ליקוטי חבר בן חיים ח רכד

מתחיל ר"ל דלגי' דידן ממנה הי' מדליק יל"פ דבפתלה ישנה הי' מדליק וכיון דעתיד לכבותה אין בה קדושה כ"כ ולק"מ ואמנם לגי' תו"כ ממנה הי' מתחיל מבואר דנר מערבי של יום מתחיל להדליקה: רש"י בפתילה ישנה כ' רש"י דבפתילה או אוחזה בידו או מניחה בכלי דאין לומר דמכבה אותה ומדליק בקונסא ממזבח העולה דא"כ לא מק' הש"ס מידו ודלא מ' להש"ס באמת לפ' כן דא"כ כי היכא דתנן מצאו שכבה מדליקה ממזבח הי"ל לפ' גם בהדלקה כן ואמנם דנימא דבפתלה ישינה מדליק לכל הנרות מ' להש"ס דהו"ל מורידין בקדש דנר מערבי לבדו מקרי לפני ה' ואמנה הך קינסא יכול להיות שמדליקה מפתילה הישנה הוה ביזוי מצוה אלא דהא דקאמר גם למ"ד אכחושי ק' ר"ל דאיהו ס"ל דבביזוי מצוה גם שמואל מודה ולהכי לא קאמר בקיצור דרב משום דלמ"ד אכחושי אדרבה לשמואל ק' ואמנם כי קאמר סוף סוף לרב ק': ומ"ש רש"י דהאי תנא סבר מזרח ומערב מונחים דאז הטעם משום דלפני ה' הוא ילף לה שפיר מקרא משא"כ אי דרום וצפון מונחים גם השאר לצד מערב מקרי לפני ה': ומ"ש רש"י ליישב מדוע מתחיל בהאי כוונתו דלמ"ד צפון ודרום ונר אמצעי היינו המנורה א"כ הטעם משום דכ' אל מול פני המנורה וצריך להדליק המנורה שהוא נר האמצעי תחלה: וכי לאורה הוא צריך נ' הכוונה מאחר דענן אש על המשכן לילה מנורה למה וכ"ת אש של מעלה הי' חושך והלא כל הארבעי' שנה הלכו לאור של עמוד ככ' ובעמוד אש לילה להאיר להם: קשי' לא קאמר תיובתא משום די"ל ע"ד שכ' רש"י תנא דהך ברייתא סבר מזרח ומערב מונחי' נמצא דנר מערבו יש לו מעלה דמקרי לפני ה' ואעפי"כ מדליקין ממנו והיינו דק' למ"ד אין מדליקין ואמנם האי מ"ד ס"ל דרום וצפון היו מונחים ונר מערבי היינו המנור' עצמה ואין לה שום מעלה על האחרות ושפיר מדליקין משא"כ בנ"ח עיקר מצותה נר אחד והשאר למהדרין קאתי ושפיר י"ל דהו"ל אכחושי מצוה כלומר שמצות הטפל אינה כמצות העיקר: א"נ י"ל דוודאי להאי תי' דש"ס דלעיל דמאי דתניא מצותה משתשקע החמה היינו לשיעורא א"כ הוה דומיא דמנורה דכ' יערך שתהא דולקת וכמו שפי' רש"י בחומש אבל להאי תי' דאי לא אדליק מדליק אבל שיעורא אין כאן א"כ במנורה דהוה שיעורא ל"ש אכחושי מצוה דנותן בה שמן כ"כ ג"כ שיוכל להדליק ממנה ג"כ אבל בנ"ח דליכא שיעורא שייך שפיר אכחושי מאי הוה עלה ד' הרמב' דגמ' פריך אי קיי"ל כרבה דפסק בהא כשמואל או לא וקאמר הש"ס חזי' אי הדלקה עושה מצוה ג"כ מדליקין מנר לנר דומיא דמנורה משא"כ אי הנחה עושה מצוה ומאחר דקיי"ל הדלקה עושה מצוה ילפי' ממנורה ורב דלא יליף ס"ל אכחושי מצוה ואתותב אבל בקונסא גם שמואל מודה וד' הראב"ד דכרבה וודאי קיי"ל והש"ס פריך אי רב רק בנר מנר קאמר וא"כ בקונסא שמואל מודה ומסיק דמנר לנר ע"כ רב מודה משום דהדלקה עושה מצוה וע"כ שמואל גם בקונסא פליג אא"כ גם במנורה הו"ל להראב"ד להשיב ונ' ד' הראב"ד דאי הדלקה עושה מצוה גם בקונסא ליכא ביזוי מאחר דעביד הדלקה הו"ל תשמישי מצוה נזרקין וא"כ י"ל במנורה דכ' מערב עד בקר דגם המצוה בעי' פתילות ארוכות דווקא אמנם עד"ז צ"ל דד' הראב"ד כהרז"ה דהא דאסור להשתמש לאורה היינו תשמיש חול אבל של מצוה מותר דאל"כ למה קינסא שרי: ואמנם הר"ן כ' לעיל דאפי' דאסור תשמיש מצוה מנר לנר הו"ל מב"מ ולא בטל וק' א"כ אמאי קאמר הש"ס דלמ"ד מנר לנר א"ש הך דמע"ש ואמאי לא ליהוי לחלל מע"ש כמו מנר לנר ולשרי וצ"ל דבנ"ח כולא חדא מצוה היא ההידור כמו ההדלקה משא"כ במע"ש דכ"א מצוה בפ"ע: וע' רש"י בענין הנחה ר"ל דהרי אפי' הדליקה חש"ו יצא י"ח ולא עביד בהדלקה שום מצוה: והנה בסברת האבעי' אי הדלקה עושה מצוה או הנחה הי' נ' מאחר דקיי"ל כבתה אין זקוק לה ע"כ מתרצי' הך בריי' דמצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל בתי' קמא דאי אדליק מדליק או לשיעורא והנה לתי' בתרא דבעי' שיתן בה שמן כשיעור שתדלק משתשקע וכו' וודאי מ' דהנחה עושה מצוה אבל לתי' דאי לא אדליק מדליק דאפי' מדליק ברגע אחרונה של השיעור די' וא"כ רק הדלקה עושה מצוה אא"כ אנן דקיי"ל דהדלקה עושה מצוה לא בעי' לדידן שיעורא והמחבר הביא בשם יש מי שאומר דאפי' למ"ד הדלקה עושה מצוה בעי שיעורא ואפשר באמת מה"ט כ' יש מי שאומר משום דפשט הסוגי' מ' כמ"ש דאי הדלקה עושה מצוה לא בעי שיעורא ומ"מ יק' מנ"ל למימר דאי הנחה עושה מצוה הדלקה לאו כלום היא ואפי' הדליקה חש"ו יצא ולזה נ' דהאבעיא הוה אנן וודאי קיי"ל כתי' בתרא דלשיעורא אתמר אבל מבעי' לן אי כי היכא דלתי' קמא