ליקוטי חבר בן חיים ח רה

דברי שלה לא מהני מידי ובס"ס אין הטעם משום נאמנות שלה כ"א מצד עצמו מותרת: רש"י ד"ה אינה נאמנת ולא אמרי' אוקמא אחזקה כוונת דל' מי אמר ר"י אינה נאמנת הוה מ' דנאמנת אנאמנת פריך וזה אינו כ"א קו' אביי הי' דע"כ לר"י חזקתה ל"מ מידי דאל"כ למה לא נאמין לה בברי בהדי חזקה ורמינהו וכוונת רש"י להביא ראי' לשטתו לקמן דהאי ס"ס ל"ד כ"א ר"ל תרי חזקות וכמ"ש רש"י לקמן דאי כפי' הר' יוסף א"כ אמאי לא אסיק אביי לחלק בין הכא להתם דרש"י לטעמי' דמוקי פלוגתא דר"ג ור"י בחד ספיקא: נמצא זה א' מן הטעמים למה מיאן רש"י בפי' הר' יוסף ונ' דק' לי' ג"כ לד' הר' יוסף דהאי ס"ס הוה ס"ס גמור א"כ האי עדות דר"י וריב"ב ל"ל וכי לא ידעי' דס"ס מהני וכן ב' קו' תוס' מבת בפ' יוד יוחסין ולמה פליג ר"ג אלא דק' קצת לפי רש"י לתי' רבה דבודקת וניסת למה נקט ר"י אלמנת עיסה אעיסה גופא הו"ל למנקט וצ"ל לרבותא דאפי' באלמנתו אמרי' שבדקה ותקרה אם היו גירושי אמו חמותה קרוב לה או לא: ואמנם אין לומר דגם להר' יוסף לא הוה ס"ס גמור דשם אונס חד הוא י"ל לא מבעי' אם הבעל הראשון ישראל והשני כהן וודאי נ"מ בין ראשון לשני אם הוא כהן או לא אפי' אם הראשון ג"כ כהן י"ל נ"מ דאם הוא בנו של שני והוא אמר שאינו בנו הרי נאמן וממילא דמראשון בא ואפי' ס' חלל לא הוה: ואמנם הר' יוסף מיאן בפי' תוס' דהוא הפשוט משו' דס"ל ס' א' בגופו וא' בתערובות לא הוה ס"ס והתימא על הר"י דהוא שאומר כן ולמה הוצרך לדחוק מ"ט פליג ר"ג נימא משום דכה"ג לא הוה ס"ם וצ"ל דבא הר"י ליישב אפילו בשטת ר"ת והתימא על הרשב"א בתשובה סי' ת"א שהביא מסוגי' זו ראי' לשטת ר"ת ולא הזכיר דבאמת פליג ר"ג וכוותי' קיי"ל וצ"ע הם השתא וכ"מ יל"ד למ"ש תוס' לעיל דלר"ג באמת בודקת ומזנה א"כ מאי הכי השתא דקאמר רבה דמי דהוא מלתא דפשיטא ומזה ראי' למ"ש לעיל דסברת תוס' זו דווקא לר' יוחנן דמה"ט מכשיר גם בבתה אבל לר"א דפוסל בבתה לית לי' הך סברא והנה רבה מפ' לעיל ד' כ"א מ' כוותי' ס"ל ושפיר קאמר הכי השתא שהכהנים שומעי' לכם לרחק י"ל דלד' ר"י קאמר ר"ג מה שאומרת בפסולי יוחסין לרחק דהיינו במדברת ומעוברו הכהני' שומעי' לכם אבל מה שאתה אומר כאן לקרב אין שומעי' לכם והוה מ' מזה דגם ר"ג לא קאמר אלא דיעבד: רש"י ד"ה חד ספיקא בסו"ד שמא היינו מכירי' בו נ' כוונתו דאף דר' יושע אזיל בתר חזקה מ"מ מחמי' הכא בהאי ספיקא ואינו מאמין לברי דידה משום דלמא בין היום בין למחר יבורר שלפסול נבעלה הלכך נראה דהא בהא תליא לר"ג מה"ט אלי' לי' ברי משום דקיל לי' שמא ולר"י קיל לי' ברי משום דאלים לי' שמא: קידושין ע"ד ואמר ר"י אמר שמואל הל' כר"ג יל"ד מה ענין זה לכאן הלא הקו' הי' דלתנו וכן אבא שאול אומר כדברי' וי"ל דאי לאו דהל' כר"ג הייתי אומר דלהכי לא תנא לדאבא שאול התם דלא לקבע הל' כר"ג והשתא ר"ג התם יחיד דר"א שמותי ואבא שאול כאן יחידאה אבל מדאמר ר"י א"ש הל' כר"ג א"כ שפיר ק' לתני וכן הי' אבא שאול: ויע"ל דלכאורה היינו יכולין לומר דאבא שאול בהא פליג עם ר"ג דלר"ג מהימנא אפי' להא מלתא דהוה כהן ולאבא שאול להא מלתא לא מהימנא ולהכי נקט ר"ג כהן הוא דאפי' להא נאמנת אא"כ ת"ק דמתני' ואבא שאול פליגי אדר"ג דת"ק אי פליג אאבא שאול פשיטא דפליג אר"ג ואי לא פליג ג"כ פליג אר"ג מיהת וא"כ למה תו קאמר ר"י א"ש הל' כר"ג אע"כ האי כהן לאו דווקא וז"ש רש"י כהן הוא מיוחס הוא דאס"ד כהן ממש לא מק' הש"ס מידי: רש"י ד"ה חדא להכשיר בה מבואר מדברי' דמפ בה אם בת כהן הוא מאמיני' לה דלכהן נבעלה ובהכי מיושב למאן דפוסל בבתה ל' מה טיבו של עובר זה משום דבעובר תליא מלתא אם מותרת היא בתרומה ואמנם סוגי' דכתובות דקאמר דרב אסי כר"י דמכשיר בבתה ואמאי נימא לעולם כר"א וסיפא אצטריך לזה כהן אלא ש"מ לא ס"ל התם הכי כ"א כמ"ש שם דכפ"ג אינה נאמנת דל"ש בודקת ומזנה: ואמנם מנ"ל לרש"י דסוגיין הכי ס"ל נ' דק' לי' לרש"י גם למ"ד מכשיר בבתה לישני הכי דלר"ג אינה נאמנת כ"א לגבי ממזרות ולאבא שאול גם לכהונה נאמנת ואמנם א"כ האי נאמנת לחצאין וא"כ גם בה הוה לחצאין דלענין תרומה מה"ט גופא משום דרוב היינו כל ישראלי' פוסלין אותה אינה נאמנת וזה לא מ' לי' להש"ס כ"א כיון דאמרי' נאמנת לגמרי מ' בין בה בין בבתה: ובשאר דברי' שכ' רש"י בדבור זה נ' שבא ליישב קו' אחרת דלמא אבא שאול בתה דווקא מכשיר והיינו לענין ממזרות דאיכא רוב כשרי' וע"ז כ' רש"י ב'