ליקוטי חבר בן חיים ח ר

בסיפא אמנם ברישא דעדן אינה מעוברת ע"כ בפנוי' בעלמא וז"ש ראוה מדברת לא מיירי בבת כהן כ"א בפנויי' דעלמא וממילא ע"כ רק משום חשש שנבעלה לפסול אנו דנין לא שמא נבעלה מישראל ואינו כהן דהרי הבעולה אינו פוסל מתרומה משא"כ אי אביאת פסול אנו דנין התם לא בעי' מעוברת כי בביאה לחוד נפסלה מן הכהונה: וכ' עוד רש"י נאמנת וכשירה לכהונה ולא מספקי' לה וכו' נ' כוונת רש"י דלכאורה מאי אהני לן הא דנאמנ' אכתי דלמא מדאפקרה נפשה לגבי פסול ולזה כ' רש"י דנאמנת וממילא כשירה לכהונה ולא מספקי' לה כלל והטעם דהא דנאמנת משום דחזקה אשה מזנה בודקת ומזנה וממילא לא אמרינן מדאפקרה ואי קשיא סוגיא דיבמו' דאמרי' מדאפקרא ממ"נ לב' לישני קמאי דאתמ' עלה דהך בי' יוחסין א"כ מיירי בלא נבדקה וכ"ז שלא נבדקה לא אמרי' בודקת ומזנה כ"ז שהיא לא אמרה אפי' ללישנא בתרא דרב אפילו בנבדקה פליג א"כ רב כר' יושע דלית לי' הך סברא: ובזה מדוקדק מ"ט קאמרי רבא מסתבר מלתא דרב דלרב בכל ג' לישני הכי מיירי משא"כ לשמואל: יש ליישב ק' תוס' ביבמות ולקמן לאביי בלי"ק ביבמות ולקמן מאי קאמר ר' יוסף חדא דהא קמודה אכתי נימא מדאפקרועד"זא ותי' תוס' ביבמות תמוה מאוד דא"כ דהאי חדא שייך בדאדך לא מק' אביי מידי ולמ"ש א"ש דסוגי' דלקמן לא אזלא אליבא דרב ואליבא דרב דווקא קאמר אביי למלתא ביבמות וכ"ת היינו שוב מה דקאמר רב יוסף הא אמר שמואל הל' כר"ג לא היא מר"ג עדן לא ידעי' ומ"מ לית לן דרב דקיי"ל הל' כאבא שאול דע"כ ג"כ ס"ל בודקת ומזנה דאל"כ אמאי מכשר ומ"מ דלמא לא מכשיר כ"א לוולד דהוה דיעבד אבל בדידה דהוה לכתחלה לא ידעי' ואצטריך מודה או הל' כר"ג ואמנם תוס' לטעמיי' דהכריחו לקמן דע"כ כולא סוגי' אוולד קאי א"כ שפיר הקשו ואמנם למ"ש הרש"א לדחות דבריו וכן הביאו פי' אחר הרא"ה בשם הר"י בן מיגש שפיר י"ל כמ"ש: אלא אי קשיא הא קשיא דרבא דייק למלתיה מבת ישראל אנוסת כהן דתאכל להני לישני קמאי דגם רב מודה בנבדקה ובלא נבדקה דווקא מיירי רב א"כ מאי ראיה יש הא התם ע"כ נבדקה דאל"כ מנא ידעי' דילדה כהן ואמנם אין כאן קו' דהתם נבדקה לא אהני דמאי עדיפות דנבדקה משום דאמרה דבודקת ומזנה התינח בעלמא אי דנינן אם נבעלה לפסול או לא משא"כ התם דאנו דנין אם מכהן או מישראל נבעלה אי ס"ד דאמרינן מדאפקרה מאי בודקת ומזנה שייך הרי מ"מ לכשר נבעלה: אא"כ יק' באמת מ"ט רבא לא אמר כאביי למה לא נימא מדאפקרה וצ"ל דכיון דעכ"פ הוא מודה כי ממנו נבעלה ובשעה שנבעלה ממנו היתה עומדת בחזקת שתתעבר ממנו ותהא מותרת לאכול בתרומה אכתי מוקמי' לה אהך חזקה: ובזה נבא אי"ה ליישב ד' הרמב' התמוהי' בה' ייבום שפסק כאביי דבכ"ג היא זקוקה ליבום ולא מחזקי' להוולד בדידי' דאמרינן מדאפקרא והניחו ה"ה בתימא ולמ"ש א"ש דבאמת התם ל"ש בודקת ומזנה וממילא מסתברא כאביי דאמרי' מדאפקרא ובשלמא בבת כהן נחלק רבא עלי' משום דהוה לה כעין חזקת היתר לתרומה משא"כ לענין ייבום דאדרבא אשתו בחזקת זקוקה וכיון דל"ש בודקת ומזנה גם רבא מודה לאביי דאמרי' מדאפקרא: והנה במשנתינו לא דקדק רש"י כלל על ל' וכהן הוא כ"א בקידושין וכן לעיל בסוגיי' ובמ"ש במתניתן די"ל דמתני' לענין בת כהן מיירי שפיר אצטריך למימר וכהן הוא ואמנם סוגיא דקידושין ע"כ לא ס"ל הכי דא"כ מאי פריך לתני וכן הי' אבא שאול אומר כדבריו דדלמא בבת כהן פליג אבא שאול וכ"ת מ"ט משו' דהתם לא שייך בודקת ומזנה דא"נ מישראל כשר אסורה לאכול ור"ג דמתיר למ"ש הטעם משום חזקת היתר דידה וא"כ מאי פריך הש"ס אלא דמ' לי' להש"ס דגם לר"ג אינה נאמנת וכהן היינו מיוחס ושפיר אצטריך רש"י התם לפרושי כהן הוא מיוחס הוא אלא דפי' לעיל עדן צריך יישב: רש"י ד"ה נסתרה מבואר מדברי' דקאי בשטת תוס' דבאמת לזעירי מיירי דמודה שנבעלה אלא דבמגו לא מהימנינן משא"כ אם אומרת לא נבעלתי מהימנא מטעם ס"ס וכן הבין דבריה' הרא"ה ונחלק עלי' ואמנם בכ"ז העיר רש"י דמ"מ אצטריך להך דמעלה עשו ביוחסין והיינו דאל"כ נהי דר' יושע לית לי' מגו וחזקה בוודאי אית לי' ע"כ חזקה אין כאן מטעם מעלה עשו ביוחסין וכ"ת הרי חזי' גבי משארסתני נאנסתי דאיכא ג"כ מגו וחזקה ופליג ר' יושע התם איתרעאי חזקתה דהרי עכ"פ עכשיו אין לה בתולים משא"כ הכא דעל חזקת היתר לכהונה אנו דנין והך חזקה לא אתרעאי ובזה מיושב קו' תוס' על רב אסי הרי ר' יושע לית לי' מגו והיינו בלא חזקה משא"כ הכא דאיכא חזקה בהדה: וד' רש"א שכ' ע"ד תוס' דאזדי בשטתם לקמן לא זכיתי להבין דאליבא דזעירי פלפלו לקמן משא"כ רב אסי