בפ' ראד"מ תני' רשב"ג אומר כל מצוה שקבלו ישראל עליהם בשמחה עדיין עושין אותה בשמחה ואיזו זו מילה שכ' שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב פי' רש"י אמרתיך אמירה יחידות ונ' לבאר דאנו אומרי' אחר קדושא דסדרא ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו וצריך ביאור ואמנם הענין אמרה תוה"ק בפ' התוכחה תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ויל"ד א"כ עניי ישראל שבאותו הדור אמאי לקו? ואמנם הפי' ע"ד אחר תקנו לנו רז"ל בברכת ק"ש ערבית ונשמח בדברי תורתיך ובמצותיך לעולם ועד כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה, הענין אחרי כי החכם מכל אדם והעשיר שנ' עליו ויתן את הכסף כאבנים אמר כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש כי כל ימיו כעס ומכאיבים וא"כ אדם זה למה נברא אמנם לתכלית זה התחיל החכם ספרו מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש וד' רז"ל תחת השמש אין לו יתרון הא למעלה מן השמש ע"י מצות ומע"ט יש לו יתרון ובדברים האלה חתם ספרו סוף דבר אחרי הראיתיך כי חיי העוה"ז המה כעס ומכאובי' הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האד' לתכלית זה נברא והעוה"ז פרוזדו' בפני העוה"ב התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין ומעתה האדם המבין כדי לתכלית זה נוצר למען ייטב לך לעול' שכלו טוב שאין בו כעס ומכאובים הוא אשר ישמח בתורה ובמצות כי זה חלקו מכל עמלו וז"ש ונשמח בדברי תורתיך ובמצותיך לעולם ועד כי הם חיינו ולא הנאת העוה"ז ואורך ימינו למען יאריכון ימיך לעולם שכלו ארוך ואמנם הכסיל אשר בחושך הולך ולא יבין תכליתו והוא בעוה"ז כשור לעול וכחמור למשא עליו הכ' אומר ואדם ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמו האיש הזה כל ד"ת עליו למשא ולכל מצוה שהוא עושה עמל הוא עושה ולבסוף יפרוק עול תורה מעל צווארו וז"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקוך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ר"ל כל המצות היו רב עליך וכמשא יכבדו ממך ואדרבה העני והאביון אשר חייו בעוה"ז אינם חיים עליו לשמוח הרבה במצות ומע"ט וכמ"ש דהע"ה לולי תורתיך שעשעי אז אבדתי בעניי והנה בדחיי שאר או"ה הכל מלא מאמונת העוה"ב ואמנם תוה"ק ממכה על בינתינו שנבין כי אין תכלית שמירת שבת ועתיית סוכה ואכילת מצה וכיו"ב להשיג ע"י עוה"ז כ"א עוה"ב וזה שאנו אומרים ברוך אלקינו שבראנו לא לאכול ולשתות בעול' הזה כ"א לכבודו והבדילנו מן התועים ובמה ע"י שנתן לנו רק תורת אמת ולא האריך בה בשכר הנצחי כ"א וחיי עולם החיים ארוכים נטע בתוכינו כי אנו מרגישי' ע"י כי יש לנו טובה צפונה והנה כל יותר שהמצוה קשה עלינו נדע כי שכרה מרובה כמ' רז"ל לפום צערא אגרא ואחרי כי המילה היא הקשה שבכל המצות אנו קובעים אותו ליום שמחה להראות שמחתינו בעבודתינו לו ית' מצוה שקבעו עלי' רק מילה בלבד וז"ש דהע"ה לא די שאיננו עצב על שפיכת דם בנו אדרבה שש אנכי על אמרתוך כמוצא שלל רב ומעתה אם גם אמרה תורה ביום השמיני ימול ובן שמונת ימים י"ל דהתורה נתנה זמן זה להאב לבל יאחר אבל אם האב משתוקק לקיים מצוה זאת מקודם ע"ד זריזין מקדימין י"ל יישר כוחו וע"ז מק' המדרש קטן לכמה ימים נימול כלומר רשאי האב למולו קודם ח' ומתרץ לא כ"א דווקא לח' ומייתי ראי' דאברה' שהי' זריז ביותר כ' וימל אברה' את יצחק בנו בן שמונת ימים ואמר הטע' כאשר ציה אותו אלקים כי כן נצטווה מפי הגבורה שלא ימל קודם ח': והנה אמר הכ' ואתה תצוה ויקחו שמן זית זך כתית למאור אמר אף כי הדרך לטחון הזתים ברחים אבל אז ידבקו בהם ויכבה הנר טרם זמנו ולזה בעי' כתית וככ' יהי' כל המצות לא מן הבא בידו כ"א אחר היגיעה והחפוש להראות כי עבודתינו ליוצרינו היא מאהבה וזה יגרום להעלות נד תמיד שלא תכבה אור תוה"ק לעולם: סיומא ירושלמי ספ"ז דברכות כד דמך ר' סימון בר זבידא עאל ר' אילא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישו של עולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזיקו ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה אילו אם אבדו יש להן חליפין תבל ת"ח שמת מי מביא לנו תמורתו והחכמה מאין תמצא ואיזה מקים בינה:. נ' דהנה לטובת אנשי העולם ברא הש"י דדברים הנזכרים זהב תכליתו למען בנקל יעשו אנשי העולם מקח וממכר מסוף העולם ועד סופו והכל בנקל ע"י זהב שערכו יקר בכל העולם ואמנם משא ומתן במקום דיו בכסף אשר כמו כן ערכו יקר ולא כמו הזהב והנחושת להביא טרף לבית דבר יום ביומו והברזל לעניים המבקשים לחם יעשו בו פעלתם ואמנם אם יאבד מן העשיר בעל הזהב זהבו יוכל להתפרנס במקום קרוב בכסף ואם יאבד מבעל הכסף כספו יביא טרף דבר יום ביומו לביתו בנחשת ואם גם