ליקוטי חבר בן חיים ח קצח

עלי' והא דנאמן בעל המקח יל"פ על שמעון אחי עזרי' כו הת"ח היא בעל המקח ואמנם אין כל מחזיקי' נקרין מחזיקין כי יש מי שמחזיק לת"ח והת"ח צריך לעבוד אותו על א' הרבה וכיוצא וזה אינו יודע כ"א הת"ח, והיינו נאמן הת"ח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי כלומר זה החזיקני וזה לא החזיקני והנה אמרי' בשבנא אחי הלל דיצא ב"ק אם יתן איש כל הון ביתו וכו' והיינו דלאחר לימוד לא מהני האי מקח והיינו דאמרי' אימתי בזמן מקחו בידו אז שייך מכירה גבי' ותו לא, והנה אמר שהע"ה כי טוב סחרה וכו' פתח בכסף וסיים בחרוץ כוונתו נ' דוודאי לסחור עם הת"ח הוא טוב מכל מסחור משום דבטוח שהרווח יגיע מה שאין בטוח אפי' במסחר כסף והיינו כי טוב סחרה מסחר כסף ומ"מ לעסוק בתורה עצמה ולהעמיד בה תולדות עדיף עוד מזה והיינו ומחרוץ תבואתה הפירות של התורה עצמה עדיף עוד מחרוץ שהיא על כסף על א' הרבה וז"ש דוד ג"כ טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף ועד"ז אמר שהע"ה ג"כ כי לקח טוב נתתי לכם ר"ל התורה היא לקח טוב ואמנם בשביל זה מ"מ תורתי אל תעזובו שלא תרצו לעסוק בה כ"א לקנותה מיד הת"ח כי הן אמת אשר עץ חיים היא למחזיקי' בה ואמנם תומכי' היינו התופש בה עצמה הוא מאושר, הש"י ישים חלקינו מעוסקי בתורתו לשמה ויזכני לראות בבנין אריאל בב"א: סוגי' דראוה מדברת כתובות י"ג תחלת ימות הקי"ץ תרכ"ב מתני' ראוה יל"ד ראו פנוי' מדברת הו"ל למתני דל' ראוה מ' דאלעול קאי ולעיל לאו בפנויי' מיירי תנא כ"א בארוסה ונשואה ונ' דלא רצה תנא למתני ראו פנוי' דס"ד דווקא פנוי' דמצי מיירי ברוב כשרי' אצלה כגון בעיר שרובה משיאין לכהונה ובאמת ר"ג אפי' ברוב פסולין ואפי' בארוסה מכשיר אם אמרה מארוס כדאמרי' לקמן להכי קסתים לן תנא ותנא ראוה למימר דאפי' בארוסה דאיירי' בה לעיל בשמעתין נאמנת לר"ג ומהכא נפקא לי' לריב"ל דר"ג אפי' ברוב פסולין מכשיר ואמנם כי היכי דלא נטעי אליבא דר' יושע דדווקא ברוב פסולין פוסל נקט איש פלוני וכהן הוא וממילא ידעי' דגם אפנויי' קאי דאי בארוסה מה לי אם הוא כהן או לא וממילא ידעי' דבתרתי פליגי: מה טיבו הנה ל' מה טיבו מ' לכאור' כמ"ד נסתרה דשייך לומר מה טיבו ר"ל פרוץ בעריות הוא או לא אמנם למ"ד נבעלה יל"ד מה ל' מה טיבו מי הוא זה הו"ל למימר ואפשר דבאמת הו"מ הש"ס לדקדק כזה אמ"ד נבעלה אלא דבלא"ה אסקי' בתיובתא וכן מורין ד' הרמב' פ' י"ח מה' א"ב דשונה ל' המשנה ונקט מי הוא זה משום דהרמב' קאי אנבעלה דלר"ג דקיי"ל כוותי' נסתרה פשיטא ומ' לי' להרמב' דתנא דנקט נסתרה לרבותא דר' יושע הוא דשייך ל' מה טיבו: אמנם יש ליישב גם למ"ד נבעלה ל' מה טיבו דהנה עיקר טעמא דר"ג משום אשה מזנה בודקת ומזנה כמ"ש תוס' לקמן בסוגי' דר' יוסי ואמנם אימתי שייכא חזקה זו בנבעלה ברצון משא"כ בנבעלה באונס וכמ"ש תוס' לקמן והיינו ל' מה טיבו אונס הוא ובאונס נבעלה או ברצון נבעלת: ועד"ז יש ליישב ד' הרמב' הנ"ל התמוהי' מאוד ולא הרגישו בו נושאי כליו דנקט לתרתי בבי דמתני' נבעלה והיתה מעוברת ותרוויי' להכשיר בה וכ' על מעוברת ולא עוד ויל"ד מאי ולא עוד ולמ"ש א"ש דהנה היא נאמנת מטעם חזקה בודקת וזה לכאור' לא שייך כ"א בנבעלה ברצון ומעתה ה"ק הרמב' ל"מ ראוה שנבעלה ואי באונס נבעלה הו"ל לצעוק כמו שאמרה תורה צעקה הנערה ומדלא צעקה ברצון נבעלה וודאי נאמנת מחזקה דבודקת אפי' היתה מעוברת דלא ידעי' אי באונס אי ברצון אלא שהיא אמרת ברצון נבעלה ג"כ נאמנת: דרך אחר ביישוב ד' הרמב' האלו י"ל דהנה הבי"ש ססי' א' עורר דלכאור' למה מהני תרי רובי למאי דקים לי' להרמב' דאמרי' מדאפקרה נפשה לגבי האי אפקרא נפשה לאחריני לימא ה"נ אפקרה נפשה לפסולין אחרי' ותי' דלענין זה אמרי' כאן נמצא וכאן היה ומעתה הן הן ד' הרמב' דהרמב' מסיק שם דבכ"ג בעי תרי רובא וק' מאי אהני לימא מדאפקרא נפשה ואמנם אמרי' כאן נמצא והנה בראוה שנבעלה וודאי שייך כאן נמצא אבל בהיתה מעוברת לכאורה מאי כאן נמצא שייך דהרי לא ידעי' באיזו מקום נבעלה ומ"מ צ"ל כיון דכאן נמצאת מעוברת אמרי' כאן נמצא והיינו ולא עוד דנקט הרמב': איש פלוני וכהן הוא הנה לכאור' מאי דנקט וכהן הוא היינו דאם אמרה כשר הוא אכתי נימא מנא ידעי' אטו אשה בקיאה ביוחסין משא"כ אם אמרה כהן הוא ממילא שפיר ידעי' דכשר הוא והיינו דהוסיף לן תנא בבריית' לקמן ואמר בן אחי אבא הוא כלומר דכה"ג ג"כ מציא שפיר למידע דכשר הוא וי"ל דגם תנא דמתני' תרתי נקט ור"ל או כהן הוא והיינו או דאמרה